אוטיזם, או הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) הינו תסמונת קלינית המבטאת שונות נוירולוגית. שונות זו באה לידי ביטוי בשני מישורים עיקריים:
• קושי חברתי-תקשורתי: כולל קשיים בהבנה ופענוח של רמזים חברתיים, קשיים ביצירת קשרים חברתיים וקשיים בתקשורת מילולית או תקשורת א- מילולית
• התנהגות חזרתית, מקובעת או טקסית: כולל התנהגויות כמו נדנוד, סיבוב חפצים ועוד או עיסוק באינטרסים ספציפיים באופן אינטנסיבי.
סביב האוטיזם קיימים לא מעט מיתוסים - חלקם שגויים לחלוטין, אחרים נכונים חלקית. הנה כמה מיתוסים נפוצים על התסמונת, שהאבחון שלה זינק בשנים האחרונות:
1. ילדים על הספקטרום הם בהכרח חכמים יותר
לא בהכרח. ילדים עם אוטיזם נמצאים על מנעד רחב של יכולות קוגניטיביות. חלקם לומדים במסגרות ייעודיות, וחלקם מצליחים להשתלב במסגרות רגילות ואף להצטיין בלימודים. מקור המיתוס הינו כנראה בהתייחסות לאבחנה של תסמונת אספרגר, אשר אינה תקפה כיום, ותיארה בעבר אנשים עם אינטיליגנציה מעל הממוצע לצד כישורי חיים נמוכים וקשיים חברתיים.
2. כל האוטיסטים סובלים מבעיות חברתיות
בעיות חברתיות אכן נפוצות בקרב ילדים עם אוטיזם, אך הן אינן גורל וניתן לעבוד איתם כדי לשנות ולשפר התנהגויות. ילדים אלה זקוקים לעיתים קרובות לתיווך ועזרה בהבנה של סיטואציות חברתיות מורכבות. תחת תמיכה וסיוע נכונים, ילדים אוטיסטים רבים מצליחים לנהל מערכות יחסים חברתיים משמעותיות.
3. לאוטיסטים ישנה מגבלה פיזית או חוסר יכולת תפקודית
יכולותיהם הפיזיות של ילדים עם אוטיזם משתנות. עיכוב התפתחותי שכיח בקרב ילדים אלה, אך רבים מהם מפגינים יכולות מוטוריות טובות ואף מתקדמות יותר מבני גילם.
4. אוטיסטים הם חסרי רגשות
ילדים עם אוטיזם אכן עשויים לחוות קושי בהבעת רגשות או בהבנה של רגשות אחרים, אך זה אינו אומר שאין להם רגשות. ייתכן שתהיה להם דלות יחסית במגוון הבעות הפנים, אך זה לא מעיד על חוסר רגשות.
5. הורות מאוחרת היא הגורם המרכזי לאוטיזם
מחקרים מראים כי אכן גיל הורות מאוחר (הן של נשים והן של גברים) הינו אחד מגורמי הסיכון לאוטיזם, אולם לא מדובר בגורם היחיד, וכמובן שלא כל הורות מאוחרת תגרום ללידת ילד אוטיסט.
6. חיסונים עלולים לגרום לאוטיזם
לא, ושוב לא. מחקרים רבים שבוצעו על ידי מומחים בינלאומיים הגיעו למסקנה חד משמעית כי אין קשר בין חיסונים לאוטיזם.
7. אפשר לגלות אוטיזם בהריון
אבחון אוטיזם בהריון אפשרי, אך קשה ומורכב. קיימות מספר בדיקות (גנטיות, הדמיה ובדיקות סקר) שיכולות להצביע על סיכון מוגבר לאוטיזם, אך הן אינן נותנות תשובה חד משמעית.
לסיכום, חשוב להבין שאוטיזם הוא ספקטרום רחב, וכל ילד הוא ייחודי. ילדים עם אוטיזם זקוקים לתמיכה, סיוע והבנה כדי להגיע לפוטנציאל המלא שלהם.
הכותב הינו מומחה בנוירולוגיה ילדים ומנהל המרכז להתפתחות הילד 'המעורר', מחוז דן פ"ת כללית