טיפול במחלות כרוניות עשוי להיפגע בעיתות חירום מסיבות שונות, כמו חשש מטופלים לצאת מביתם. אלא שבמחלות רשתית, מספיק טיפול אחד שהוחמץ כדי להביא להידרדרות במצב הראייה.
אזור מרכז הראייה, המכונה 'מקולה' הוא האיזור ברשתית בו הראיה היא החדה ביותר. פגיעה באזור זה גורמת לפגיעה בחדות ראייה, ביכולת ההבחנה בין צבעים שונים ופרטים שונים, בקריאה ובכתיבה, בזיהוי פנים וכיוצא באלה.
אחת המחלות אשר פוגעת ברשתית היא AMD או 'ניוון מקולרי גילי'. זוהי מחלה כרונית פרוגרסיבית שעלולה לגרום לפגיעה בראייה המרכזית , והיא הסיבה העיקרית לליקוי ראייה מעל לגיל שישים. כ־8.7 אחוזים ממקרי העיוורון בעולם קשורים ב־AMD. בשלב הראשוני של המחלה, השלב היבש, מתחיל תהליך של הרס בקולטני האור ברשתית וניוונה. בחלק מהמקרים המחלה מתקדמת לשלב השני, השלב הרטוב, שבו מתחילה צמיחת כלי דם חדשים שאינם תקינים באזור המקולה. כלי דם אלו אינם יציבים מה שעשוי להוביל לדלף, לדימום ולהצטלקות עד לכדי נזק בלתי הפיך.
מחלת רשתית נוספת היא מחלת DME או בצקת מקולרית סוכרתית. זוהי מחלה המתרחשת אצל סוכרתיים הנגרמת מפגיעה בכלי הדם הקטנים של הרשתית הנמצאים במרכז הראייה.
הן ב־AMD והן ב־DME, כשכלי הדם בעיניים נפגעים ואספקת הדם לעין משתבשת נוצרת הפרשה של חלבונים, ובהם VEGF או Vascular Endothelial Growth Factor. חלבון זה מעודד ייצור של כלי דם חדשים בעיניים שאינם תקינים.
"נוגדי VEGF הן תרופות הניתנות בהזרקה תוך עינית. הטיפול בנוגדי VEGF מאפשר האטה ולעיתים אף עצירה של תהליך הצמיחה של כלי דם שאינם תקינים. בנוסף התרופות הללו מפחיתות את הדלף מאותם כלי דם ", מסבירה ד"ר שירי שולמן, מנהלת מכון העיניים אסותא השלום וראש תחום עיניים באסותא מרכזים רפואיים, ומוסיפה כי לצד נוגדי VEGF ניתן לטפל במחלות רשתית באמצעות סטרואידים בהזרקות או טיפולי לייזר כתלות בסוג המחלה.
בדרך כלל, אחת לחודש־חודשיים נדרשים המטופלים המתמודדים עם אחת ממחלות הרשתית, DME או AMD להגיע למרפאה ייעודית לקבלת הטיפול ולביצוע מעקב. המשכיות הרצף הטיפולי והתמדה בטיפול חשובים מאוד לשמירה על הראייה ומניעה של התדרדרות המצב. אלא שעבור רבים שנדרשו בחודשים האחרונים להתפנות ממקום מגוריהם שנמצא בקווי האש, שגרת החיים כולה השתבשה, ובתוך כך גם שגרת הטיפולים.
כדאי לדעת שהיום ישנן גם תרופות חדשניות שניתן לטפל בהן במרווחים גדולים יותר. לטיפולים אלו משמעות חשובה באשר ליכולת של המטופל להתמיד בטיפול, שכן הוא נדרש להגיע מספר מועט יותר של פעמים למרפאה מבלי לפגוע ביעילות הטיפול, "התרופות החדשניות הן בעלות משך פעולה ארוך, כלומר עבור מטופלים רבים אפשר יהיה בתהליך הדרגתי להגדיל את המרווח בין זריקה לזריקה, לעיתים עד כדי זריקה אחת לשלושה וארבעה חודשים", מסבירה ד"ר שולמן ומוסיפה כי ברוב המקרים אפשר יהיה לקבל את התרופות הללו במסגרת סל הבריאות או במסגרת ביטוחים משלימים, על פי האינדיקציה.
בכל מקרה, התאמה של הטיפול נבחנת על פי שיקול דעת מקצועי של הרופא או הרופאה המטפלים.
למידע נוסף על מחלות רשתית, היכנסו לאתר "לראות ולדעת" >>
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון למרץ 2024. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. מוגש כשירות לציבור בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ