מחלות לב וכלי דם נחשבות לגורם הראשון לתמותה בעולם המערבי, ובישראל הן נחשבות לגורם התמותה השני אחרי מחלות ממאירות (סרטן). מבין כל מחלות הלב, המחלה השכיחה ביותר היא "אי ספיקת הלב" ממנה סובלים כיום קרוב ל 10% מהאוכלוסייה העולמית.
במחלה זו, הלב אינו עומד בדרישות הגוף במנוחה או במאמץ. השכיחות של אי ספיקת לב נמצאת בעלייה מתמדת. הסיבה המרכזית לכך היא העלייה בעשור האחרון בתוחלת החיים. בנוסף כ- 15% מהאוכלוסייה המבוגרת בני ה- 80 ומעלה סובלת ממצב של "פרפור פרוזדורים" (הפרעה בקצה הלב). במצב זה, פרוזדורי הלב מתכווצים במהירות רבה ובאי-סדירות, ובכך פעילות הלב משתבשת, תפוקתו הולכת ופוחתת וכך גם זרימת הדם ואספקתו לאיברי הגוף. לחולים אלו נטייה גדולה יותר לפתח אי ספיקת לב.
בגילאים צעירים יותר, בין העשור החמישי לשביעי לחיים, הסיבה השכיחה לאי ספיקת לב היא כתוצאה מהתקפי לב שגרמו לירידה בתפקוד הלב או ממחלת לב שמטופלת באופן חלקי. ישנם כמובן גם גורמי סיכון נוספים כמו מחלות ריאה, אנמיה חריפה, היסטוריה משפחתית, והמרכזיים שבהם - יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה ומחלת הסוכרת.
"אי ספיקת לב היא אבחנה קלינית של סוגים שונים של מחלות לב, הכוללים כל מצב בו הלב לא מצליח לספק לגוף את כמות הדם שהוא צריך. זו הגדרה מאוד רחבה ולכן היא מאגדת תחתיה את רוב מחלות הלב. למעשה אי ספיקת לב מוגדרת כמחלת לב הנפוצה ביותר בעולם", אומר ד"ר אבישי גרופר, מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי אסף הרופא (שמיר), ויו"ר החוג הישראלי לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגיה הישראלי.
"ברוב המקרים מדובר על מחלה כרונית ללא ריפוי שתלווה את האדם לכל אורך חייו", הוא מוסיף. "התסמינים שלה הם קוצר נשימה במאמץ, חולשה, עייפות, בצקות בגפיים והצטברות נוזלים ברקמות הגוף (כמו למשל בריאות - מה שמביא לקוצר נשימה או בבטן - מה שעלול לגרום לתחושות של בחילות והקאות). מכיוון שתסמינים אלו נפוצים גם במחלות אחרות, אפשר לפספס את אי ספיקת הלב ולייחס אותה לתסמינים של גיל מבוגר, לעלייה במשקל או לדברים אחרים. לכן כשעולה החשד - צריך להיבדק", אומר ד"ר גרופר.
בדיקת ההדמיה העיקרית בה נעשה שימוש לאבחון אי ספיקת לב היא בדיקת אולטרה סאונד של הלב, הידועה גם בשם 'אקו לב'. בבדיקה זו מעריכים הרופאים את יכולת ההתכווצות של שריר הלב ע"י מדד הנקרא "מקטע פליטה" (בלב בריא מקטע הפליטה נע בסביבות 55-60 אחוז). על סמך תוצאות הבדיקה מחולקים חולי אי ספיקת הלב לשתי קבוצות עיקריות - חולים בעלי 'תפקוד לב ירוד' המאופיינים כבעלי רמת התכווצות הפחותה מ-40 אחוז וקבוצת חולים המוגדרים כבעלי 'תפקוד לב שמור', שרמת ההתכווצות אצלם היא 50 אחוז ומעלה.
"בקרב מחצית מקבוצת החולים הראשונה (עם תפקוד לב ירוד), הסיבה הכי שכיחה לאי ספיקת הלב היא מחלת לב איסכמית (מחלה הנובעת מירידה באספקת הדם לשריר הלב וכפועל יוצא גם הפחתה בהובלת החמצן), והתקפי לב", מסביר ד"ר גרופר, "כשאחד הגורמים המרכזיים להתפתחות מחלת הלב האיסכמית הן רמות גבוהות של כולסטרול, ובמיוחד הכולסטרול הרע (LDL) - הגורמות להיווצרות של טרשת בכלי הדם של הלב - והתקפי לב".
ממה נובעת העלייה ברמת הכולסטרול בקרב חולים אלו?
"רמות כולסטרול גבוהות אלו כמעט לא מושפעות מתזונה, משקל או פעילות גופנית אלא בעיקר ממרכיבים גנטיים ולכן הדרך היחידה להוריד אותן היא באמצעות טיפול תרופתי. האיזון של רמות הכולסטרול הרע מאפשר לנו להפחית בצורה משמעותית את הסיכון להתקף הלב הראשון ובכך למנוע פגיעה בלתי הפיכה בשריר הלב. ברוב המקרים הוא גם יפחית את הסיכון להתקף לב נוסף, בקרב אלו שכבר עברו אחד", מסביר ד"ר גרופר.
מה הטיפולים הקיימים להורדת הכולסטרול הרע?
"ישנן שלוש קבוצות טיפול עיקריות: קבוצת התרופות הנפוצה ביותר היא ה'סטטינים', הפועלים בכבד למניעת היווצרות כולסטרול, והם עוזרים להפחית את הסיכון להתקף לב. זהו הקו הטיפולי הראשון והנפוץ ביותר. אם קו טיפולי זה לא מתאים למטופל, קיימת אפשרות להוסיף טיפול עם כדור נוסף המתמקד בהגבלה של ספיגת כולסטרול במעי (איזטמייב), כהשלמה לסטטינים ואלו בעצם שתי קבוצות הטיפול הראשונות", מסביר ד"ר גרופר.
"בחלק מהחולים אנו לא מצליחים להגיע ליעדי הכולסטרול הרע (LDL) שהצבנו לעצמנו או שהם לא מסוגלים לסבול את תופעות הלוואי של הסטטינים, ועבור אלו יש כיום תרופות חדשות יחסית מסוג 'מעכבי PCSK9 ' שהוכחו כיעילות בהפחתת אירועים לבביים חוזרים עם הפחתה אסוציאטיבית בתמותה", מסביר ד"ר גרופר. "טיפול זה מעכב את החלבון שנקרא PCSK9 שאחראי על הבקרה והפירוק של הקולטן לכולסטרול הרע (LDL). באמצעות עיכוב של חלבון זה, מתרחשת ירידה משמעותית ביותר של ערכי הכולסטרול. תרופות אלו ניתנות בזריקה תת עורית".
למה כולסטרול גבוה עלול להיות מסוכן?
"ההבנה שלנו בחשיבות הורדת הכולסטרול הרע התחדדה יותר בשנים האחרונות לאור מחקרים שהראו שערכים שחשבנו פעם שהם תקינים, התגלו בסופו של דבר כמסוכנים", מסביר ד"ר גרופר. "לכן ההמלצה כיום היא לשמור על רמה נמוכה של LDL בקרב האוכלוסייה הכללית ובעיקר אצל אנשים שמוגדרים עם סיכון גבוה או שעברו בעבר התקף לב או צנתור, כדי למנוע אירוע לבבי נוסף (מניעה שניונית)". לדבריו, המטרה בקבוצת הסיכון המוגבר כיום היא לשמור על רמות LDL שנמוכות מ-55 מ"ג לדציליטר. "זו רמה מאוד נמוכה שיהיה קשה להגיע אליה עם קו טיפולי אחד. לכן ישנה כאן חשיבות רבה לטיפול משולב עם שלושת קווי הטיפול הקיימים: סטטינים, איזטמייב ומעכבי PCSK9. המטרה שלנו היא למנוע פגיעות בלתי הפיכות בלב", מסביר ד"ר גרופר.
"על רקע העובדה שברוב המקרים אי ספיקת לב הינה מחלה כרונית בלתי הפיכה הרי שהטיפול הטוב ביותר בה הוא מניעתי", מסכם ד"ר גרופר ומוסיף: "המשמעות היא שאם נוכל למנוע התקפי לב בקרב אנשים עם רמה גבוהה של כולסטרול רע (LDL), נוכל למעשה למנוע אי ספיקת לב בקרב מחצית מאלו הנמצאים בסיכון מוגבר".
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.