כעס אולי לא ירעיל אתכם מבפנים, כמו שנאמר, אבל הוא כן עלול להרוג. מחקר חדש מציע סיבה אפשרית לכך שכעס תכוף נקשר לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. המחקר, שפורסם אמש (רביעי) בכתב העת של איגוד הלב האמריקאי, מדגיש את הסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים הקשורים לכעס עז ומאיר את ההשפעה של רגשות שליליים על הרווחה הכללית שלנו. הן הנפשית והן הבריאותית.
המחקר שנערך במימון המכונים הלאומיים לבריאות, כלל 280 מבוגרים בריאים שהוקצו אקראית למשימה שונה בת שמונה דקות, שכל אחת מהם נועדה לעורר רגשות של כעס, חרדה, עצב או ניטרליות. לפני ואחרי משימות רגשיות אלו, החוקרים העריכו את בריאות האנדותל של המשתתפים. תאי אנדותל, המצפים את החלק הפנימי של כלי הדם, חיוניים לשמירה על שלמות כלי הדם וחיוניים לזרימת דם תקינה ולבריאות הלב וכלי הדם.
הממצאים גילו שלכעס הייתה השפעה שלילית משמעותית על תפקוד האנדותל, והוא הגביל את יכולתם של כלי הדם להתרחב. התגובה לא הייתה כה בולטת במצבי חרדה או עצב.
לדברי פרופסור דייצ' שימבו, קרדיולוג במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה, ומחבר המחקר, מחקר זה מסמן צעד לקראת ההבנה כיצד רגשות שליליים שונים משפיעים במיוחד על הבריאות הגופנית. "זה מרתק שלחרדה ועצב לא הייתה אותה השפעה כמו כעס, מה שמצביע על כך שהדרכים שבהן רגשות שליליים תורמים למחלות לב הן שונות", אמר שימבו.
צוות המחקר בחר לחקור אנשים בריאים כדי למנוע את ההשפעות המבלבלות של מחלות כרוניות, כמו סוכרת, שעלולות לפגוע בתפקוד כלי הדם. שימבו ציין שאם למשתתפים היו מצבים בריאותיים כאלה, הם כבר יכלו להשפיע על כלי הדם ויהיה קשה לקבוע את ההשפעה של רגשות בלבד על בריאות כלי הדם.
"לעתים קרובות אנו שומעים על מישהו שסובל מהתקף לב במהלך אירוע מציק מאוד. ידענו שלחץ מכעס יכול לעורר התקף לב, אבל לא הבנו למה עד למחקר הזה, שמבהיר את המנגנון הבסיסי".
שימבו אומר שהוא רוצה להתעמק בסיבות שהכעס משפיע לרעה על הלב, ולבדוק אם הסיבה קשורה לתגובה העצבית הסימפתטית (מערכת ההתראה של הגוף) או לדלקת.