בספרה של צוריה שלו "בעל ואשה", בוקר אחד, באמצע החיים, מתעוררת נעמה נוימן למציאות חדשה. בעלה, אדם בריא ונמרץ, מדריך טיולים, מודיע לה שאינו יכול לקום מן המיטה ואינו מסוגל להזיז את ידיו ואת רגליו. לאחר מספר ימי אשפוז, הרופאים לא מוצאים מום או מחלה כלשהי והם משערים שמדובר בבעיה נפשית. לא מדובר רק ברומן זוכה פרסים פרי עטה של סופרת נהדרת, מדובר בתופעה ידועה אצל מבוגרים ובני נוער שחלקם מגיעים אלינו לטיפול בבית החולים לשיקום ילדים, אלי"ן. מדובר במקרים לא מעטים של ילדים ונוער שיום בהיר אחד - מאבדים שליטה על הגוף שלהם - התופעה נקראת "הפרעה נוירולוגית תפקודית".
הפרעה נוירולוגית תפקודית (FND-Functional Neurologic Disorder) היא מצב המדמה מחלה נוירולוגית, אך ללא כל פגיעה במוח, בחוט השדרה או בעצבים, אלא מצב של דחק רגשי או נפשי אשר גורם לתסמינים שמדמים הפרעה נוירולוגית. תסמינים שונים עשויים להופיע, כמו חולשה, שיתוק גפה (או גפיים), הפרעות תחושה, עיוורון פתאומי, רעד, פרכוסים ועוד. כתוצאה מכך קיימת פגיעה קשה בתפקוד היומיומי כגון חוסר יכולת ללכת וחוסר יכולת לבצע תפקודים בסיסים כגון להתלבש, להתרחץ ולאכול באופן עצמוני. התופעה קוראת בקרב ילדים בגיל טרום התבגרות (8-10), עם שכיחות גבוהה יותר בגילאי ההתבגרות, כאשר דרגת החומרה בירידה התפקודית משתנה מילד לילד.
הגורם לתופעה זו, כאמור, הוא מצב של לחץ רגשי או נפשי שמתבטא דרך תסמינים גופניים. בתקופת ההגבלות של הקורונה, רבים היו במצב של דחק, ובכול העולם נצפתה עליה בתחלואה נפשית ובפניות למערכות בריאות הנפש וכך גם בארץ, לפי דיווחים של משרד הבריאות. בדומה, נצפתה עליה בהפרעה שנקראת FND.
על מנת לאבחן את התופעה, ראשית כול יש צורך לשלול סיבה של מחלה נוירולוגית או מחלה אחרת שיכולה לגרום לתסמינים. חשוב ללכת לרופא ולהיבדק כולל הפניות לבדיקות דם ולפעמים גם הדמיות. לעיתים קרובות, לאחר שמתברר שכל הבדיקות תקינות והאבחנה של הרופא הינו של FND, למשפחה קשה לקבל שאין מדובר במחלה אורגנית (גופנית) למרות התסמינים הנוירולוגים. המשפחות עוברות מבית חולים אחד לבית חולים אחר ומרופא לרופא על מנת להמשיך לחפש את האבחנה האורגנית. הבעיה שככל שעובר הזמן, התסמינים מתקבעים יותר ומאידך פעמים רבות המערכת הרפואית והסביבה של המטופל עלולים לשדר לנער חוסר אמון, ואפילו האשמה של עמדת פנים. זה כמובן לא המצב: הילדים האלה אינם מעמידים פנים או משקרים, מבחינת גופנית - הם באמת מרגישים שהם משותקים או בעלי הפרעת תנועה וכו'
מאז אירועי השבעה באוקטובר, ישנה עלייה נוספת במספר המתמודדים עם תופעת ה-FND. רק לאחרונה התאשפז אצלנו ילד אשר חווה מפגש מלחיץ (בעיניו) עם שליח שהגיע אליו הביתה. הוריו ביקשו שלא יפתח את הדלת, אבל השליח התעקש שייפתח. הילד פתח את הדלת תוך שהוא אוחז בסכין מאחורי גבו. אותה חוויה של דחק, על רקע המצב הביטחוני בארץ, הותירה בו משקעים. תוך יממה מהמקרה הנער חש חולשה ברגליו ופיתח חוסר יכולת לשאת משקל עליהן ומאז לא יכול היה ללכת ללא תמיכה.
מצבי דחק אשר גורמים ל-FND יכולים גם לקרות בשל חוויה של גירושין קשים של ההורים או מחלה קשה של בן משפחה קרוב. מצבי דחק כאלה נוצרים גם לעיתים קרובות בבית הספר. דוגמא לכך הינו נער עם שיתוק מלא בגפיים התחתונות שהופנה אלינו לאחר שעבר בירור ראשוני מקיף בבית חולים ונשללה מחלה נוירולוגית. במהלך טיפול פסיכולוגי שקיבל הנער אצלינו, נמצא שהוא נפל קורבן למעשה בריונות בבית הספר. מצב נוסף אשר יכול לגרום לתופעה של FND הינו פגיעה מינית חד פעמים או מתמשכת. לצערנו גם מקרים אלה, לא נדירים בקרב ילדים ובני נוער.
עם זאת חשוב לציין שלרוב, הדבר לא קורה בגלל אירוע בודד ופתאומי אלא גורמי דחק שונים ומתמשכים, בעוצמות שונות, אשר גורמים לאותו נער או אותה נערה לפתח FND.
עד היום, אנחנו לא מבינים עד הסוף למה התופעה מתרחשת אצל נער אחד ולא אצל אחר, שגם הוא נמצא במצב של דחק משמעותי. ייתכן ויש קשר למבנה אישיות, מצב חרדתי ברקע, ואפילו מקשרים את זה למאפיינים של רגישות גופנית.
מעל הכל חשוב להבין כי ישנם טיפולים לתופעה. לעיתים מספיק טיפול רגשי (למשל טיפול קוגניטיבי התנהגותי) או פסיכיאטרי (למשל כאשר מלווה לזה מצב חרדתי משמעותי או דיכאון). לרוב, ובעיקר כשהפגיעה התפקודית משמעותית, יש יתרון גדול בלהיות מטופל על ידי אנשים שמטפלים גם בגוף וגם בנפש. בשיקום באלי"ן אנחנו מטפלים מזה שנים במקרים אלה על ידי עבודת צוות שכוללת פיזיותרפיסטים, מרפאות בעיסוק, פסיכולוגים, רופאים ולפי הצורך גם פסיכיאטרים.
לסיכום, המצב כיום גורם לעלייה במקרים של FND. חשוב להבין כי הפרעות נוירולוגיות תפקודיות הן מצב אמיתי ואינן "דמיוניות". מקרים אלה עוברים לעיתים, בירורים ממושכים ומיותרים או לחילופין פעמים רבות לא מאמינים לילד ואף חושדים בו שהוא "מעמיד פנים" או "ממציא" (בעיקר אם התסמינים לא עקביים או משתנים) - מה שגורם להחמרת התופעה בשל חוסר טיפול, וגם פגיעה רגשית משמעותית נוספת בילד. הפרעות אלו גורמות להיעדרויות ממשוכות מבית הספר ולעיתים קרובות גם התרחקות חברתית. מטרת הטפול הינו להחזיר את הילד לתפקוד מלא ותקין בקרב משפחתו, בית הספר ובפעילות בכלל.
הכותב הוא מנהל מחלקת שיקום ילדים ואשפוז יום שיקומי בבית חולים אלי"ן