מחלת אלצהיימר היא מחלה קשה הפוגעת במיליונים ברחבי העולם ועד כה אין לה טיפול טוב. מחקרים חדשים מצביעים על כך ששלבים מוקדמים של מחלת אלצהיימר כמו פגיעה קוגניטיבית קלה וירידה קוגניטיבית סובייקטיבית, קודמים להופעת המחלה. יש לציין כי גורמי הסיכון לירידה קוגניטיבית סובייקטיבית כוללים בידוד חברתי, דיכאון, ויתר לחץ דם. יתרה מכך, נשים מתמודדות עם סיכון מוגבר למחלת אלצהיימר בין היתר בשל בעיות קרדיווסקולריות (בעיות במערכת הלב וכלי הדם). עם זאת, למרות האתגרים הללו, התערבויות גוף-נפש כמו יוגה ומדיטציה הראו הבטחה בהפחתת תגובות מתח ודלקות, והן עשויות להציע אמצעי להגנה קוגניטיבית.
במחקר שפורסם לאחרונה במגזין הרפואי Nature, החוקרים בדקו את היעילות של אימון יוגה בהשוואה לאימון לשיפור הזיכרון בקבוצה של נשים לאחר גיל המעבר בסיכון למחלת אלצהיימר. המחקר כלל 79 משתתפות שסבלו מירידה קוגניטיבית סובייקטיבית והיה להן לפחות גורם סיכון קרדיווסקולרי אחד. המשתתפות חולקו באופן אקראי לקבוצת התערבות עם יוגה או לקבוצת התערבות עם אימון לשיפור הזיכרון. התערבות היוגה כללה מפגשים אישיים שבועיים עם מדריך מוסמך, בתוספת תרגילי שיעורי בית יומיים. התערבות האימון לשיפור הזיכרון כללה שיעורים קבוצתיים שבועיים המתמקדים באסטרטגיות זיכרון, יחד עם שיעורי בית שהוקצו.
המחקר בוצע בשירותי הבריאות הנוירופסיכיאטריים של ביה"ח של UCLA. קבוצת היוגה כללה 40 נשים וקבוצת האימון לשיפור הזיכרון כללה 39 נשים. הנשים היו בנות 50 ומעלה, לאחר הפסקת המחזור. המשתתפות עברו הערכות עבור ציוני זיכרון סובייקטיבי וציון קוגניטיבי בתחילת המחקר, כעבור 12 שבועות וכעבור 24 שבועות. בנוסף, דגימות דם נאספו באותן נקודות זמן עבור ריצוף RNA ובדיקות של ציטוקינים/כימוקינים כדי לחקור שינויים במערכת החיסון.
ממצאי המחקר
- גם התערבות היוגה וגם התערבות האימון לשיפור הזיכרון נסבלו היטב, ללא הבדלים משמעותיים בשיעורי הנשירה או תופעות הלוואי בין הקבוצות.
- משתתפות היוגה הציגו שיפורים ארוכי טווח במדדי זיכרון סובייקטיביים בהשוואה למשתתפות האימון לשיפור הזיכרון.
- ניתוח ביטוי גנים הראה שאימוני היוגה הובילו לשינויים ייחודיים במסלולים פסיכו-נוירו-דלקתיים במוח וכן לשינויים במדדים של הזדקנות, דבר שלא נצפה בקבוצת האימון לשיפור הזיכרון.
- המשתתפות בקבוצת האימון לשיפור הזיכרון הראו רמות מוגברות של כימוקין אקזוטוקסין-1 הקשור להזדקנות, בעוד שאלו בקבוצת היוגה לא הראו שינויים כאלה.
ממצאי המחקר מדגישים את הפוטנציאל של התערבויות גוף-נפש כמו יוגה בשימור הבריאות הקוגניטיבית בקרב נשים מבוגרות בסיכון למחלת אלצהיימר. על ידי הדגמת שיפורים ארוכי טווח בזיכרון הסובייקטיבי ושינויים ייחודיים במסלולים הקשורים בפעילות מערכת החיסון במוח ובמדדים הקשורים להזדקנות, היוגה מציעה אפשרות מבטיחה של טיפול משלים עבור מטופלות החוות ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית.
יתרה מכך, ההשפעות השונות שנצפו בין יוגה לבין אימון לשיפור הזיכרון מדגישות את החשיבות של התערבויות מותאמות שיוכלו להוביל לשיפור. בעוד ששתי ההתערבויות הראו יתרונות במדדי זיכרון סובייקטיביים (אם כי נצפה יתרון ליוגה), היוגה השפיעה באופן ייחודי על מסלולים פסיכו-נוירו-דלקתיים, מה שמצביע על השפעה רחבה יותר על בריאות המוח הכללית.
להבנת היתרונות המרובים של יוגה על שימור הבריאות הקוגניטיבית יש השלכות משמעותיות על בריאות הציבור. מחקר עתידי צריך להתמקד בקבוצות גדולות יותר ובתקופות התערבות ממושכות יותר כדי לאשר את היעילות ארוכת הטווח של יוגה במניעת ירידה קוגניטיבית והפחתת הסיכון למחלת אלצהיימר. בנוסף, חקר המנגנונים העומדים בבסיס השינויים שנצפו במערכת החיסון יכול לספק תובנות נוספות לגבי אופן ההתפתחות של מחלת אלצהיימר ולאפשר פיתוח של התערבויות טיפוליות ממוקדות. בסך הכל, שילוב יוגה כחלק מאסטרטגיה כוללת להזדקנות בריאה טומן בחובו הבטחה לקידום חוסן קוגניטיבי ושיפור איכות החיים בקרב מבוגרים.
ד"ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה ורפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית