מטופלים שעוברים פעולה בהרדמה כללית מתעניינים מה המנתח עתיד לעשות במהלך הניתוח ומה פרק הזמן לחזרה לפעילות. בדרך כלל לוקחים כמובן מאליו שיתכנו כאבים לאחר הניתוח ולא מתעכבים על כך יתר על המידה. אך זו טעות - איזון כאב לאחר הניתוח הוא אחד נושאים החשובים לתת עליו את הדעת.
כאב לאחר ניתוח גורם למטופל להרגיש שהוא עדיין מוגבל ו"חולה". לדוגמא, כאב לאחר פרוצדורות אורתופדיות מונע מהמטופל להפעיל את האיבר המנותח ועלול לעכב את השיקום והחזרה לשגרה. עקב החשש מתחושת כאב, המטופל ישאיר את האיבר המנותח במנוחה זמן רב מהרצוי- כתף במתלה, ברך בסד- ויירתע מלשאת משקל על האיבר המנותח, כמו במקרה של דריכה על רגל שעברה שחזור רצועה צולבת. מחקרים אורתופדיים רבים הראו שהפעלה מוקדמת של איבר מנותח ונשיאת משקל אם ניתן, מונעת ירידה בצפיפות עצם, הפחתה בטווח תנועה, ירידה בכוח של השרירים מסביב לאזור הניתוח ומאפשרת חזרה מהירה יותר לתפקוד.
השפעת הכאב על תוצאות הניתוח
שימוש בהרדמה מקומית סביב ניתוחים אורתופדים, למשל: זריקת חומרי הרדמה מקומית לאזור העצבים שמעצבבים את הכתף (נקרא גם בלוק עצבי) מאפשר מספר שעות של שקט לאחר הניתוח. טיפול תרופתי ע"י נטילת תרופות לשיכוך כאב מיד לאחר הניתוח לאורך כל היום והלילה גם כן מורידי את רמת הכאב לאחר הניתוח. שליטה בכאב לאחר ניתוח מורידה את החרדה ומעודדת את המטופל לנסות ולהפעיל את האיבר המנותח. ניתן בליווי ופיקוח רפואי, לשלב בין תרופות נוגדות כאב המשפיעות למשך זמן ארוך ותרופות עם טווח קצר יותר לטיפול בהתקפי כאב או החמרה זמנית של הכאב במהלך היום. כך אני עושה עם מטופליי. התגובות לאחר הניתוחים מצוינות, רמת הכאב לאחר הניתוח נמוכה, המטופלים פונים לפיזיותרפיה מהר יותר וכך חוזרים לחיים ולספורט מוקדם יותר. למשל טיפול בנוגדי דלקת וכאב כמו אתודולק (למשל, אתופן XL או מקביליו) מאפשרים הפחתת כאב ונפיחות סביב הניתוח למשך רוב שעות היממה. בנוסף, אם המטופל מרגיש החמרה זמנית של הכאב, או שיודע שהולך להפעיל את אזור הניתוח בפיזיותרפיה למשל, ולהרגיש החמרה של הכאב, ניתן להוסיף נוגד כאב לטווח קצר יותר המכיל שילוב של מספר חומרים פעילים כדוגמת פראצטמול, קודאין וקפאין (למשל - רוקסט פלוס, רוקסט). כמניעה או כטיפול. כמובן שכל מנותח וכל ניתוח הוא שונה וכן, אך חשוב שהתוכנית לטיפול בכאב תהיה ברורה למטופל עוד טרם הכניסה לחדר הניתוח.
מחקר נוסף שכתבתי ופורסם ב-American Journal of Sports Medicine, בדק האם רגישות לכאב משפיעה על התוצאות לאחר ניתוח לתיקון קרעים בגידי הכתף. כפי שניתן לתאר (וגם מוכח מחקרית), כל אדם חווה כאב בצורה שונה. מקובל לסווג את עוצמת הכאב בסולם מ- 0 (ללא כאב כלל) ל- 10 (כאב בלתי נסבל כמו לידה ללא אפידורל או חתך מסכין ללא הרדמה). אדם יכול לחוות כאב מדקירה מקוץ של ורד או מכוויה בלשון מתה רותח ברמת כאב 3 ואדם אחר יכול לחוות את אותו כאב ברמה 5. לא ברור לנו בדיוק מדוע, אך רגישות לכאב שונה מאדם לאדם. מטופל שעובר ניתוח ורגישותו לכאב גדולה, יחווה כאב רב לאחר ניתוח. אכן, המחקר מצא שלאחר ניתוח לתיקון קרע בגידי הכתף, מטופל עם רגישות גבוהה לכאב יימנע מהפעלת הכתף, השיקום שלו יתארך והוא לא יגיע לתוצאה טובה כמו מטופל עם רגישות נמוכה לכאב גם שנתיים לאחר הניתוח. לכן, חשוב להבין גם מה רגישות המטופל לכאב לפני הניתוח, להתאים את טיפול שיכוך הכאב לרגישות האישית שלו כך שיסבול פחות מכאבים לאחר ניתוח ושהתוצאה לאחר הניתוח תהיה טובה יותר.
לסיכום, ישנה חשיבות רבה בשליטה בכאב לאחר ניתוחים באופן כללי ובפרט ניתוחים אורתופדיים. תחושת כאב מונעת התחלת שיקום וחזרה מהירה לתפקוד. במידה ואתם עומדים בפני ניתוח, חשוב להכין תוכנית לטיפול נגד כאבים לאחר ניתוח בהתחשב בניתוח, במנותח ורגישותו לכאב ובניסיון המנתח.
הכותב הוא אורתופד מנתח, מומחה בברך וכתף ביחידת ספורט במרכז ברפואי רבין ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב