מחקר ישראלי מאוניברסיטת בר-אילן ובחן חוסן והתמודדות פוסט טראומטית בחודשים הראשונים למלחמת חרבות ברזל מצא כי 42% מהצעירים חוו תסמינים פוסט טראומטים לעומת 13.7% מהמבוגרים.
חשיפה לאירועים טראומטיים עלולה להוביל לתסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) שנמשכים זמן רב. בעקבות המלחמה שהחלה בשבת השחורה ב7 באוקטובר, פרופ' עמית שרירא מאוניברסיטת בר-אילן בשיתוף עם פרופ' יובל פלגי מאוניברסיטת חיפה ערכו מחקר שבדק תסמיני לחץ אקוטי ותסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) בקרב ישראלים בחודשים נובמבר-דצמבר 2023, והתמקד בהשפעת המלחמה על הבריאות הנפשית של קבוצות גיל שונות.
428 ישראלים השתתפו במחקר. התוצאות, שזה עתה פורסמו בכתב העת Journal of Psychiatric Research, חשפו הבדלים משמעותיים בין אנשים בגילאי 20-59 לבין אלה שבגילאי 60-87.
החוקרים בחנו שתי השערות: השערת הפגיעות, לפיה מבוגרים וזקנים פגיעים יותר לפסיכופתולוגיה הנגרמת מטראומה עקב שבריריות פיזית ותמיכה חברתית מופחתת. ההשערה השנייה, השערת החוסן - לפיה חוסן נפשי של מבוגרים וזקנים נובע מניסיון חיים ומנגנוני התמודדות יעילים.
במהלך השבוע הראשון של המלחמה, הקבוצה הצעירה דיווחה על רמות גבוהות משמעותית של תסמיני לחץ, כאשר 24.8% מתוכה חוו מצוקה. בשבועות שלאחר מכן, שיעור ה-PTSD בקבוצה זו זינק ל-42.8%. לעומת זאת, מבוגרים וזקנים הפגינו שיעורים נמוכים יותר של לחץ (3.7%) בשבוע הראשון, כאשר רק 13.7% דיווחו על PTSD בשבועות שלאחר מכן.
"מחקר זה מספק תובנות חשובות לגבי האופן שבו קבוצות גיל שונות מגיבות לאירועים טראומטיים", ציין פרופ' שרירא מהמחלקה למדעי חברה ובריאות והתוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. לדבריו, הממצאים תומכים במידה רבה בהשערת החוסן. "מבוגרים הפגינו חוסן נפשי מרשים בתקופה הסוערת של תחילת המלחמה. משמעות הדבר היא שלמרות ירידה במשאבים פיזיים, קוגניטיביים וחברתיים, ייתכן שמבוגרים וזקנים עדיין מחזיקים במשאבים אחרים שעוזרים להם להתמודד עם אירועים טראומטיים. חלק ממשאבים אלה כוללים ניסיון חיים, חוכמה, יכולות ויסות רגשי והפעלת אסטרטגיות רגשיות שונות כדי לפצות על יכולות שאבדו תוך כדי מיטוב של אלו שנותרו".
"יתרה מכך, ייתכן שמבוגרים הסתגלו למלחמה הנוכחית על ידי התבססות על חוויות העבר שלהם עם מלחמה, כולל אירועים משמעותיים כמו מלחמת יום הכיפורים", אומר שרירא.