למרות אווירת הנכאים ששוררת במדינה בימים אלו, חג הפסח הוא אחד החגים המיוחדים בשנה. הסעודה המשפחתית סביב שולחן החג וכמובן האביב שפורץ לחיינו תמיד בתקופה הזו. אולם לצד החגיגה וההנאה, ארוחות החג והעונה החדשה שנכנסת - עלולות לייצר תופעות בריאותיות שונות. 10 המכות הבריאותיות שעלולות לצוץ בחג, ואיך לפתור אותן.
1. אלרגיה לאגוזים
בפסח נהוג ומקובל לאכול מיני אגוזים. כחצי אחוז מכלל האוכלוסייה סובלים מאלרגיה לאגוזים. במטופלים אלרגיים, חשיפה לאגוז (גם בכמות מזערית) עלולה לגרום להופעת תסמינים מיידים, שכוללים תפרחת, קוצר נשימה, ירידת לחץ דם ועד אובדן הכרה.
מה עושים? הטיפול הוא הימנעות מוחלטת מאכילת מאכלים המכילים אגוזים. במקרים של חשיפה בטעות, טיפול מיידי במזרק אדרנלין (אפיפן) ופינוי מהיר לחדר המיון, הינם צעדים מצילי חיים.
2. נזלת ואסתמה אלרגית
האביב עונת חג הפסח, היא עונת פריחתם של עצים רבים, ביניהם עץ הזית, ברוש, פקאן, צפצפה אורן, אלון ושיטה. גם סוגי דשא רבים פורחים בעונה זו. רבים סובלים מאלרגיה לאבקנים של העצים ומסוגי הדשא השונים. בתקופת הפריחה, האבקנים נישאים ברוח. חשיפה לאותם אלרגנים דרך דרכי הנשימה תגרום אצל מי שאלרגי לתסמינים מיידים שכוללים גרד באף ובעיניים, דמעות, נזלת מלווה בעיטושים מרובים ותחושת קוצר נשימה.
מה עושים? לא ניתן להימנע מחשיפה לאותם אלרגניים בתקופת הפריחה שלהם, אך יש טיפול והוא כולל שימוש בתרופות ממשפחת האנטיהיסטמיניים, תרסיסים לאף על בסיס סטרואידים ושימוש במשאפים לאסתמה, המכילים מרחיבי סמפונות וסטרואידים.
3. אסתמה בעקבות ביעור החמץ
ההכנות לחג הפסח, כוללות את מנהג ביעור החמץ המפיץ עשן וחומרים רעילים לאוויר, מה שגורם לעלייה בזיהום האוויר. אנשים הסובלים מאסתמה, עלולים לסבול מהתקפי קוצר נשימה קשים, כתוצאה מחשיפה לאוויר המזוהם. מומלץ להקפיד על שימוש קבוע במשאפים ולהימנע ככל הניתן מחשיפה לעשן שריפת החמץ (לסגור חלונות, להימנע מפעילות גופנית בחוץ).
מה עושים? במקרה של קוצר נשימה שלא חולף על אף השימוש במשאפים, יש לפנות לקבלת טיפול במוקד רפואי או חדר מיון.
4. אכילת דגים ומאכלים עם עצמות
בארוחת החג, נהוג לאכול מנות דגים ועוף. לעיתים, בשל חוסר תשומת לב, עלולה להיתקע עצם דג או עוף לאורך דרכי הבליעה (הפה, לוע, גרון וושט). לרוב, המטופלים ירגישו באופן מיידי כאב דוקר ואף ידעו למקם את האזור בו נעוצה העצם. עצמות הננעצות לאורך דרכי הבליעה ובוושט בפרט, יכולות לגרום לנקב ומכאן לזליגה של מזון לאיברים הסמוכים. סיבוך זה מהווה פגיעה בריאותית חמורה, עד כדי סכנת חיים.
מה עושים? ראשית, מדובר במקרה חירום. יש לגשת מיידית לרופא אף אוזן גרון, לצורך הערכה ושליפת העצם ממקומה. במידה ויש נקב בוושט, המטופלים ישהו למשך מספר ימים לאשפוז עם צום בבית חולים, יחד עם תמיכת נוזלים ואנטיביוטיקה.
5. בליעה ושאיפת חומרי ניקוי
אין פסח בלי ניקיונות בלתי פוסקים. במסגרת ניקיונות אלו נשתמש בחומרי ניקוי רבים, שרובם מכילים כימיקלים מסוכנים, אשר עלולים לגרום לכוויות וכיבים במגע עם ריריות מערכת הנשימה והבליעה.
שאיפה של חומרים אלו, לרוב לא תגרום לנזק משמעותי. ייתכנו כאבי ראש קלים ותחושת שריפה קלה בגרון. לעומת זאת, בליעה של חומרים אלו יכולה להוות סכנת חיים עם פגיעות חמורות למערכת הנשימה והעיכול, כמו כוויות ואף התפתחות כיבים בתוך בית הבליעה. לרוב, במקרי בליעה של חומרים אלו, המטופלים יסבלו מכאב שורף בחלל הפה, הלוע והגרון ולעיתים אף מריור יתר וקוצר נשימה, עקב התפתחות בצקת בחלל הפה, הגרון, הוושט והקיבה.
מה עושים? יש להקפיד על שמירת חומרי הניקוי הרחק מידם של ילדים ותינוקות ולהקפיד להשתמש בחומרים באופן מושכל וללא חשיפת יתר. במקרה של בליעת חומרי ניקוי, יש להגיע מיידית לבדיקה וטיפול של רופא א.א.ג. שלרוב יתייעץ עם המרכז הארצי לטיפול ברעלים, על מנת להעריך את חמורת הנזק היכול להיגרם מאותו חומר ניקוי. מגוון הטיפולים רחב ותלוי בנזק הנגרם. הטיפולים יכולים לנוע מהשגחה בלבד ועד לניתוחים מורכבים של הגרון והוושט.
6. דימום מהאף
עם שינויי מזג האוויר, אנשים רבים חווים יובש באף. במחיצת האף יש נימים רבים שטחיים, שעלולים להיפגע בשל היובש ולגרום לדימום אפי (אפיסטקסיס).
מה עושים? יש לסתום את הנחיריים על ידי הפעלת לחץ על החלק התחתון (הסחוסי) של האף ולרוב, טיפול זה מספיק כדי להפסיק את הדימום. במידה והדימום אינו פוסק, יש לפנות מיידית להערכת רופא אף אוזן גרון והמשך טיפול, שיכלול צריבה של הנימים או הכנסת טמפון לאף, עד יחלוף הדימום.
7. צרידות
במהלך ליל הסדר, בעת קריאת ההגדה ושירת שירי החג, לעיתים אנו מאמצים את קולנו יתר על המידה ועשויים לחוות צרידות בימים שאחרי.
במידה והצרידות חמורה ואינה חולפת כעבור שבועיים, יש לגשת לאבחון ובדיקה של תפקוד מיתרי הקול ושלילת ממצאים פתולוגיים על פני מיתרי הקול, באמצעות סיב אופטי.
מה עושים? מתן מנוחה לקול (להימנע מדיבור ולחישה, עד כמה שניתן), שתיית מים לעיתים תכופות במהלך היום, ואף אינהלציות עם מי מלח.
8. לחץ ואטימות באוזניים
בזמן חופשת הפסח, רבים מאיתנו יבלו בחו"ל. ישנם אנשים אשר בזמן הטיסה ואף במהלך צלילות, חווים כאב ותחושת אטימות ולחץ באוזניים. הכאב נובע משינוי בלחץ הברומטרי, אשר גורם להבדלי לחץ בין האוזן התיכונה לחיצונית.
מה עושים? במצבים אלו, הטיפול הראשוני המומלץ - לפהק או ללעוס מסטיק, על מנת לאזן את הלחצים. במידה והתופעה אינה חולפת לאחר מספר שבועות, או אם מדובר בתסמינים כרוניים שחוזרים על עצמם בתדירות גבוהה, מומלץ להגיע לרופא לצורך בדיקה ואבחון הבעיה לעומקה.
9. דלקת אוזן חיצונית
עם בוא האביב והעלייה בטמפרטורות, רבים מאיתנו מחפשים מקלט מהחום בבריכות השחייה והים. חשיפת האוזניים למי הים או הבריכה עלולה לגרום לדלקת באוזן החיצונית, בעקבות החשיפה לחיידקים הנמצאים במקורות מים אלו. במקרים שמתפתחת דלקת, יורגשו לרוב כאב עז באוזן ותחושת אטימות ויתכן ותהיה אף הפרשה מוגלתית.
מה עושים? האבחנה מבוצעת על ידי רופא משפחה או רופא א.א.ג בהסתכלות ישירה על תעלת השמע, באמצעות אוטוסקופ. לרוב, הטיפול הניתן הינו מקומי בטיפות אנטיביוטיקה.
10.כאבים במפרקי הלסתות
בחגים כולנו מסובין יחדיו, אוכלים ונהנים מכמויות גדולות של אוכל חגיגי, השונה מהרגיל. המצות והמציות במיוחד וגם סוגי בשרים למיניהם, מצריכים מאיתנו לעיסה חזקה ומשמעותית, הרבה יותר ממה שאנחנו רגילים בימי החול. בקרב אנשים הסובלים מבעיות בפרקי הלסתות ושרירי הלעיסה, בשל פעילות יתר בלילה, 'היציאה' הקטנה הזו מהשגרה והמעבר לאוכל קשה שמצריך לעיסה משמעותית יותר, עלולים להכביד על מערכת הלעיסה.
הדבר יתבטא בכאבים בשרירי הלעיסה במיוחד שריר הטמפורליס, השריר הגדול משני צידי הראש, באזור הרכות עד החלק האחורי של הגולגולת, ובנוסף שרירי המסטר, שהם זוג שרירים בצידי הלסתות. הרגישות תתבטא בכאבי ראש דמויי מיגרנות, קושי בפתיחה מלאה של הפה עד לכדי אי-יכולת זמנית לפתוח את הפה באופן תקין (40 מ"מ). לעיתים זה גם עלול להופיע עם כאבי אוזניים, תחושת אטימות ואפילו טנטון טורדני.
מה עושים? לרוב, אכילה של מאכלים רכים יותר שדורשים פחות לעיסה, יפתרו את הבעיה. אך לעיתים יידרש להוריד עומס על ידי שימוש בסד לילה או אפילו הזרקה של בוטולינום טוקסין (בוטוקס), בכדי לאפשר הפוגה מאולצת לשרירים הכואבים או להפסיק כאבי ראש מיגרניים.
השתתפו בכתיבה: ד"ר יוסי רוסמן, מומחה לרפואה פנימית, אלרגיה, אסטמה ואימונולוגיה קלינית, ד"ר יואב לייסר, מומחה לכירורגיית פה ולסתות, ד"ר שי שמש, מומחה למחלות אף אוזן גרון וניתוחי ראש-צוואר בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון ומוקד א.ר.ם URGENT לרפואת אף אוזן גרון דחופה