בשבועות האחרונים אנשים רבים מגיעים אלינו ומדברים על הקושי שהם חווים לקראת היום הזה, יום העצמאות שלנו - הם אפילו מדווחים על חרדה ממנו.
מצד אחד יש רצון לחגוג, לחגוג את זה שאנחנו בחיים לחגוג את המדינה השלנו לחגוג את האנשים המצוינים שחיים פה ויש סיבה נוספת לרצות לחגוג: לקחת הפוגה מהעצבות הזו שאנחנו מרגישים כל הזמן לנסות לנצל הזדמנות לגיטימית לחגיגות כדי להרים את עצמנו מהקרשים, להנות טיפה ולהחזיר לעצמנו, אפילו לזמן קצר את תחושת הנורמליות.
מצד שני, אנו חשים קושי אמיתי ולגיטימי לחגוג. משפחות רבות השנה הצטרפו למעגל השכול וכמעט כל אחד מאיתנו איבד מישהו באירועי אוקטובר או בלחימה שבעקבותיהם. מי שלא עבר אובדן באופן ישיר חש את האובדן הקולקטיבי של נרצחים רבים, ושל דאגה בלתי פוסקת לחיילים ולחטופים. לאבדן יש מימד נוסף: איבדנו גם את תחושת הביטחון בתוך הבתים שלנו, את תחושת היציבות היחסית ואת היכולת לתכנן לטווח ארוך, בעיקר לאור העובדה שרבים עדין מפונים מבתיהם ולא יודעים לאן יחזרו, האם ולהיכן.
קושי נוסף טמון בכך שכל אחד מאיתנו מתמודד באופן שונה עם האבל והטראומה ויש לנו צרכים נפשיים שונים ומורכבים שהאתגר ההתמודדות עימם מצריך דברים שונים ומורכבים בתהליך הכה מורכב של התמודדות והחלמה. ישנם אלו הנמצאים בתהליך של הישרדות ועדיין לא חווים את מלוא ההשלכות, בעוד אחרים נמצאים בשלבים מתקדמים יותר של התמודדות, וחווים סימפטומים טראומטיים מורכבים. ישנם גם אלו המתחילים להבריא ולהתאושש. כך שיש מי שהחגיגות יכולות לחזק ולתת להם כוחות בעוד שלאחרים חגיגות יום העצמאות מהווה נטל רגשי של ממש.
אז מה עושים כשמרגישים שלא רוצים לחגוג ומדוכאים. ומה לעשות כשכן רוצים לחגוג אבל חוששים מהביקורת של הסביבה הנה כמה טיפים שיכולים לסייע לכם לעבור את היום המורכב הזה:
1. מצאו טקס שעובד בשבילכם - יום העצמאות אומר שיש לכם הזכות לציין את היום הזה בדרך שהיא משמעותית לכם, בין אם בשמחה ובין אם בטקס פרטי. כל דבר שיכול להתאים לכם עכשיו. רוצים ללכת לבמה? רוצים ללכת לכיכר החטופים? הכל לגיטימי. אפשר גם לשלב בינהם, לאפשר את העצבות ביום הזיכרון ואת השמחה ביום העצמאות.
2. שלבו פעולה אפקטיבית - ניתן לציין את יום העצמאות, בפעולה שחשובה לכם ותורמת למדינת ישראל - בין עם שי לחייל, הסברה ברשת, תפילה או כל דבר שמרגיש לכם שהוא נכון מקדם ומחזק. כך שאולי לא מתאים לכם לחגוג, אבל מתאים לכם לעשות משהו כדי לציין את היום המיוחד הזה, משהו שתורם לשרידות ולהמשכיות שלנו.
3. דברו על הרגשות שלכם! נסו לא להישאר לבד עם מה שאתם מרגישים, ספרו לאדם שיודע להקשיב, בן משפחה, חבר קרוב או איש מקצוע, אני בטוחה שתראו שרגשותיכם הרבה יותר מובנים ממה שנראה לכם.
4. כבדו את רגשותיהם של אחרים - אנא גלו הבנה לאחרים שאולי לא מרגישים כמותכם ומעבר לכך, רוצים לחגוג בקולי קולות בשכונה? אולי השנה פחות מתאים ואפשר לחגוג בצורה סולידית יותר. כבוד לרגשות של אחרים כול לגם את הילדים שלנו ואת בני הזוג, להבין כרגע מה נכון ומתאים להם ואיך אנחנו יכולים למצוא את הנוסחא המתאימה לנו כמשפחה בלי שיפוט וביקורת. הילדים רוצים לצאת לבלות? פרגנו להם, זה בסדר שאחרים לא מרגישים כמונו.
5. נסו לאפשר לעצמכם גם להרגיש רגשות חיוביים - זה בסדר גם אם לא מרגישים רצון עז לחגוג, לאפשר לעצמכם להרגיש מעט שמחה או רגש חיובי אחר. זה לאו דווקא צריך להיות תחושות של שמחה, אלא בהחלט יכול להיות גם תחושות הוקרה גדולה לאנשים שבזכותם אנחנו קיימים, תחושת הודיה להשם, ליקום או כל ישות רוחנית שאתם מתחברים אליה, על כך שאנחנו עוד פה, תחושת גאווה על כך שלא הצליחו לכלותינו וכל רגש חיובי אחר.
6. השתמשו בימים הללו כמנוף - הימים הללו יותר מהכל יכולים להזכיר לנו למה אנחנו פה, כמה חשוב לשמור על המדינה שלנו, כמה לחיים שלנו יש ערך רב וכמה חשוב למצות כל יום עד תומו. נצלו את הימים הללו כדי להוקיר את מה שחשוב לכם ולהקדיש זמן למה ולמי שנראה לכם ששווה ויקר. החלמה מטראומה קורת כשאנחנו מצליחים למצוא משמעות למה שקרה לנו, אז אנחנו יכולים לשנות את האמונות העמוקות ביותר שלנו כדי לשפר את חיינו.
7. איך מתמודדים עם הביקורת של הסביבה על הצורך שלי לחגוג? חשוב למצוא איזון בין הקשבה לעצמנו לבין התחשבות באחרים, תוך שמירה על גבולות בריאים וכבוד הדדי. מתקשרים לסביבה את הצרכים שלכם ואת הבחירות שלכם בצורה הבהירה ביותר מתוך הבנה למקום האחר בו הם נמצאים . מסבירים לאחרים שאתם מכבדים את רגשותיהם, אך מה שדווקא עוזר לכם ונותן לכם כוח זה כן לחגוג ולציין את האירוע המשמח שמדינת ישראל קיימת. ואם אנשים לא מבינים? לפחות הייתם אותנטיים לרגשות שלכם.
אין מה לומר, זה אחד מימי העצמאות הכי מורכבים שהיו לנו מבחינה רגשית, וזה בסדר להרגיש כמו שאתם מרגישים. זה טבעי שיש רגשות מעורבים; זה בסדר לשמוח, זה בסדר לכאוב זה בסדר לרצות רגע לשכוח את הכאב. הכל בסדר, זה בדיוק מה שזה: עצמאות.
הילה מעוז שפיצר היא דרמה תרפיסטית דוקטורנטית חוקרת טראומה באוניברסיטת חיפה ומנהלת ברשת "עוצמות פסיכותרפיה רב תחומית"