הלילה זה קורה: איך משפיע עלינו המעבר לשעון קיץ?

קצת בדומה לגדילה או התפתחות של ילד, גם הימים מתארכים להם לאט לאט, בכל יום קצת, ורק כאשר "מרימים את הראש" אפשר להבחין בשינויים. אך בכל שנה, בסוף השבוע האחרון של חודש מרץ, מגיע יום חמישי בלילה ואנחנו עוברים בבת אחת לשעון הקיץ, אמנם ישנים שעה פחות, אך מרוויחים עוד שעת אור בערב.

מתי שעון קיץ? כל המידע על העברת השעון לקיץ 2024

בניגוד למעבר לשעון החורף שמלווה בתחושת דיכאון, המעבר האביבי מייצר דווקא תחושות טובות יותר של אופטימיות. אך מעבר כזה, כמו כל מעבר ושינוי בחיים לא תמיד "עובר חלק" ומצריך מההורים שבינינו וגם מחלק מהאנשים תקופת הסתגלות. כיצד אפשר להקל על המעבר? בעיקר בעזרת הבנה עמוקה יותר של השעון הביולוגי שלנו והריתמוסים (קְצַבִים) שמאפיינים את גוף האדם.

הטבע כולו חי על פי מקצבים ביולוגיים כמו: שינה-ערות, הפרשת הורמונים, פעימות הלב, הנשימה, הביוץ והפריחה. קיימים שני סוגי מקצבים:
1. מקצבים התלויים בתנאים סביבתיים כמו שינויי היום והלילה או עונות השנה
2. מקצבים אחרים פנימיים עצמאיים שאינם תלויים

עד כמה השעון הביולוגי שלנו מכויל למתרחש על כדור הארץ, נדגים בעזרת ניסוי מרהיב: חוקרים הראו שצמח שהוכנס לחשיכה מוחלטת, ללא שינויים בחום ובסביבה ימשיך לפתוח ולסגור את הפרחים במקצב של 24 שעות לערך. המסקנה שלהם מהניסוי היתה כי לצמח קיים שעון פנימי המארגן את כל הריתמוסים הפנימיים של הגוף שתפקידו להכין את המערכות הפנימיות לקראת השינויים העומדים לקרות עוד לפני שהופיעו (הגוף יפריש הורמון שמעורר את פעילות הכבר עוד לפני אור ראשון כדי להכין את הגוף ליום חדש).

לכל אדם שעון ביולוגי המשמש כמנגנון מווסת ומתזמן של חלק משמעותי מהתפקוד של הגוף לאורך היממה, דרך קביעת הקצב של תהליכי הפרשת הורמונים המשפיעים על תהליכים ביוכימיים, פיזיולוגיים ונפשיים. השעון הביולוגי חופף את המחזוריות של היממה ומושפע מהשינויים בין האור לחושך וככל שהמחזור שלו תואם ליממה כך התפקוד שלנו טוב יותר.

האדם המערבי שגר בעיר הרבה פעמים מנותק באופן מלא מהטבע, הוא חי בחדרים סגורים וממוזגים ולא ממש מחובר לעונות השנה ושעות האור ביממה. למרות זאת הריתמוסים הפנימיים של השעון הביולוגי מסונכרנים עם היום והלילה - חושך ואור, והגוף יפריש מלטונין (הורמון המעודד שינה) כשהחושך מגיע והפרשה זו תתעצם בהמשך כדי לאפשר שינה טובה ועמוקה יותר. השעון הביולוגי הפנימי שלנו הוא מנגנון מורכב מאוד שמסנכרן המון פעילויות שקורות בגוף בו זמנית בלי שנרגיש כמו: הפרשת הורמונים, ויסות לחץ דם, שינויים בקצב הלב ועוד.

כאמור, אורח החיים הנוכחי המתבסס על תאורה מלאכותית וחיים בחללים סגורים ברוב שעות היממה והוא עלול לשבש את פעולתו של השעון הביולוגי. אם אלו מתרחשים אנחנו עלולים לראות עלייה משמעותית בסיכון לתאונות, להתפרצות של מחלות, עלייה בסיכון להיפראקטיביות, שיבושים בשעות השינה ואף שינויים בהתנהגות כמו נטייה לכעסים והתפרצויות זעם.

הדרך הטובה ביותר להגיע לאיזון ולמנוע מחלות הוא לאמץ אורח חיים בריא. אחד המרכיבים של אורח החיים הזה הוא אימוץ ריתמוס של יום ולילה, שינה טובה בלילה וערות ביום. בנוסף מומלץ לוודא שבחדר השינה של הילדים (וגם שלכם) לא מותקנת תאורת לד שמתעתעת בעין האנושית, גורמת להזדקנות מוקדמת של הרשתית ומעכבת את הפרשת הורמון השינה. כדאי להימנע גם ממסכים למיניהם בשעה-שעתיים שלפני השינה ולהקפיד על שעות שינה מספקות בהתאם לגיל שלכם ולמצבכם הבריאותי.

• לתינוקות וילדים עד גיל 5 מומלץ על 11 שעות שינה בלילה וכשעה וחצי במהלך היום.
• לילדים בגיל: 11-5 מומלצות 11-10 שעות שינה.
• לילדים בגיל: 14-12 מומלץ על 10-9 שעות שינה.
• למתבגרים בגיל: 18-14 מומלץ לישון בין 8.5 ל-9.5 שעות.
• למבוגרים מומלץ לישון בין 7 ל-9 שעות

לאנשים כאלה מומלץ לפנות לטיפול כדי לעזור לגוף להתמודד עם הסטרס הנלווה לפגיעה משמעותית כל כך בריתמוס הטבעי. כיום ישנו מגוון גדול מאוד של טיפולים מעולם הרפואה המשלימה שיכולים לסייע בכך: טיפולי מגע (עיסוי, רפלקסולוגיה שיאצו וכדומה), דיקור סיני, נטורופתיה ביופידבק ועוד - התפקיד של כל אלה הוא להקל בכל הקשור להירגעות ולסייע בכניסה טובה יותר לשינה.

יש לציין כי אין פעולה אחת שתוכל לסייע בכך, וזאת כיוון שלא מדובר בשינוי תודעתי אלא במנגנונים פנימיים ובלתי נשלטים. מה כן עושים? מבצעים פעולות שידמו חושך מוקדם יותר ויצירת סביבת שינה רגועה ומזמינה יותר.

ניקח לדוגמה ילד עד גיל 5 שצריך לישון כ-11 שעות לפחות. אם הגיעה שעת השינה מבחינתכם ההורים אך השמש עדיין זורחת, ניתן לייצר בבית אווירת שינה: החשיכו את הבית, כבו את המסכים המרצדים, ייצרו אווירה רגועה, הגישו את ארוחת הערב בשעה מוקדמת יותר, והקפידו עם הקטנים על טקס השינה המוכר להם בכל ערב.

לילדים שמתקשים יותר מאחרים, אנחנו גם כן ממליצים לפנות לטיפולים משלימים שמטרתם העיקרית תהיה יצירת הרגעה פנימית אצל הילדים, וטיפולי מגע יהיו בדרך כלל האופציה המועדפת, כאשר לעיתים נציע לשלב טיפול הומאופתי או טיפולי רפואה סינית כמו שונישין (דיקור סיני ללא מחטים לילדים).