השפעותיה הפסיכולוגיות והחברתיות על החברה הישראלית מאז אירועי ה-7 באוקטובר רבות וכואבות. הרווחה הנפשית הכללית של חברי הקהילות שנפגעו ישירות ושל כלל אזרחי המדינה נפגעה קשות וכתגובה טבעית חלה עליה באופן משמעותי בהיקף השימוש בחומרים מרגיעים שונים. לאור זאת, המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש יצא עם קמפיין חירום בשם "כמו כולם" הנועד להציף את השפעת ההתמכרות על אנשים וקהילות ברחבי ישראל ולהראות שהבעיה היא בעיה חברתית ומדינית שיש לטפלה באופן מידי ורחב ככל הניתן.
לקראת יום הבריאות העולמי החל היום (7 באפריל 2024) ולציון חצי שנה למלחמת חרבות ברזל, המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש חושף תובנות מרכזיות, עדויות חדשות ומידע עדכני, במטרה לשפוך אור על האתגרים הרב-גוניים שהתווספו לרבים בחברה הישראלית ולספק המלצות לנוכח המצב הקיים הכולל תכנית מניעה, מזעור נזקים וטיפול, המאפשר לספק סיוע משמעותי למספר גדול של אנשי מקצוע.
מתוך כ-8,000 שאלונים שמולאו במסגרת הקמפיין, שביקשו לבחון את הרגלי השימוש בחומרים ממכרים כגון אלכוהול, קנאביס, תרופות הרגעה ושינה, משככי כאבים אופיאטים וקוקאין נמצא כי: 74% מהנשאלים ברמת סיכון בינונית להתמכרות, 14% נמצאו ברמת סיכון נמוכה ו-12% ברמת סיכון גבוה. בנוסף, 46% מהנשאלים ציינו כי ניסו להפחית או להפסיק את השימוש אך ללא הצלחה, ו-35% העידו כי השימוש פוגע בתפקודם היומיומי. הנתונים מספקים הצצה למציאות בה ישראלים רבים פונים לשימוש בחומרים ממכרים מתוך מצוקה ומדגישה את הצורך הדחוף בתמיכה והתערבות מקיפים.
(**הממצאים הינם דיווח עצמי אשר נאספו במסגרת קמפיין ואינם מהווים תוצאות מחקר מקצועי**)
כזכור, לפי נתוני המחקר שהוצגו בדוח האחרון שבחן את המצב לאחר שלושה חודשי מלחמה ניתן לראות בבירור כי אנו נמצאים בפתחה של מגפה הכוללת עליה משמעותית בהיקף האנשים העלולים לפתח תלות בחומרים. נכון לדצמבר 2023 , 1 מתוך 4 ישראלים מדווח על שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים.
גם בקרב אוכלוסיית המפונים המצב היה מדאיג. על פי נתוני המחקר 50% משורדי מסיבת נובה ו-33% מהמפונים מדווחים כי מאז אירועי ה-7 באוקטובר הם הגבירו שימוש בחומרים ממכרים. בנוסף, נרשמה עלייה של 15% בשימוש בחומרים ממכרים, עלייה של 180% בשימוש בתרופות הרגעה ושינה ועלייה של 70% בשימוש במשככי כאבים אופיאטים.
רבים דיווחו גם על דחק פוסט טראומתי. 1 מכל 3 נשים ו-1 מכל 5 גברים דיווחו על רמה גבוהה של דחק פוסט טראומתי בעקבות האירועים האחרונים. מדובר בעלייה של כ-150% בקרב נשים ושל 65% בקרב גברים, ביחס לנתוני 2022. תסמונת דחק פוסט טראומתי (PTSD) הינה גורם סיכון משמעותי להתפתחות הפרעת שימוש. ממחקר קודם של המרכז עולה כי 38% מהמתמודדים עם PTSD מתמודדים במקביל עם הפרעות שימוש בחומרים או בהתנהגויות ממכרות.
בנוסף, נמצא קשר ישיר בין חשיפה עקיפה לאירועי ה-7 באוקטובר לבין עלייה בשימוש בחומרים ממכרים: כ-27% מאנשים שנחשפו חשיפה ממושכת למדיה לא מצונזרת מדווחים על עלייה בצריכת חומרים ממכרים ו -22% מאנשים שיש להם קשר משפחתי, חברתי או מקצועי עם נגעים מדווחים גם כן על עליה בשימוש.
לאור העלייה הניכרת בשימוש בחומרים ממכרים מפרוץ המלחמה, המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש מפרסם תכנית לאומית להתמודדות עם התופעה. לתכנית לאומית שכזו מספר מרכיבים מרכזיים חשובים בניהם הפחתת הסטיגמה, הסברה והגברת מודעות, הכשרת אנשי מקצוע ומטפלים ואימוץ מודל מניעה רמה הלאומית תוך מתן דגש לעבודה עם בני נוער וצעירים, דגש על הנגשת הטיפול, מחקר ועדכון מדיניות. בנוסף, הוקם לאחרונה מרכז לאומי להתמכרויות ובריאות הנפש בירושלים בשיתוף עם האוניברסיטה העברית המהווה אבן שואבת לחדשנות בתחום המחקר, ההכשרה והטיפול.
פרופ' שאולי לב רן, מייסד ומנהל אקדמאי של המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש ציין כי: "הצורך הדחוף בתוכנית לאומית לטיפול בשימוש הגובר בחומרים ממכרים בחברה הישראלית, עקב מלחמת חרבות ברזל והטראומה הלאומית שבאה בעקבותיה, מחייב מענה מקצועי איכותי הכולל כמה שיותר מערכות אזרחיות בתחום הבריאות, החינוך והרווחה בישראל. בהתחשב בנתונים שהצגנו בדוח זה, המצביעים על ההשפעה המזיקה של שימוש בחומרים על החוסן והרווחה הנפשית של אזרחי ישראל, אין ספק שבפני מערכות אלו עומדים אתגרים מורכבים ביותר".
ענבל דור קרבל, מנכ"לית המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש ציינה כי: "אל מול אתגרים אלו המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, נוטל על עצמו תפקיד מכריע. שליחותנו החברתית והמקצועית אינה מתמקדת רק בהצפת האתגרים הללו, אלא גם בפעולה אקטיבית שמטרתה לסייע למדינת ישראל לפתח פתרונות וכלים שיסייעו להתמודד עם אתגרים אלו באופן יעיל ומקיף. אנו מקדישים את המומחיות שלנו לטובת טיפוח וחיזוק החוסן הנפשי, קידום הרווחה ובריאות הציבור, ובאמצעות שיתופי פעולה ועבודה משותפת עם משרדי הממשלה, קופות החולים, הרשויות המקומיות, מוסדות חינוך ועוד, נוכל לבנות מענה מותאם והולם לצרכי בריאות הנפש של האוכלוסייה בישראל. אנו מאמינים שיחד נדע להתגבר, לצמוח ואף לשגשג אל מול האתגרים".