בשנים האחרונות גוברת המודעות לתסמונת האוטיזם. עם המודעות עולה גם היקף האבחונים. בישראל בלבד אחד מכל 58 ילדים נולד אוטיסט. אפשר לומר כמעט בוודאות שאין אחד שלא פגש בסביבתו הקרובה או במעגל רחב יותר מישהו שמוגדר על הספקטרום האוטיסטי.
אוטיזם הוא שם כללי לקשת של מצבים שמאופיינים בהפרעה התפתחותית נוירולוגית שמקשה על האדם לקיים אינטראקציה חברתית ותקשורתית. תסמונת האוטיזם היא למעשה ספקטרום רחב, כיוון שמדובר במצבי אוטיזם בדרגות שונות שבאות לידי ביטוי באופן שונה אצל כל אוטיסט - החל מחוסר יכולת לתקשר כלל, כולל לקות שפתית אצל אלו הנמצאים בתפקוד נמוך, ועד לאלו שמתנהלים כביכול "כרגיל", משתלבים בחברה אך סובלים בעיקר מחוסר יכולת לנהל אינטראקציות בינאישיות וחברתיות או מתקשים להבין אותן.
אין ספק שככל שאוטיזם יאובחן מוקדם יותר, כך נוכל להעניק לילד את הכלים שיסייעו לו, כבר מגיל צעיר ויש כלים רבים שעומדים לרשותנו. במקרים מסוימים, בייחוד כשמדובר באוטיסטים בתפקוד גבוה, האבחנה של התסמונת מתקבלת בגיל מאוחר יותר, לרוב בגלל שהאוטיסט יודע "למסך" את השונות שלו ומצליח להשתלב בחברה באופן רגיל יחסית, בין אם בבית הספר, בחוגים ועוד. יחד עם זאת, ככל שהגיל עולה, כך הפערים גדלים ובשלב זה מתחילות להבהב נורות אדומות עד שמגיעים לאבחון רשמי. אין כאן כל אשמה של ההורים כמובן, אלא לעיתים חוסר מודעות לקשיים שהילד חווה ברמה יומיומית, השלמה עם העובדה שהילד קצת שונה או הכחשה עקב קושי להתמודד עם העובדה שייתכן שהילד שלהם הוא אחר.
כפסיכולוגית התפתחותית, אני פוגשת במכונים להתפתחות הילד הורים וילדים שמאובחנים עם אוטיזם לראשונה בגיל העשרה ובמקרים רבים בגיל מבוגר יותר.
כמובן שלא כל ילד עם קשיים חברתיים הוא ילד על הספקטרום האוטיסטי, אבל חשוב להכיר את הסממנים ובמידה ועולה חשד, להגיע לאבחון.
אלו נורות האזהרה שכל הורה צריך לשים אליהן לב:
- מיומנויות שיחה לקויות: חוסר יכולת לנהל שיחה אמיתית עם הילד או הבוגר כיוון שהוא מרבה לחזור שוב ושוב על אותו הנושא. התנהגות זו לעיתים נתפסת כאובססיביות לנושא מסוים, מה שיוצר אצל הצד השני תחושה של "חופר" ונודניק.
- ליקוי בהבנה של יחסים וקודים חברתיים: חוסר הבנה של ניואנסים עדינים, מחוות לא מילוליות (למשל עיקום אף או קריצה) או בדיחות, קושי בהבנה של רגשות האחר וקושי בהבעת אמפטיה.
- תבניתיות, קבעון מחשבתי: למשל הצורך ללבוש כל הזמן את אותו צבע של בגד, הצורך בלו"ז ידוע מראש ללא שינויים או ללכת לבית הספר באותה דרך כל פעם.
- אכילה בררנית ודלה: מבחינת היכולת לנסות טעמים חדשים או לגוון באוכל.
- חוויות חושיות עוצמתיות: רמת רגישות וחוויה חושית שונה, הצפות חושיות כתוצאה מרעש, המוניות, צפיפות. רגישויות אלו יובילו למשל להימנעות מאירועים גדולים.
כאשר יש חשד לאוטיזם כדאי ורצוי לפנות לאבחון מוקדם ככל האפשר.
למרות שאוטיזם היא תסמונת שאינה ברת שינוי, מחקרים מצביעים על יכולת לשפר את הקשיים של ילדים, נערים ומבוגרים עם אוטיזם בעזרת טיפולים ואנשי מקצוע שמלווים אותם. במידה ולא יטופלו, הם יכולים לפתח קשיים רגשיים והתנהגותיים משמעותיים כמו חרדות ודיכאון. לפעמים התסכול העמוק מהמצב בו הם נמצאים ומהקשיים שהם חווים גורר אותם לאלימות, ונדליזם ותקיפה של אנשים סביבם בגלל פרשנות לא נכונה שלהם את הסיטואציה, ובמקרים אחרים לבדידות עמוקה בגלל חוסר היכולת להשתלב חברתית.
במסגרת תפקידי נפגשתי עם נערים ונערות שלא הבינו את סיבת השוני שלהם וחזרו שוב ושוב על התסכול ועל תחושות העלבון שלהם מהסביבה. הם הסתובבו בעולם במשך שנים בתחושה שאף אחד לא מבין אותם.
על פניו, זה נשמע מפתיע שהם חוו קושי בעוצמה כזו, אבל נותרו לא מאובחנים. יחד עם זאת, חשוב להבין שככל הנראה מדובר באנשים בעלי תפקוד שכלי גבוה, שמיסך את קשיי התקשורת שלהם ובלבל את אנשי המקצוע שפגשו אותם לאורך השנים, בין אם מדובר במורים או ביועצת בית הספר. תחושת הקלה עצומה מאפיינת חלק ניכר מהם כשסוף סוף הם מקבלים אבחון לשוני שאיתו הם מתמודדים כל כך הרבה שנים. פתאום כל הקלפים מסתדרים במקום והכל הופך להיות מובן יותר.
ההמלצה המקצועית היא שכל הורה שעולה בו החשש הכי קטן שהילד נמצא על הספקטרום האוטיסטי יפנה לאבחון, עם כל הקושי הרגשי שכרוך בכך. ככל שהאבחון יעשה בגיל מאוחר יותר, כך גובר הקושי והתסכול של הילד ושל הסביבה שלו, וככל שמתקבלת אבחנה בשלב מוקדם יותר - כך אפשר לנסות ולסייע לילד באמצעות הכלים המקצועיים הנכונים, ולא פחות חשוב: להבין אותו קצת יותר טוב.
הכותבת היא מנהלת תחום פסיכולוגיית התפתחות הילד במאוחדת, מחוז ירושלים