אושר הוא דבר שניתן ללמוד אותו, אבל כדי לתחזק אושר - צריך לסגל פעילויות יומיות, קלות מאוד לביצוע. כך טוען מחקר חדש שפורסם ב-Higher Education. ממצאי המחקר, שבמרכזם הקורס "מדע האושר" באוניברסיטת בריסטול, מצביעים על כך שאימוץ הרגלים מבוססי ראיות כמו הכרת תודה, פעילות גופנית קבועה, מדיטציה ורישום יומן יכולים להגביר משמעותית את רמת האושר שלכם, אבל רק אם תרגולים אלה נשמרים לאורך זמן.
קורס "מדע האושר", המבוסס על הקורס "פסיכולוגיה והחיים הטובים" של אוניברסיטת ייל, נועד לשפר את הרווחה הנפשית דרך עדשת המחקר המדעי. קורס זה, שהושק בשנת 2018, נמנע מבחינות ועבודות מסורתיות, ומתמקד במקום זאת בהקניית ידע על מה שמחקר עמיתים עכשווי בפסיכולוגיה ומדעי המוח חושף על טבעו של האושר.
הקורס מכסה מגוון נושאים מהגורמים הביולוגיים והסביבתיים של האושר ועד לעצות מעשיות על טיפוח רווחה נפשית, הקורס מעודד את התלמידים לעסוק בפעילויות מבוססות ראיות. גישה זו שואפת לא רק להעניק חינוך אלא לצייד את הסטודנטים בכלים לשיפור פעיל בבריאות הנפשית שלהם.
מחקרים קודמים העלו כי קורסים פסיכו-חינוכיים יכולים להגביר את הרווחה הפסיכולוגית בטווח הקצר, אך עדיין לא היה בטוח אם השיפורים הללו יימשכו לאורך זמן. קורס של אושר יכול להציע דרך בת קיימא לשפר את הרווחה הנפשית של התלמידים.
משפרי אושר: לכתוב יומן ולעשות מדיטציה
על ידי בחינה שיטתית של ההשפעות ארוכות הטווח של קורסים פסיכו-חינוכיים כאלה, הצוות ביקש לגלות האם ניתן לשמור על היתרונות הראשוניים שנצפו ברווחתם של הסטודנטים לאורך זמן.
לצורך מחקרם, החוקרים אספו נתונים מסטודנטים שלקחו חלק בקורס "מדע האושר" והגיבו לסקרי המשך. בתחילה, נשלחו הזמנות למאגר של 905 סטודנטים שהשתתפו בשנים קודמות בסקרי רווחה לפני הקורס או לאחריו, מתוכם ל-638 היו נתונים מלאים לפני ואחרי הקורס. מתוך אלה, 228 סטודנטים השיבו לסקר המעקב ארוך הטווח, שנמשך בין 12 ל-29 חודשים לאחר סיום הקורס.
כדי לאמוד את מידת האושר, המחקר השתמש במספר מכשירים מאומתים היטב. מדד הרווחה הנפשית של וורוויק-אדינבורג שימש לאמוד רווחה נפשית כללית. סולם זה זוכה להכרה רחבה בזכות מהימנותו ותקפותו במדידת היבטים חיוביים של בריאות הנפש. עבור חרדה, נעשה שימוש בשאלון הפרעות החרדה הכלליות.
בתחילה, סטודנטים שהשתתפו בקורס דיווחו על שיפור משמעותי ברווחה הכללית, עם עלייה של 10-15 אחוז במדד הרווחה הנפשית של וורוויק-אדינבורג. קפיצה זו במדד הרווחה הנפשית מראה למעשה את את יעילות הקורס בשיפור הבריאות הנפשית של הסטודנטים בטווח הקצר.
המפתח לאושר: פעילויות שגורמות לנו פחות להתעסק בעצמנו
כמחצית מהמשיבים (50.67%) דיווחו שהם ממשיכים לפחות באחד מההרגלים משפרי האושר שנלמדו בקורס, כמו הבעה תכופה יותר של הכרת תודה, תרגול מיינדפולנס או מדיטציה, עיסוק בפעילות גופנית קבועה, ניהול יומן או ביצוע פעולות התנדבותיות. בין אלה, הכרת תודה היה התרגול שהסטודנטים התמידו בו יותר מאחרים.
כאשר החוקרים ערכו הערכות מעקב עד 29 חודשים לאחר סיום הקורס, עלתה תמונה שונה. העלייה ברווחה שחוו הסטודנטים לא הייתה מתמשכת מטבעה. רק אלה שהמשיכו באופן פעיל לתרגל את הפרקטיקות שלמדו במהלך הקורס הצליחו לשמור על רמות רווחה משופרות לאורך זמן.
"מחקר זה מראה שעצם ההשתתפות בקורס או חוג מסוים - בין אם זה בחדר הכושר, במסגרת ריטריט מדיטציה או קורס אוניברסיטאי מבוסס ראיות מדעיות - הוא רק ההתחלה. כדי לשמר את הרווחה הנפשית, ולהעלות את רמת האושר - חייבים להתחייב להשתמש במה שאתה לומד על בסיס קבוע", הסביר ברוס הוד, מי שעמד בראש המחקר ופרופסור לפסיכולוגיה התפתחותית בחברה באוניברסיטת בריסטול.
"הרבה ממה שאנחנו מלמדים נע סביב התערבויות בפסיכולוגיה חיובית שמסיטות את תשומת הלב שלנו מעצמנו על ידי עזרה לזולת, בילוי עם חברים, הכרת תודה או מדיטציה. זה ההפך מדוקטרינת ה'טיפול העצמי' הנוכחית, אבל אינספור מחקרים הראו שדווקא פעילויות שגורמות לנו פחות להתעסק בעצמנו, מרחיקות אותנו מהרהורים שליליים שיכולים להיות הבסיס לכל כך הרבה בעיות נפשיות".