"אזעקת שווא"? מסמסת לי אמי כמה דקות אחרי השעה 6 וחצי בבוקרו הארור של ה-7 באוקטובר. "לא. זה לגמרי אמיתי" אני עונה לה. "לכו לאט ואל תרוצו" אני מוסיפה, בזמן שאנחנו עדיין מצטופפים במקלט עם שאר השכנים המבוהלים.
כשאני עולה מהמקלט בחזרה לדירה, הדבר הראשון שאני עושה זה להיכנס למערכת של ער"ן ולבדוק איך משתקפת אצלנו המציאות בקו החם. כצפוי, עשרות שיחות ופניות ברשת כבר בהמתנה ואנחנו עוברים בזמן אמת למתכונת חירום.
הנהלים כבר הוכנו שנים מראש: תגבור עמדות וגיוס מוגבר של מתנדבים, חבירה למוקדים עירוניים, שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגונים קהילתיים. בעבר כבר השתמשנו בהם במספר אירועים, אבל בהיקף כזה - מעולם לא.
כ-700 שיחות מאנשים שזקוקים לעזרה ראשונה נפשית אנחנו מקבלים בער"ן מדי יום. ב-7 באוקטובר נרשמו למעלה מ-3,000 שיחות, ורובן הגדול היו פניות מצוקה בעוצמה שלא הכרנו קודם לכן - קריאות לעזרה מתוך בתים הנתונים לירי והפגזות, צעירים שפנו בזמן שהם מסתתרים מירי חי בשדות ובמבנים או כאלו שנחשפו לזוועות הרבות, כולל רצח, אונס וחטיפות.
בימים הראשונים למלחמה נדרשו למעלה מ-300 מתנדבים ביום למתן מענה לפניות המצוקה ההולכות ונערמות. הצוות והמתנדבים חשו כמגויסים למילואים בצו 8, ונלחמו על נפשם של הפונים בכל שיחה כמעט. האירועים הקשים הקימו לתחייה גם טראומות ומצוקות קודמות אצל חלק מהפונים, דבר שהתבטא לא רק בהיקף חסר התקדים של השיחות, אלא בעוצמת המצוקה שהן ביטאו.
כשעוסקים בהגשת סיוע נפשי, אני כלי העבודה של עצמי ולכן חלק מפניות המצוקה המתקבלות פוגעות בבטן הרכה. כך עם פנייה שוברת לב של אב שקיבל עכשיו את הבשורה הקשה מכל והוא מבקש ממתנדבת שתישאר איתו על הקו בזמן שהמבשרים בדרכם למשפחות נוספות, שעדיין ישנים בשקט ולא מודעים לעובדה שחייהם יקבלו בעוד מספר דקות תפנית איומה.
מידת הדמיון שיש לנסיבות אירועי אסון ופגיעה העולים בשיחה לחיי, משפיעה גם על החרדה שלי מפני פגיעה אפשרית ביקרים לליבי. החל מה-7 האוקטובר, החשיפה הבלתי אמצעית לסיפורים קורעי לב אודות אכזריות, פגיעה והתעללות, מביאה לא פעם לתחושת מועקה, נפילה לבור שחור של הקיום האנושי, עצבות של הנשמה.
הרחבת היכולת האישית שלנו להתמודד עם אובדן וטראומה היא במידה מסוימת תולדה של נכונותנו לגעת באותם מקומות כואבים בתוכנו. סיוע בגובה הלב הוא סיוע המכיר באמת פשוטה: גם אני אדם, בדיוק כמו זה שזקוק לעזרתי כעת, ובקלות רבה יכולתי למצוא את עצמי בצד השני של משוואת העוזר־נעזר.
הכותבת היא המנהלת המקצועית הארצית של ער"ן (מוקד עזרה ראשונה נפשית 24/7 במספר 1201)