כל מי שהחזיק תינוק בידיים שלו מכיר את הריח הטוב שנידף ממנו, אבל כשמדובר על בני נוער המצב שונה לחלוטין. מחקר קטן שפורסם בכתב העת המדעי nature השווה בין הריחות נמצא כי למרות שהיו קווי דמיון רבים בין הכימיקלים שנפלטו מבני נוער ופעוטות, ההבדלים נטו לטובת הילדים הצעירים, שבדגימות ריח הגוף שלהם היו רמות גבוהות יותר של תרכובת עם ניחוח פרחוני. מתבגרים, לעומת זאת, ייצרו תרכובת שהדיפה ריח של זיעה ושתן, והיה לה רמות גבוהות יותר של חומרים המתוארים עם ריח "גבינתי", מעופש ו"ניחוח עיזים".
ובכל זאת מחברי המחקר, שפורסם בכתב העת Communications Chemistry, לא אמרו כי התוצאות הוכיחו שלמתבגרים יש ריח גרוע יותר מתינוקות. אבל ההבדלים שתיעדו "עשויים לתרום לריח גוף פחות נעים של מתבגרים", אמרה דיאנה אווסינקו, שערכה את המחקר כחלק ממחקר הדוקטורט שלה באוניברסיטת ארלנגן-נירנברג בגרמניה.
זה הורמונלי
ריח גוף הוא תערובת מורכבת של כימיקלים הנישאים באוויר, שרבים מהם נוצרים כאשר זיעה וחלב, חומר שמנוני המופרש בדרך כלל דרך זקיקי שיער, מתפרקים על ידי חיידקים על העור או מגיבים עם תרכובות אחרות באוויר. ההבדלים בניחוח בין ילדים צעירים ובני נוער נובעים כנראה משינויים בייצור הזיעה והסבום, אמרו החוקרים.
המחקר התבסס על דגימות של 18 ילדים צעירים, בני 3 ומטה, ו-18 מתבגרים שעברו את גיל ההתבגרות. כדי לאסוף את דגימות ריח הגוף, המדענים שמו מעין פדים של כותנה קטנים בבתי השחי של חולצות טריקו וחליפות גוף, שלבשו הילדים ובני הנוער בלילה. (המשתתפים התבקשו להימנע משימוש במוצרי היגיינה ריחניים ומאכילת מזונות ריחניים במיוחד, כגון בצל ושום, במשך 48 שעות).
במעבדה, המדענים חילצו וניתחו את התרכובות הכימיות שחדרו לטלאים ואספו יחד דגימות ממספר ילדים באותה קבוצת גיל. החוקרים מצאו כי דגימות ריח מילדים צעירים הכילו את רוב המרכיבים הכימיים כמו הדגימות של בני נוער.
אבל היו שתי תרכובות, שתיהן סטרואידים, שהיו נוכחות רק בדגימות המתבגרים. בלוטות זיעה שלא הופכות לפעילות עד גיל ההתבגרות מפרישות מרכיבים מבשרים לתרכובות אלו, שחיידקי העור הופכים לסטרואידים המדוברים.
ניחוחות של שתן, גבינה ועיזים
אפיון ריחות הוא מסובך. "אין הסכמה עולמית לגבי איך לתאר ריחות", אמרה הלן לוס, שהיא חוקרת ארומה וריח באוניברסיטת ארלנגן-נירנברג ומחברת המאמר החדש. מומחי ריחות באוניברסיטה פיתחו בעבר אוצר מילים סטנדרטי לאפיון ריחות של תרכובות שונות, תוך התמקדות ראשונית בניחוחות מזון. "כעת אנו מרחיבים את שפת הטעם הזו גם לחומרים המופיעים בריחות גוף", אמרה ד"ר לוס.
ריח של הסטרואידים של המתבגרים גילה שלאחת התרכובות היה ריח של עץ הסנדלווד ומושק. לאחרים היו גם איכויות דמויות מושק, עם תוספות קצת פחות נעימות של ניחוחות דמויי זיעה ושתן.
לבני הנוער היו גם רמות גבוהות יותר של תרכובות הנקראות חומצות קרבוקסיליות (Carboxylic acids) . הם כללו את החומרים המעופשים, הגביניים והעזים - כמו גם כמה עם ניחוחות פחות פוגעניים, המתוארים כאדמה, פירותית או דמויי שעווה. חומצות קרבוקסיליות מצויות בסבום, הכולל גם תרכובות אחרות שניתן להמיר לחומצות קרבוקסיליות על ידי חיידקים או תהליכים כימיים שונים. ייצור הסבום עולה במהלך ההתבגרות.
החוקרים משערים שבשילוב, שני הסטרואידים המוסקיים בתוספת הרמות הגבוהות יותר של חומצות קרבוקסיליות עשויים להסביר מדוע ריח הגוף של מתבגרים יכול להפריע לאנשים מסוימים. "אני חושבת שקשה לקבוע שריח אחד תמיד נעים לכולם ולומר שריח אחר הוא תמיד לא נעים לכל אדם", אמרה גב' אוסיינקו. "אז זו הנחה מהצד שלנו."