קרטוקונוס (Keratoconus) היא מחלה הפוגעת במבנה קרנית העין, מעוותת אותה ופוגעת בראייה. זוהי מחלה גנטית, שגורמת לקוצר ראיה וגם לטשטוש בראייה, אך היא אינו סוף פסוק. לדברי יאיר שרמן, אופטומטריסט ושותף במכון לבדיקות ראיה "יהודה ויאיר שרמן", מי שסובל מהמחלה חייב פתרונות טיפוליים על מנת לשפר ולתקן את מצב הראייה. "לצורך כך", הוא אומר, "מומלץ לפנות למי שמתמחה בנושא, שידע לכוון את המטופל למענה הנדרש בעבורו".
בעברית נקראת המחלה "ניוון קרנית" או קרנית חרוטית", כאשר הן המילה "חרוט" בשמה העברי והן המילה conus"" מתייחסים לאופן שבו הופכת הקרנית למחודדת. "במחלה זו", אומר שרמן, "הקרניות מקבלות צורה של קונוס. הקרנית מאבדת קשיחות והופכת רכה וגמישה ולכן גם משנה את צורתה הטבעית, הנורמלית, הבריאה והטובה והופכת שפיצית כמו קונוס".
אף שהגורמים למחלה אינם ברורים לגמרי, אך לפי ההערכות הגורמים לכך הם ככל הנראה תורשתיים. לצד זאת, נמצא כי גם גורמים חברתיים וגזעיים יתכן ומשפיעים על היווצרות המחלה. כך, נמצא כי בישראל ישנה שכיחות גבוהה יחסית (2.3%) של אנשים הסובלים מקרטוקונוס.
כיצד מתפתח קרטוקונוס?
שרמן: "מדובר במחלה שמתפרצת בשנות העשרה המאוחרות או בשנות העשרים המקודמות. לרוב המחלה מתפתחת בשתי העיניים אבל לא תמיד בקצב זהה במשך 10 שנים ואף יותר".
כיצד היא פוגעת בחולה ובראייתו?
שרמן: "בשלבים הראשונים של המחלה אין תסמינים מסוימים, אך מדובר במחלה שהולכת ומחמירה. ככל שהקרנית הופכת מחודדת יותר, הראייה נהיית מטושטשת ומעוותת. רבים מהסובלים מקרטוקונוס מדווחים על רגישות מוגברת לאורות מסנוורים ועל כן מתקשים בנהיגת לילה. לרוב החולה לא יגיע לעיוורון, אך במקרים של הצטלקויות בקרנית הדבר אפשרי".
מחלת קרטוקונוס מאובחנת באמצעות מיפוי ממוחשב של הקרנית ודרך מדידת עובי הקרנית. במידה ואחד מבני המשפחה אובחן כחולה, מומלץ לבדוק את יתר בני המשפחה, משום שהיא תורשתית. לדברי שרמן, ההתמחות של מכון יהודה ויאיר שרמן במקרים של קרטוקונוס, מאפשרת להם למצוא פתרונות טיפוליים טובים עבור מי שסובלים מהמחלה. "הפתרון", הוא מוסיף, "הוא בהרכבת עדשות מגע, קשות או סקלרליות".
מה ההבדל ביניהן?
"עדשות מגע קשות, הן עדשות מגע רגילות, אך מותאמות על ידי אופטומטריסט, כלומר לא חד פעמיות כמו אלו הנרכשות בבתי המרקחת. עדשות מגע סקלרליות, אלו עדשות מיוחדות טיפוליות ורפואיות. גם הן עדשות קשות, אך הן גדולות מעדשות רגילות. העדשה מכסה את כל שטח הקרנית וגם חלק מלובן העין. השימוש בעדשה זו מאפשר לתקן פגמים שנוצרו כתוצאה מקרטוקונוס. יתרון נוסף שלהן הוא בעמידות שלהן".
פנו לד"ר יהודה ויאיר שרמן באתר ZAP דוקטורס
הכתבה באדיבות ZAP דוקטורס
אז איך יודעים מה מתאים?
שרמן: "הדרך היא בבדיקה והתאמה אישית שלנו. אנחנו מאבחנים באמצעות הציוד המתקדם והידע הרב שצברנו מה מצב העין, מה מצבה של הקרנית ומהו הקושי של המטופל בראייה, ודרך גורמים אלו מנתבים לפתרון המנצח. עברו אצלנו במכון מטופלים רבים שסובלים מקרטוקונוס והשימוש בעדשות הטיפוליות יצר הבדל של שמיים וארץ. זה מרגש מאוד לראות כיצד שתי עדשות קטנות המורכבות על העין הופכות לאנשים את העולם ומשפרות את איכות החיים שלהם. הרבה פעמים הם יוצאים נדהמים, פתאום הם רואים דברים שלא ראו קודם. כל זה בזכות התאמת העדשות, הן ללא ספק עוזרות ומומלצות".
ד"ר יהודה ויאיר שרמן. הרברט סמואל 47, חדרה. 077-2312980