פרידה היא אף פעם לא נושא קל להתמודדות. במקרה הטוב יש הבנה הדדית שנכון שכל אחד ימשיך בדרכו. בגישה זו התהליך מתנהל בדרכי נועם, הקשבה ויכולת לראות את טובת הילדים. במקרה הרע התהליך עלול להיות פוגעני ומורכב, בין אם היוזמה להחלטה מגיעה מצד אחד, מה שמעורר פגיעה אישית ואנטגוניזם בצד השני, שיוצרת התנגדות לתהליך ומערימה מכשולים בדרך, ובין אם מנסיבות אחרות. במקרה השני אני ממליצה להיעזר במגשר, כדי להגיע להסדרים בתהליך מכבד ולהימנע מהליכים משפטיים מתישים ופוגעניים, לכל הנוגעים בדבר.
בכתבה הבאה אציג מספר עקרונות שיסייעו לכם לנהל את השיחה הקריטית הזאת עם הילדים, שבה תבשרו להם על ההחלטה, ובהמשך להתמודד עם המשמעויות.
חשוב שקודם כל תזהו עם עצמכם את החששות שיש לכם מההחלטה, מהשיחה וממה שיהיה אחר כך, ותעלו חששות אלו על הכתב, כדי שתמפו אותם ותראו כיצד ניתן לתת מענה קונקרטי לכל חשש. כאשר יורדים לרזולוציות קונקרטיות וממפים כל חשש בפני עצמו, הדבר מייצר בהירות וסדר.
כתבו לעצמכם שאלות שאתם חושבים שהילדים יכולים לשאול אתכם בשיחה, כגון: למה אתם נפרדים? איפה נגור? מתי נראה כל אחד מכם? מה יקרה אם אני אתגעגע וארצה ללכת לאמא/לאבא? האם נעבור עיר? האם נצטרך לעבור בי"ס? מי ייקח אותנו מבי"ס? מהחוג? מחבר/ה? האם מותר לי לספר על כך לחברים? מי יודע מזה? סבתא יודעת? האם שניכם תהיו במסיבת הסיום שלי? האם אתם לא אוהבים יותר? איפה נהיה בחגים? כשניסע לחופש, האם נהיה כולנו יחד? מה נעשה ביום ההולדת שלי?
ודאות ועוגנים - זה בסדר שאין לכם תשובות לכל השאלות. בתהליך הזה תגלו דברים שלא חשבתם עליהם. לכן חשוב שיהיו לכם כמה עוגנים משמעותיים שיתנו תחושת ודאות וביטחון. חשוב להבין שעולמם של הילדים מתערער, התמונה המשפחתית נסדקה ועכשיו צריך לאט-לאט לבנות תמונה חדשה. זה לוקח זמן. גם אתם טרם בניתם אותה בעצמכם. הדבר הבסיסי שחשוב הוא שתהיה לילדים בהירות לגבי המגורים והמשמורת- משום שזה יהווה בסיס למציאות החדשה והיום- יומית.
עקרונות חשובים לתיאום השיחה ביניכם: מסר אחיד, ברור ומתומצת- תחליטו ביניכם על תשובות קונקרטיות ועל קווים מנחים בהקשר לסיבת הפרידה ולמציאות החדשה שהולכת להיות, מבחינת ההתנהלות היום -יומית בשגרה. גם אם ביניכם אתם יודעים שההחלטה על הפרידה הגיעה רק מאחד מכם- מול הילדים אתם משדרים שזו החלטה משותפת.
השתמשו במשפטים קונקרטיים שמייצרים ודאות. כמו: "אבא ימשיך לעשות איתך....אמא תמשיך לקחת אותך מ..." "נמשיך להגיע שנינו ליום הורים....למסיבות סיום...." כל מה שמבטא המשכיות של דברים שהיו לפני- מהווים עוגן שניתן להיאחז בו. מעין מסר שאמנם אנחנו בתהליך של שינוי, אבל יש דברים שיישארו אותו הדבר. חשוב להבין - מה משמרים במצב החדש מהמציאות המוכרת.
תזמון השיחה- שימו לב לעיתוי שאתם בוחרים להודיע לילדים על הפרידה שלכם. אם אחד הילדים חוגג יום הולדת למחרת, או בדיוק אמור לצאת לטיול שנתי שכל כך חיכה לו, עלול להיווצר הקשר קוגניטיבי-רגשי בין שני האירועים. לכן שימו לב שההודעה על הפרידה לא נעשית בסמיכות לאירוע משמעותי אחר.
הסיבה לפרידה- אני מציעה לדבר עם הילדים באופן פשוט וכנה- דוגמא לניסוח אפשרי לגילאי 4-7: "אמא ואבא לא הסתדרו במשך המון זמן ועשו המון כדי לנסות להצליח להמשיך לחיות ביחד. עם כל המאמצים במשך הרבה שנים- החלטנו שיהיה הכי נכון שלא נמשיך לגור יחד באותו הבית. שנינו נמשיך להיות ההורים שלכם, גם אם כל אחד בבית נפרד". לילדים גדולים יותר, בגילאי 7 ומעלה, אפשר ורצוי להשתמש באופן קונקרטי במילים עצמן: "להיפרד/ להתגרש". אם הילדים שואלים "אתם נפרדים/מתגרשים"? אז כמובן לענות את האמת- שכן.
*הניסוח לעיל הוא כללי ותבניתי ואינו מותאם ספציפית לכל הילדים בכל הגילים. הוא מהווה רעיון ואפשרות אחת לתווך את הפרידה. במקרים מסוימים, חשוב לקבל הנחייה ממוקדת בהתאם לגיל ולרגישות הילדים.
השהו את החשיבה החיובית- עם כל הרצון להראות את הטוב ואת כל היתרונות בשינוי, עצרו את זה רגע. זו אמנם הדרך האינטואיטיבית להוציא אדם ממצב של קושי, אך דווקא כאן אני מבקשת רגע לשהות שם. זו בשורה שלוקח זמן לעכל ולכן יציאה מיידית לראייה החיובית, מדלגת על שלב הכרחי של שהייה ברגש ומתן לגיטימציה רגשית. קחו נשימה עמוקה, תהיו שם בנוכחות, תסתכלו עליהם, על שפת הגוף שלהם ורק תהיו איתם בחוויה. תנו את החיבוק. תחזרו על מנטרה שתתחברו אליה שהמסר שלה "אני יודעת שזה קשה, אני כאן איתך, נעבור את זה ביחד". לא להתפתות למהר לדבר על היתרונות בבית החדש, שני בתים וכיוצא בזאת, כי זה סוג של אסקפיזם מהכאב. ברגע שתרגישו שיש הקשבה, שאלות, שיח כלשהו - תוכלו לעבור יותר לחלקים האופטימיים, של "מה טוב בזה?".
מאמצים וניסיונות לשפר - ציינו כי מדובר בהחלטה שהתקבלה אחרי תקופה ארוכה בה ניסיתם לשקם ביניכם את הקשר ועשיתם כל מאמץ אפשרי כדי שזה יצליח. חשוב שידעו שלא ויתרתם מהר. יש כאן מסר משמעותי למערכות יחסים. זה לא שרבנו והחלטנו להיפרד, אלא יש כאן מורכבות וזמן רב של ניסיונות. אתם לא "מרימים ידיים", אלא בוחרים בדרך שתהיה הכי נכונה ומיטיבה למשפחה.
מגורים חדשים- אם החלטתם על משמורת משותפת, חשוב להבהיר את ההתנהלות של הסדרי הראייה, למשל: "אתם תבואו אלי כל יום שלישי, תשנו אצלי כל סופ"ש שני...", "תוכלו לבוא אלי גם אחרי בית הספר עד הערב, ואז תחזרו לישון אצל...". כמובן שיהיה ברור מה הבסיס אליו הם חוזרים בהתאם למה שתסכמו ביניכם.
מעורבות בארגון ובעיצוב הדירה החדשה- המרחב החדש צריך לעבור תהליך של יצירת שייכות וחיבור של הילדים למקום החדש שיהיה עבורם, כדי שיוכלו להרגיש גם שם בבית, שיש להם שם משהו שהם אוהבים ומחוברים אליו. רצוי לשתף אותם בבחירת הריהוט, המצעים למיטה, התמונה שעל הקיר, על מנת לייצר להם סביבה של בית חדש ששייך להם וכן לאפשר להם את הבחירה במצב של מציאות שלא בשליטתם, ובכך לייצר להם תחושה של שליטה שתספק להם ביטחון.
ספרו להם מה הולך לקרות בחיים שלהם ברמה הטכנית: איפה הם הולכים לגור? האם יישארו באותו בית ספר? מתי הם יראו כל אחד מכם במהלך השבוע? מה יהיה בשבתות, חגים, חופשים, מסיבות סוף שנה, ימי הולדת? מה עושים במצב שרוצים את אמא ביום שנמצאים אצל אבא וההפך?
הקשיבו לשאלות שלהם בסבלנות, גם אם ייראו שוליות - זה חשוב להם. זה בסדר אם אין תשובה להכול. אפשר לומר משפט כמו: "שאלת שאלה מצוינת, באמת לא פשוט לחשוב על הכול. אני רושמת את השאלה ואמא ואבא יעשו הכול כדי לברר אותה כמה שיותר מהר." כמו כן הקשיבו גם לכך שהם לא שואלים שאלות. אין צורך בשיחה הראשונה לתת להם את כל המידע שאולי עלול לייצר עומס. השיחות יהיו בהמשכים וכל פעם תוכלו לתת עוד מידע בהדרגה. גם ככה הבשורה על הפרידה לכשעצמה היא גדולה וצריך לעכל אותה.
תנו לגיטימציה לשאלות- הילדים קיבלו בשורה, ובמוחם יש המון שאלות שצפות ושטרם קיבלו צורה של "שאלה". חשוב שתעבירו להם את המסר שבכל שאלה שתהיה להם - הם יכולים לשאול אתכם. אפשר להציע להם אפילו לרשום בפנקס את כל השאלות (לילדים שכותבים כמובן) ובכל ערב תשבו ותעברו יחד על השאלות. אם הם עוד לא כותבים, אפשר לדבר על זה. לא לפחד מהשיחות האלה, הן יהיו בסיס לשאלות מורכבות וחשובות יותר בהמשך וזו הזדמנות לעבוד על ערוץ תקשורת קשוב, פתוח ומכיל.
שיחות בהמשכים- קחו בחשבון שייתכן ולא תתקיים רק שיחה אחת. זה בסדר ואפילו מצוין. אני אף מעודדת לנהל במהלך הזמן שיחות קצרות על רגשות, חששות, תהיות ודאגות כדי לתת מקום לכל הנקודות ולהטמיע את השינוי שנוצר. אני ממליצה לקיים את השיחה הראשונה בהרכב מלא, בנוכחות שני ההורים שמעבירים את "היחד" גם בפרידה, ובהמשך עם כל אחד בנפרד. לעיתים תצטרכו לחזור על אותה תשובה כמה פעמים כי המציאות החדשה צריכה להיטמע. לדוגמה, "מי יאסוף אותנו כל יום מבית הספר?". השאלות החוזרות הן חלק מעיכול המציאות. הם בעצם שואלים - "אתם באמת נפרדים? זה סופי?", במסווה של שאלות טכניות.
הכילו את הרגשות שלהם ולא משנה איזו תגובה עולה - מדובר בשינוי וטלטול הקרקע היציבה והמוכרת, הרבה חוסר ודאות בתקופה שהיא גם ככה רגישה ולא ודאית. ייתכן ויהיה בכי קורע לב, או כעס גדול וייתכן ותהיה תגובה הפוכה של שקט מוחלט וסגירות. ייתכן וזה יתחיל בצורה מסוימת וימשיך לדרך אחרת.
כל תגובה לגיטימית- אין דרך אחת נכונה לקבל בשורה כואבת ועליכם להיות מוכנים לכל סוג של תגובה ולקבל אותה. אם הם לא יסכימו לקבל את החיבוק וידחו אתכם - אל תיקחו את זה באופן אישי. כן, אני יודעת שזה נשמע לא הגיוני, אבל מדובר בתגובה שנוגעת לאופן שבו הם מתמודדים ולא למשהו לא בסדר שאתם עשיתם. כי עשיתם שניכם כמיטב יכולתכם ואת המחשבה הזאת תחזיקו. אל תהססו להציע חיבוקים בכל עת. כי הם רוצים וזקוקים לזה. גם אם הם ידחו את זה - אל תתייאשו, המשיכו לנסות.
זה לא אשמתם- הדגישו כי ההחלטה לא קשורה אליהם, אלא אליכם בלבד, על מנת להסיר מהם כל ספק לאשמה, שבאופן טבעי יכולה להגיע, כי זו אחת הדרכים האינטואיטיביות להתמודד עם פרידה כאשר לא תמיד יש יכולת קוגניטיבית לתפוש את המציאות החדשה.
אי אפשר להבטיח ששום דבר לא ישתנה, אבל יש דברים קבועים שיישארו, כמו האהבה שלכם אליהם.
תהליך הפרידה מתקיים במקצבים נפרדים. כל אחד קולט ומגיב אחרת למצב ומעבד את הדברים בדרכו שלו. המודעות לכך תסייע במתן לגיטימציה רגשית, יצירת מרחב שיח קשוב ומכיל וידיעה שכולכם צועדים ביחד בדרך חדשה ליצירת מציאות מורכבת, אך שלמה, עם צורה קצת אחרת. פרידות הן לא דבר קל, גם לקטנים וגם לגדולים. חשוב שעם כל הכאב שמתלווה לתהליך, לכעס או לתככים ביניכם, תנסו להתעלות ככל שניתן על מנת לייצר תהליך פרידה בריא מול הילדים, באופן שיעביר מסר משמעותי לחיים- גם כשקשה ולא מסתדרים, אפשר באמצעות תקשורת וכבוד הדדי- למצוא דרך משותפת, גם אם נפרדת.
אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.
אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.
חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/