מהי בעצם הפרעת קשב?
"הפרעת קשב ופעלנות ADHD ( attention-deficit/hyperactivity disorder) היא הפרעה נוירו-התפתחותית דיי שכיחה. לרוב היא מתחילה בגיל הילדות, אך היא קיימת בכל שכבת גיל. ההנחה כיום היא כי כשני שלישים מהילדים "ימשיכו" עם ההפרעה גם לגיל המבוגר. כדאי לציין כי ישנו גם מרכיב תורשתי", מסביר ד"ר רועי און, מומחה בפסיכיאטריה של מבוגרים וסגן מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים איכילוב.
"במאמר שפורסם באחד הירחונים המובילים ברפואה (The Lancet Journal) בשנת 2022, נמצא כי שיעור ה-ADHD בקרב אוכלוסיית הילדים והנוער נע סביב 5.3%", מסביר ד"ר תומר לוי, פסיכיאטר ילדים ונוער ופסיכיאטר מבוגרים מומחה, מנהל המרפאה לוויסות התנהגות והקשר הורה-ילד במרכז לבריאת הנפש גהה, מקבוצת הכללית.
"נתונים של המרכז למחלות האמריקאי וגם ממצאים שפורסמו מתוך מדגם מבוטחי הכללית, מצביעים על כך שעד גיל ההתבגרות מעל 10% מהמתבגרים מעל גיל 12 יאובחנו עם הפרעת קשב. לפחות שני שלישים מקרב הילדים ובני הנוער שאובחנו בצעירותם עם הפרעה זו ימשיכו להתמודד עם קשיים תפקודיים הנובעים מקשיי הקשב והריכוז הנותרים אצלם. שכיחות הפרעת הקשב במבוגרים נעה סביב 2.5%. מקרים אלו כוללים לא רק את אותם ילדים ובני נוער שהפגינו תסמינים של הפרעת קשב בצעירותם. כיום ישנן ראיות המצביעות על כך כי ייתכן וישנם אנשים אצלם תסמיני הפרעת הקשב עשויים להימצא אחרי גיל 12 או אף בבגרות".
ד"ר לוי מבהיר כי "ישנם מחקרים רבים הקושרים בין קיומה של הפרעת קשב בגילאים הצעירים לצפי רפואי, שלילי בגיל המבוגר, לרוחב בתחומים נפשיים ותפקודיים מרובים. בהעדר רופא מנוסה שיבהיר ממצאים אלו, הורים וילדים עלולים לחשוב בטעות שכל ילד המאובחן עם הפרעת קשב דינו לסבול מקשיים אקדמיים, בין-אישיים ותפקודיים אחרים, מהפרעות נפשיות, מחלות גופניות, ואף תמותה מוקדמת. מסר כזה מוביל לחרדה, בלבול ובסופו של דבר, לפגיעה באמון במטפלים והתנגדות לטיפול בקרב הורים וילדים, ובצדק. חשוב להבין כי מסלול ההתפתחות של הפרט מושפע ממספר עצום של גורמים, ולא ניתן לנבא עבור כל ילד או ילדה כיצד ולאן יתפתחו".
אלו תסמינים יש בהפרעת קשב?
"התסמינים המרכזיים של הפרעת קשב מחולקים לשלושה תחומים מרכזיים: קשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ואימפולסיביות", מסביר ד"ר און.
"התסמינים השכיחים בתחום של הקשב מתבטאים לרוב במוסחות קלה על ידי גירויים חיצוניים, קושי למקד את הקשב לצורך ביצוע משימה לאורך זמן, נטייה להימנע מפעילויות הדורשות מאמץ מנטאלי ממושך, דחיינות, קושי בסדר וארגון, קושי לסיים מטלות בזמן, נטייה לשכחנות ביומיום, נטייה לאבד חפצים קטנים כמו מפתחות/סלולרי/ארנק וכדומה, נטייה לחוסר תשומת לב לפרטים קטנים. בדרך כלל האנשים הללו גם מקבלים הערות שהם לא נראים קשובים כשמדברים איתם", מסביר ד"ר און.
.
"בתחום של ההיפראקטיביות זה לרוב בא לידי ביטוי באי שקט, אנשים שמזיזים רגליים ו/או ממוללים עם הידיים, קושי לשבת לאורך זמן, תחושת דחף לקום ולהסתובב, קושי להנות מפעילויות שקטות וסטאטיות, נטייה להיות בפעילות מתמדת ונטייה לדבר הרבה.
בתחום של האימפולסיביות זה יכול לבוא לידי ביטוי בנטייה לענות על שאלות לפני סיומן, להתפרץ באמצע משפט, "להפריע/להציק" לאנשים אחרים כשהם עסוקים וקושי להמתין בתור (מעבר לזה שאנחנו ישראלים).
חשוב להדגיש שלא כל התסמינים המתוארים חייבים להופיע כדי לענות על הקריטריונים של האבחנה".
האם ישנם הבדלים בין ילדים למבוגרים?
"לרוב הביטויים הקליניים יופיעו כבר בגיל הילדות, אך הם יכולים להמשיך ללוות את האדם גם בגילאים המבוגרים. כמובן שבכל גיל הביטוי יכול להיות שונה", מסביר ד"ר און.
ברוב המקרים בגילאים המבוגרים הביטוי יהיה מעודן יותר, בעיקר בתחום של ההיפראקטיביות והאימפולסיביות. אותו ילד היפראקטיבי שרץ, קפץ וטיפס על עצים בילדותו, כיום כשהוא עובד בכיר בחברה הוא יתקשה לשבת בישיבות לאורך זמן, יקטע אנשים ו"ימציא תירוצים" שונים למה הוא צריך לקום ולצאת מהחדר. כמובן, ככל שהאדם מתבגר הוא מסגל לעצמו שיטות ודרכים שונות כדי לפצות ולהתמודד עם התסמינים".
"כפי שתואר, עם המעבר לבגרות חלה הטבה בתסמינים המוחצנים של הפרעת הקשב", מוסיף ד"ר לוי. "חל שיפור בולט יותר בתסמיני האימפולסיביות וההיפראקטיביות, שעשויים היו להוביל להתנהגות בלתי הולמת מבחינה חברתית. במבוגרים, האימפולסיביות וההיפראקטיביות עשויות להיות מופנמות יותר, ולבוא לידי ביטוי מודגש יותר בקשיים בוויסות רגשי ובאי שקט פנימי".
לדבריו, למרות המודעות הגוברת לביטויים של הפרעת קשב במבוגרים, ייתכן כי עדיין קיים אבחון חסר של הפרעת קשב באוכלוסייה זו. "מבוגרים עשויים לסגל מנגנוני פיצוי יעילים יותר לקשיי הקשב, לדוגמה שינון, שימוש בעזרים ועבודה בקבוצות בלימודים האקדמיים. ובכל זאת, המחקר מדגים כי מבוגרים אשר אינם עונים עוד לקריטריונים המלאים של הפרעת קשב בילדות ממשיכים לסבול מפגיעה תפקודית משמעותית. לאור ממצאים אלו הוגמשו מעט הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב במבוגרים לפני כעשור. חשוב מאוד לציין כי במבוגרים הפרעת הקשב עשויה להשליך על שיטות תפקודיות אחרות כגון, יחסים זוגיים, תפקוד בעבודה ויחסי עבודה וכן, על ההורות".
אלו השפעות יש אצל אנשים עם הפרעת קשב?
"להפרעת קשב יש השלכות תפקודיות על כל תחומי החיים. ההפרעה עלולה לפגוע בלימודים, בעבודה, ביחסים הבינאישיים, באינטראקציות החברתיות, בזוגיות ובתפקוד המשפחתי", מסביר ד"ר און.
אחת ההשלכות השכיחות היא פגיעה בתפקודים הניהוליים של האדם שהינם בעצם אוסף של מיומנויות קוגניטיביות גבוהות אשר מאפשרות לנו שליטה ובקרה על ההתנהגות, המחשבות והרגשות. יכולות אלו כוללות בין היתר תכנון וארגון, וויסות התנהגות, וויסות רגשות, יכולת ליזום, יכולת לעכב תגובה, גמישות מחשבתית, קשב וזיכרון עבודה".
כפי שניתן להבין, הפגיעה בתפקודים הניהוליים הללו יכולה להשליך על התפקוד שלנו בכל תחומי החיים.
כיצד מאבחנים הפרעת קשב?
"האבחנה של הפרעת קשב הינה אבחנה קלינית. היא מתבצעת על ידי רופא מומחה בתחום, לרוב אלו פסיכיאטרים/נוירולוגים/רופאי משפחה אשר עברו התמחות בנושא. חשוב לציין כי כיום ישנם מספר מבדקים ממוחשבים כגון TOVA או MOXO, שהם מבדקים שלרוב בודקים תגובה לטיפול תרופתי, אך אינם חובה בתהליך של האבחון", מסביר ד"ר און.
מה הטיפול הקיים ולמי מתאים
"הטיפול היעיל ביותר להפרעת קשב הינו טיפול תרופתי", מסביר ד"ר און. "כיום, ישנו מגוון של טיפולים תרופתיים שיכולים לעזור ולשפר את התפקוד ואיכות החיים של מאובחנים. טיפול תרופתי להפרעות קשב ניתן רק לאחר אבחון ורק על ידי רופא מומחה. ישנה חשיבות להתאים את הטיפול התרופתי לפי המאפיינים והצרכים הייחודיים של כל מטופל. במצבים מסוימים של תופעות לוואי בלתי נסבלות או תחלואה פסיכיאטרית נלווית ניתן להשתמש בתרופות קו שני ממשפחות אחרות".
ד"ר לוי מדגיש כי "קלינאים העוסקים בתחום פוגשים ביומיום מספר גבוה של ילדים, בני נוער ומבוגרים שהטיפול בהפרעת הקשב באמצעות תרופות שונות מוביל לשיפור תסמיני, תפקודי ולשיפור באיכות החיים של הילד.ה. ישנן ראיות רבות המצביעות על כך שהטיפול בהפרעת הקשב עשוי להוביל לשיפור בפרוגנוזה של המטופל בעתיד, במגוון רחב של תחומים. על כן, במצבים בהם אנו פוגשים ילדים ובני נוער עם הפרעת קשב המובילה לפגיעה תפקודית משמעותית, אנו מוצאים לנכון להמליץ על טיפולים לא-תרופתיים ותרופתיים להפרעת הקשב".
הוא מוסיף כי "הטיפול הלא-תרופתי עשוי להיות יעיל לשיפור תפקודי ולתסמינים הנלווים להפרעת קשב בילדים ובני נוער. קיימים פיתוחים נתמכי-ראיות של טיפולים לא-תרופתיים להפרעת הקשב לצעירים ולמבוגרים. חשוב לברר לגבי הסמכת המטפלים, שיטות הטיפול, וניסיונם בתחום. הטיפול התרופתי בתרופה "ממריצה" כגון מתילפנידאט (ריטלין, בשמה המסחרי), הנמצאת בקו התרופתי הראשון לטיפול, יעיל להפחתת התסמינים בילדים, בני נוער, מבוגרים, ובשיעור נמוך יותר, בילדים מתחת לגיל הגן".
תופעות לוואי של תרופות לטיפול בקשב
לדבריו של ד"ר לוי, "תופעות הלוואי בילדים ובני נוער דומות לאלו של מבוגרים. הנפוצות ביניהן הן ירידה בתיאבון, קשיי שינה ובחילות".
"פעמים רבות אני נשאל האם ילד שהחל ליטול טיפול תרופתי בהפרעת הקשב ימשיך ליטול את התרופה לכל אורך החיים. מאמר שפורסם ב-2017 ונערך על פני 16 שנה מאשש את הרשמים המצטברים אצלי. במחקר זה הם מצאו כי מעל ל-90% ממאות הילדים אשר החלו במחקר בהיותם בין 9 בממוצע, לא המשיכו ליטול את התרופה באופן עקבי לאורך השנים הבאות. לצד האפשרות כי ממצא זה מצביע על תת-טיפול בהפרעת קשב, אני חושב שממצא זה יכול להרגיע מטופלים בבואם לבחור בטיפול התרופתי, בידיעה שגם לאחר התחלת נטילת התרופה הם יוכלו להמשיך לשקול ללא חשש האם התרופה נחוצה והאם התועלת שלה עולה על המחירים שבצידה".
דגשים לסיום
"הפרעת קשב היא הפרעה שכיחה אשר יכולה לגרום לפגיעה תפקודית במגוון תחומי חיים. אנשים יכולים להעביר חיים שלמים מבלי להיות מודעים לכך שהם סובלים מהפרעת קשב, דבר אשר יכול לגרום לתסכול רב. המודעות לאבחנה הינה חשובה", מסכם ד"ר און.
"יחד עם זאת, הרבה תסמינים נפשיים/התנהגותיים אחרים יכולים להטעות ולהתבטא כתסמינים אשר דומים לתסמינים של הפרעת קשב. זה בעיקר חשוב אצל אנשים אשר יש להם תחלואה נפשית נלווית כגון הפרעות מצב רוח, תסמינים פוסט טראומטיים, הפרעות חרדה ומצבים פסיכוטיים. ולכן, תמיד מומלץ להיוועץ באיש מקצוע כדי להגיע לאבחנה הנכונה ולהתאים את הטיפול המתאים ביותר עבור כל אחד או אחת".