"קשה לי אפילו לנסוע עכשיו לעוטף", אומר בכאב ד"ר איתן חי עם, "הזמינו אותי הרבה פעמים, אבל קשה לי מאוד. המחשבות כל הזמן רצות, מה אם אנחנו היינו שם ב-7 באוקטובר, מה היה קורה עם הילדים, הנכדים. מה אם היו חוטפים אחד מהם, או חלילה יותר? זו מחשבה שעולה אצל כל אחד שלמזלו ניצל מהתופת, והמחשבות הקשות האלו ימשיכו ללוות אותנו הלאה".
ב-37 השנים האחרונות, ד"ר איתן חי עם (71) היה חלק מרופאי העוטף והנגב, ושימש כרופא משפחה של רוב הישובים בהם בוצע הטבח. הוא התגורר עם אשתו, פסיכולוגית במקצועה, וארבעת ילדיהם בקיבוץ מגן. רגע לפני ה-7 באוקטובר, בתזמון גורלי, הוא והמשפחה עזבו את הקיבוץ ועברו להתגורר בתל אביב. מאז אותו יום ארור, חי עם לא מפסיק לשאול את עצמו את השאלות הקשות.
"איבדתי הרבה מאוד חברים ומכרים שנרצחו בשבת השחורה, חלקם אנשים שממש גדלו לנגד עיני וליוויתי אותם מילדות כרופא משפחה", הוא מספר לוואלה בריאות.
התשובה הכי חשובה לשיקום והמשכיות
לד"ר חי עם רזומה עשיר עם מגוון רחב של תפקידים במערכת הבריאות בישראל. בין שלל תפקידיו, ניהל את בית החולים סורוקה וכעשור לאחר מכן מונה להיות מנכ"ל משרד הבריאות תחת השר יעקב ליצמן, תפקיד אותו עזב לאחר פחות משנה, בעקבות החלטת הממשלה להעתיק את מקום בנייתו של חדר מיון ממוגן חדש בבית החולים ברזילי באשקלון בעלות נוספת של כ־135 מיליון שקל, בשל הימצאות קברים עתיקים בשטח המתוכנן המקורי. חי עם טען אז שמעבר לבזבוז המשאבים, מיון במרחק 400 מטר מבית החולים עצמו, מסכן את חייהם של הצוות והחולים.
משם עבר לנהל את רשת "אסותא" ובבחירות לכנסת ה-19 חשב אפילו להתנסות בפוליטיקה, והצטרף לרשימת "יש עתיד". ההתנסות הזו הסתיימה לפני שהתחילה, כשפרש לפני הבחירות על רגע חילוקי דעות עם היו"ר לפיד לגבי מיקומו ברשימה. כיום הוא משמש יו"ר חברת "סאיקי מדיקל", חברת מד טק ישראלית שפיתחה משאף מדיד לצריכת קנאביס רפואי, ונרכשה לאחרונה על ידי פיליפ מוריס העולמית.
לחי עם, שכאמור בילה את מיטב שנותיו בעוטף עזה, חשוב לדבר עכשיו, בשלבי התכנון של שיקום היישובים שנהרסו ב-7 באוקטובר. "אני חושב שאני מכיר היטב את הדרום ומה צריך לעשות ולשפר במערכת הבריאות באזור זה כדי לפתוח שם דף חדש גם מבחינת שירותי הבריאות שם", הוא אומר.
"לצד האירועים הטרגיים", הוא מסביר, "התשובה לשיקום והמשכיות תהיה רק דבר אחד - הממשלה חייבת לשים את הטיפול הרפואי של תושבי העוטף והנגב במרכז יותר מבעבר ולהקים כבר כעת מרכז רפואי גדול בעוטף.
"מנהלת תקומה שמה דגש לחוסן, אבל לא לצרכים הרפואיים"
"בן אדם בוחר את מקום המגורים שלו לפי מספר פרמטרים: ביטחון אישי, תעסוקה, חינוך, תרבות ובריאות. ברגע שאחד מהפרמטרים החשובים לא נמצא - הבחירה של אותו אדם אם לגור באזור מסוים או לא תושפע מכך. חלק יחזרו לעוטף וחלק לא, כי שירותי הבריאות במרכז טובים הרבה יותר מאשר מדרום הארץ בייחוד עבור אנשים מבוגרים, וגם ראינו את זה בדו"ח אי השוויון, הפערים הם גדולים מאוד לגבי המרכז והדרום כאשר במחוזות תל אביב, יש בממוצע 4.97 רופאים לכל אלף איש, בעוד שבדרום הממוצע עומד על 1.92, ובעוטף הרבה פחות. גם ככה היה קשה למצוא רופאים ואחיות שיגורו בקיבוצים ולתת שירות רפואי, כבר בעבר, עכשיו המצב יותר גרוע.
"האוכלוסייה זקוקה יותר לשירותים רפואיים ומצד שני חלק מהרופאים ישאלו את עצמם האם כדאי להם לחזור לבית שלהם וזה הרבה יותר מסובך. אחרי ה-7 באוקטובר, הרבה אנשים בעוטף יזדקקו לטיפולים ממושכים של שיקום והחלמה, וכשצריך לנסוע לבית חולים במרחק של שעה ויותר, מספר פעמים בשבוע, זה כבר על סף הבלתי אפשרי. בנוסף, חלק מהמטופלים חוו טראומות קשות, ביניהם גם חיילים, והם מפחדים או לא יכולים לנסוע לבדם וחייבים למצוא לכך פתרונות".
הפתרון, לדברי חי עם, הוא הקמת מרכז גדול לשיקום בעוטף עזה, שיכלול גם את כל שירותי הבריאות ובריאות הנפש. "זה צריך להיות מקום שיהיו בו רופאי שיקום, פיזיותרפיסטים, טיפולים לפוסט טראומה, קנאביס רפואי. אם בשביל טיפולים כאלו המטופלים יצטרכו להרחיק לבית החולים סורוקה או בית חולים אחר במרכז הארץ, אנחנו פשוט נפספס אותם. מנהלת תקומה שמה הרבה דגש לחוסן והוקדשו לכך הרבה מאוד כספים, אבל לצרכים הרפואיים לצערי פחות".
ד"ר חי עם מתאר את הבנייה המחודשת של המרפאות וטוען שהן חייבות להיות ממוגנות ולצד זאת צריכים לבנות אגף לבריאות הנפש והכל במקום אחד. "במקום שעשרה אנשים יגיעו לרופא אחד רופא אחד יגיע לעשרה אנשים. לטעמי, כמי שניהל את המקום, בית החולים סורוקה צריך לאמץ את העוטף, הרופאים המצוינים שם יגיעו להעניק את השירות לתושבים".
"אף אחד לא רוצה לגור במרחק שעה וחצי נסיעה מבית חולים"
בנוסף, מדגיש ד"ר חי עם, "צריך לפתח הרבה יותר את שירותי הרפואה מרחוק ולתת עדיפות רבה לתושבי העוטף וקדימות במקרים רבים, חייב גם לקום מרכז רפואי לשעות הלילה עם רופאים מומחים. זה יכול לחסוך המון אם אדם שהוא חולה סכרת או יש לו נגיד בעיה בעור, יוכלו לפתור את הבעיות קרוב לבית ולא לנסוע שעה וחצי לסורוקה. הרגשת הביטחון של תושבי העוטף אבדה ב-7 באוקטובר, חייבים להחזיר להם אותה".
גם בנושא כיתות הכוננות, לחי עם יש עצות לשיפור וייעול: "בכל כיתות הכוננות צריכים פרמדיקים כי הם ייתנו את הפתרונות המהירים יותר בזמן חירום. חייבים גם שתהיה ניידת טיפול נמרץ באזור העוטף, דבר שלא היה קיים עד כה. אף אחד לא רוצה לגור במרחק נסיעה של שעה-שעה וחצי מבית חולים. צריך לתת לאנשים ביטחון גדול ובטח לאנשים שעברו טראומה כזאת קשה. חלקם הגדול פוסט טראומטיים, צריך לחזק אותם. כולל טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים, יותר עובדים סוציאליים, תאי לחץ וכל דבר שיכול לעזור לאנשים האלו שחוו את הטבח על בשרם.
"האנשים האלה מדהימים, אני מכיר את רובם וצריך לעזור להם להתגבר על המכשול. כולנו צריכים לתת כתף לתושבי העוטף והדרום. צריך לתת להם את הכלים ואני בטוח שהם יעשו את העבודה הטובה ביותר.
"בעברי הקמתי קול צעקה גדול בדרום, כי דרשתי למגן את חדר היולדות בבית החולים ברזילי. בזמן המלחמה קיבלתי אין ספור טלפונים מוקירי תודה על המלחמה שעשיתי אז והמיגון שעזר והציל חיי אדם רבים".
אתה חושב שמהטרגדיה שעברה על יישובי העוטף, יתגלה עתיד חדש וטוב יותר?
"כן, העם בישראל גילה את הדרום והבין שיש בעיה קשה. ישבנו מעל 20 שנה עם צבע אדום וזה היה נורמלי מבחינת הממשלות, 'שגרת חירום', קראו לזה. גידלתי ארבעה ילדים במצב הזה. היום אי אפשר כבר לגדל ילדים כשיש צבע אדום. בסופו של יום, מי שצריך לשקם את הנגב והעוטף זה רק האנשים שחיים כאן. ראשי המועצות הנבחרים והפעילים עצמם, ולא אנשים כמו מקבלי ההחלטות בממשלה שאפשר לבדוק כמה פעמים הם היו כאן. מי שחי כאן יודע ומכיר את הבעיות וצריך לקחת את המצב לידיים. צריך פשוט להקשיב להם יותר".
ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: על פי החלטת ממשלה הוקצה לבריאות תקציב חסר תקדים- 726 מיליון שקל, ובכלל זה הקמת שני מרכזים רפואיים חדשים שיתנו מענה אזורי לתושבי חבל תקומה באזור הצפוני והדרומי, לרבות תכנית למתן סל מענים לטובת תגבור שירותים רפואיים והעסקת רופאים ומטפלים במקצועות הבריאות. כמו כן החלטת ממשלה קובעת הקמת מרכז חוסן ושיקום אזורי שיתן מענה הוליסטי טיפולי כפי המפורט בסעיף 7 בהחלטה. גם בתחום הרפואה הדחופה יוקמו נקודות הזנק של מד"א במועצות, כולל הוספת נט"ן (ניידת טיפול נמרץ) למועצה אזורית אשכול וכן הוספת ציוד עזרה ראשונה והכשרות לצוותי החירום בישובים. נשמח להציג לד"ר חי עם את התוכנית שנבנתה יחד עם משרד הבריאות וכלל הגורמים הרלוונטיים.