פסח הוא הזדמנות מעולה לבדוק אם אתם רגישים לגלוטן. כך עושים זאת

השבוע פגשתי מכר טבעוני שסיפר לי שזה זמן מה הוא גם נמנע מגלוטן. "יש לך בעיות בריאות מיוחדות?", התעניינתי. "לא", הוא אמר, והוסיף וסיפר עד כמה קשה לו עם הטבעונות נטולת הגלוטן, ומשום כך, הוא הסביר, "אני מפצה את עצמי עם המון צ'יפס".

אלא שלא תמיד נכון שההימנעות ממזונות מסוימים תהיה מוחלטת וחד משמעית. אני פוגשת בקליניקה שלי רבים שהסירו גלוטן מהתפריט ועדיין מתמודדים עם בעיות רפואיות ותחושת "תקיעות" במשקל או ברמת האנרגיה. אותם אני מעודדת דווקא להוסיף מזונות מסוימים המכילים גלוטן לתפריט ובכך לשפר את מצבם. מהצד השני, ישנם אנשים עם מחלות אוטואימוניות, בעיות מפרקים, בלוטת התריס ועוד שלהם אני ממליצה להם להימנע מגלוטן. כל אדם לגופו ולתזונתו, ומשום כך לא מדובר בהחלטה ברורה ומובנת מאליה.

פסח הוא הזדמנות טובה לנסות ואף ליהנות מתזונה נטולת גלוטן או חיטה ולבחון את התחושה בגוף, לבדוק איך הוא מגיב, מה מצב העייפות, העיכול, התחושה במפרקים והאם יש הקלה בתופעות כמו אלרגיות עונתיות, בכאבי ראש וברמות האנרגיה.

מדובר בחלבון הבנוי משתי יחידות תת־חלבונים קשות מאוד לעיכול בשל צורתן וצפיפותן, ולכן לגוף קשה לפרק אותו. פעמים רבות מערכת החיסון מזהה את החלבון כגורם עוין, דבר הבא לידי ביטוי לעיתים בצליאק אך גם במצבים קלים יותר של נפיחות בטנית, עייפות כרונית, כאבי ראש, צינון ודלקתיות מוגברת בגוף.

האם כל אחד רגיש לגלוטן? לא בהכרח. יש הסבורים שהם לא רגישים, אבל רק כשמסירים את מקורות הגלוטן מתזונתם הם מבינים מהי איכות חיים. לעומתם, ישנם אנשים המסירים את מאכלי הגלוטן ולא רואים שינוי, אולי כי מזונות אחרים הם הבעייתיים בתזונתם (למשל, מוצרי חלב, בעלי רגישות לחומרי שימור וצבע ועוד) או שהם פשוט נופלים בפח הטרנד.

זו נקודה חשובה משום שאותו טרנד של תזונה נטולת גלוטן הוא המכשול הגדול ביותר שעומד בפני מי שבוחר בתפריט נטול החלבון המושמץ, בין אם הוא באמת זקוק לו או לא. תפריט בריא ללא גלוטן אמור להיות מבוסס על מזון לא מעובד - על ירקות, על פירות, על מקורות מתאימים לחלבון מהחי או קטניות ופחמימות מורכבות כאורז מלא, בסמטי או אדום, קינואה, כוסמת, טף ואמרנט. אלא שרוב הנסחפים בזרם הנטול אינם דואגים להתעמק בנושא ובכך מביאים עצמם להתבססות על תזונה מעובדת עתירת עמילנים כתירס, תפוחי אדמה, אורז לבן, קורנפלור או במקרה הטוב טפיוקה. אלה מתפרקים בדם מהר מאוד לסוכר, ואז רמותיו ממריאות וצונחות במהירות, מה שגורם ל"קרייבינג", תשוקה עזה לעמילן המעובד הבא. תזונה כזו תגביר לאורח זמן סיכון לסוכרת, לחץ דם, השמנה בטנית ולמחלות מעי בהיעדר סיבים תזונתיים. לא לכך התכוון המשורר.

נוסף על כך, ישנם מזונות מכילי גלוטן שיתרונותיהם עולים על רמת ואיכות הגלוטן שלהם. שיבולת שועל (קוואקר), למשל, היא אחד ממאכלי הפלא שכדאי שישולבו בכל תפריט מערבי. הקוואקר מלא בויטמיני B התומכים במערכת העצבים ומסייעים לרוגע, ריכוז ושינה תקינה. שיבולת השועל מסייעת באיזון מדדי שומנים בדם ולמניעת סרטן המעי הגס. אחוז הגלוטן בה מזערי ואם אדם אינו צליאקי אין שום סיבה שלא יהנה ממעלותיה. גם גריסים, כלומר שעורה, מומלצים הרבה יותר מתירס, תפוח אדמה או אורז לבן. הגריסים מאזנים סוכר בדם, מסייעים למערכת העיכול ומכייחי ליחה. אין סיבה להימנע משני המזונות הללו אלא אם כן אובחן צליאק.

מחיטה, גם המלאה. חיטה בכלל ולחם (ומצות) בפרט פחות מומלצים בשל רמת האלרגניות הגבוהה המייצרת ליחה ורמות דלקת גבוהות בגוף. נוסף על כך, המראה הקלאסי של החיטה הזהובה המתנפנפת עם הרוח אינה קיימת כבר. כדי שיהיה קל לגדל ולקצור אותה באופן המוני, נבחרו והושבחו עם השנים דווקא זני החיטה הקשיחים והקשים ביותר לעיכול. משום כך עדיף לבחור בלחם, ואף מצות מכוסמין או משיפון, ועדיין להביא בחשבון שלפעמים תוספת גלוטן עוזרת "לעצב" ביעילות את הדגנים הללו ללחם.
כך או כך, כדאי לגוון את התזונה היומיומית, לדייק אותה בהתאמה אישית ונטולת טרנדים. פסח הוא הזדמנות טובה להתאמה שכזו, להתחברות לתחושה הגופנית האישית של מה באמת עושה לנו טוב. שהרי, גם זו חירות.

הכותבת היא מטפלת בתזונה ואסטרטגיות אכילה, מרצה במכללת רידמן לרפואה משלימה ואינטגרטיבית, ומנהלת קהילת הפייסבוק "תזונה לנשים שיכולות לכתוב ספר על תזונה"