הילד שלך מפחד מבלונים? בכל פעם ששואב האבק מופעל הוא בורח בצעקות? כל אוטובוס או מטוס גורמים לו להיצמד אלייך? את לא לבד. ישנם לא מעט ילדים שמרגישים פחד מרעשים בשלבים התפתחותיים שונים. לא תמיד זה מובן לנו ואנחנו לא יודעות איך להגיב. אז מה נכון ומה לא נכון לעשות במטרה לעזור לילד להתמודד בצורה הטובה ביותר ואף להפחית את הפחד?
הכירו את ה"עשי ואל תעשי" של נגה הילה מותנה, מדריכת הורים ומשפחה, מנחת NLP ומטפלת הוליסטית בילדים:
תנו לגיטימציה לפחד
כל הכחשה או ביטול של הפחד של הילד מייצרים אצלו תחושה שהוא מתמודד לבד עם זה, מה שעלול להגביר את הפחד. המטרה שלכן היא לייצר תמיכה וחיזוק לידיעה שיש שם פחד אמיתי. עליכן להקשיב לפחד, לתת לו מקום, להבין שהוא נובע ככל הנראה מתוך עולמו הפנימי של הילד ומההיכרות הלא רבה שלו עם המציאות ולשדר לו במילים ובשפת הגוף: "אני איתך, אני מבינה אותך ואנחנו נתמודד עם זה ביחד".
בכל גיל, כמובן, פועלים מעט אחרת אבל המסרים צריכים להישאר עקביים. גם עם תינוקות בוגרים בני שנה ומעלה אפשר ורצוי בהחלט לדבר. הם מבינים לפי הטון את התמיכה, הנוכחות והלגיטימציה. למשל: "אתה פוחד מהבלון? הרעש הפחיד אותך? כן, אני מבינה, זה היה מאוד מפתיע/חזק...", תוך כדי חיבוק אוהב, עוטף ומרגיע.
התייחסו לפחד כנורמלי וטבעי
כל אחד מפחד ממשהו, זה לא הופך את הילד שלכן לפחדן. חשוב לייצר הפרדה בין תגובת הפחד לתפיסת העצמי של הילד. משפטים שלא רצוי לומר: "ממה אתה מפחד?" או "זה בכלל לא מפחיד!". הילד, בחוויה, שלו, עלול לבסס דימוי עצמי של פחדן ומזה חשוב להימנע. חשוב להעביר את המסר שפחד הוא דבר טבעי וגם גדולים מפחדים לפעמים. אפשר לתת דוגמא ממה שאתן מפחדות וכיצד אתן מתמודדות עם זה כדי לחזק את ההרגשה שזה קורה לכולם.
שימו לב לתגובות שלכן אל מול פחד
היו בתשומת לב לאופן שבו אתן מגיבות כשאתן רואה כלב, עכביש או אם אתן שומעת רעש עוצמתי ומפתיע. לכל אחד, כאמור, יש את הפחדים והתגובות האוטומטיות שלו לדברים לא צפויים שקורים. חשוב שתהיו גם אתן במודעות ותשימו לב לתגובות שלכן, שכן, הן מהוות דוגמא להתמודדות עם פחדים. מצד אחד חשוב לתת לגיטימציה לפחד אך חשוב יחד עם זאת ללמוד "לעבוד איתו" כך שהוא לא ינהל אתכן ואת הילד. אפשר לשתף גם בזמן אמת את החוויה שלכן: "נבהלתי מהרעש של האופנוע, אבל לקחתי נשימה עמוקה וראיתי שהכל בסדר עכשיו ולא קרה כלום". כך למעשה אתן מודות בפחד, מנרמלות אותו, נותנות לו מקום והתייחסות ולבסוף - מראות דרך התמודדות ואף "סוגרת את הסיפור" בכך שהכל בסדר.
הקשיבו לסיפור שמסתתר מאחורי הפחד
מה הילד שלכן מספר לכן שהוא רואה ומדמיין שעלול לקרות? הקשיבו לו. אמרו לו ש"המחשבה הזאת באמת מפחידה". שימו לב: "המחשבה מפחידה" ולא בהכרח הדבר עצמו, זאת משום שהפחד נוצר מעצם המחשבה שמשהו עלול לקרות אך לא באמת קרה בפועל. מדובר בפוטנציאל שמתרחש בתוך הראש של הילד. עליכן "להיכנס לראש שלו", לנסות להבין מה הוא מדמיין דרך שאלות לא שיפוטיות. למשל: "כשאתה רואה את הבלון ביום הולדת, מה אתה מדמיין בעצם שקורה? מה מפחיד אותך בזה?".
תנו פרשנות אחרת
הפחד נובע הרבה פעמים מהסיפור שהילד מספר לעצמו. כשם שאתן מדמיינות שמשהו מפחיד קורה, אפשר לדמיין שמשהו מצחיק קורה. לכן, לאחר שהקשבתן למחשבות שהפחד מייצר אצל הילד, נסו להציע דרך הסתכלות נוספת על אותו הדבר. למשל, אם הילד מדמיין שהבלון מתפוצץ לידו, אתן יכולות להציע לו שאולי הבלון דווקא יתעופף לידו וידגדג אותו ואפילו יחייך אליו וירצה להיות חבר שלו. כמובן שהוא יכול גם להתפוצץ, אבל זו רק אחת מהאפשרויות. שאלו אותו: "איך אתה מרגיש עם המחשבה שהבלון רוצה להיות חבר שלך או לדגדג אותך?". ברגע שהילד רק יחשוב או ידמיין את ההרגשה החדשה שנוצרה בעקבות הפרשנות שהצעתן זה יצמצם ולו במעט את עוצמת הפחד.
התחברו לעוצמות הפנימיות של הילד
אחת התגובות האינטואיטיביות שלכן כאמהות היא שכאשר הילד מביע פחד תאמרו ישר: "אמא תשמור עליך". זה נהדר לשדר לילד שאמא שם מגנה עליו, אך יחד עם זאת, אתן תרצו לייצר חיבור של הילד ליכולות הפנימיות שלו ולידיעה שגם הוא יכול לשמור על עצמו. הזכירו לו מה קיים בו וחברו אותו לעוצמות שבו בעזרת דוגמא והמחשה - מתי, איפה ואיך הוא עשה שימוש באותה עוצמה רלוונטית, למשל - באומץ. היזכרו ביחד במקרה בו הוא היה אמיץ במיוחד, דברו על החוויה הזאת והזכירו לו שזה קיים בו וכל שהוא צריך לעשות זה לעצום עיניים ולהיזכר כמה אמיץ הוא.
אפשר לפרט איפה הוא מרגיש את האומץ הזה בגוף ואף לייצר מעין "כפתור" אומץ עליו הוא ילחץ בכל פעם שהוא יזדקק לו. ה"כפתור" יהיה מקושר בחוויית אומץ קודמת ובכך תייצרו לו עוגן שיחזיר אותו לאותה עוצמה שבאותו רגע של פחד הוא לא הרגיש שהיא זמינה עבורו, אבל הוא כן יידע שהיא קיימת בו תמיד. למשל: "נכון בפינת הליטוף ליטפת את הארנב? תראה כמה אמיץ אתה! איפה הרגשת את האומץ הזה בגוף? (נגיד הצביע על הלב), אז כפתור האומץ יהיה על הלב. "כל פעם שתרגיש פחד, תעצום עיניים, תלחץ על הלב ותיזכר כמה אומץ יש בך". המטרה היא שהילד ידע שיש לו את הכוח והיכולת להתמודד עם הפחד ללא תלות בכן. יש פה מסר שגם לו יש פתרון ורכיב של העצמה אישית, חיזוק הביטחון העצמי, עידוד תחושת מסוגלות ועצמאות.
תנו לילד את הזמן הדרוש להתגבר
אל תאיצו בילד להחזיק בלון, להשתחרר לכן מהרגל כשעובר מטוס ועושה רעש חזק או לקחת את שואב האבק ולנסות לשאוב לבד. גם אם כבר הייתן רוצות שזה יעבור וזהו, עליכן להיות סבלניות ולהבין שמדובר בתהליך היכרות חדש עם עולם הפרשנויות והדמיון של הילד אל מול הפחד הנוכח.
לסיכום, חשוב להיות במקום תומך ולהבין שמדובר בשלב התפתחותי טבעי מתוך ההיכרות של הילד שלכן עם העולם וביסוס מערכת התפיסות שלו את המציאות. אתן יכולות וצריכות לסייע לו בתיווך נכון של המציאות, מתן פרשנות נוספת לחוויה שלו תוך כדי כך שאתן מאמינות בו ועוזרות לו לגלות את העוצמות שבו להתמודד, זאת מבלי לבטל, לצמצם או להקטין את התחושה שלו. כך למעשה אתן מייצרות עבורו נוכחות אמפתית שתסייע לו להתמודד בצורה מיטבית עם הפחד.
אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.
אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.
חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/