וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מומחה להפרעות שינה מסביר: כיצד מתגברים על ישנוניות יתר בשעות היום?

בשיתוף ניאופרם

עודכן לאחרונה: 16.5.2024 / 12:43

מנקרים מול הטלוויזיה? מפנטזים על שנ"צ? יכול להיות שאתם סובלים מישנוניות יתר - אחת מבעיות השינה הנפוצות ביותר בקרב המין האנושי. מהן הסיבות שמובילות לעייפות יתר ואיך מטפלים בה? שאלנו מומחה

עייפות במשרד. ShutterStock
ישנוניות יתר מתאפיינת בנמנומים, ניקורים או הירדמויות לא רצוניות לרוב במצבים מונוטוניים או משעממים/ShutterStock

מי מאיתנו אינו מרגיש עייף במהלך יום עבודה ארוך, מפהק מול מסך המחשב, מנקר מול הטלוויזיה ומשתוקק להיכנס כבר למיטה לתנומה קלה או איזה שנ"צ? מדובר בדפוסי התנהגות טבעיים למדי, אולם כאשר הללו מופיעים בתדירות גבוהה, חובה להיבדק אצל רופא מומחה כיוון שישנוניות יתר בשעות היום מסוכנת למדי, במיוחד אם היא נובעת מתסמונת דום נשימה בשינה.

בני האדם מבלים כשליש מחייהם בשינה מאחר והגוף והמוח זקוקים למנוחה והתרעננות. השינה חיונית לתפקודנו הפיזיולוגי, הנפשי והקוגנטיבי, וממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחותם הפיזית של ילדים ובני נוער.

אורח החיים המודרני והמאוד אינטנסיבי פוגע במספר שעות השינה ובאיכותה, ולראיה קיים קשר הדוק בין תוחלת חיים נמוכה ותפקוד פיזי ונפשי לבין מחסור בשינה. "חסך שינה מאפיין את אורח החיים במאה ה-21 והוא הסיבה העיקרית להופעת ישנוניות יומית. ישנוניות היא חלק מהפיזיולוגיה שלנו (צריך להיות ישנוני בשעות הערב-לילה כדי להירדם, א.א) , אולם כשהישנוניות מופיעה בשעות שבהן אנו אמורים להיות ערים אזי מדובר בפתולוגיה", אומרת פרופ' ריבי טאומן, מנהלת מכון סגול-שרצקי לרפואת שינה במרכז הרפואי תל אביב איכילוב.

ישנוניות יתר מתאפיינת לדבריה בנמנומים, ניקורים או הירדמויות לא רצוניות לרוב במצבים מונוטוניים או משעממים, כלומר שהלוקים בה אינם פעילים ועלולה להיות מלווה בהפרעות בריכוז ובזיכרון.

מלבד המחסור בשינה שמלווה בדחף מוגבר להשלמת שעות שינה ותשישות יתר, טאומן מציינת שהסיבות הנוספות להופעת ישנוניות יתר יומית הן הפרעת שינה כגון דום נשימה בשינה, תנועות רגליים שקוטעות את השינה, שיבושים בדפוסי שינה-עירות (למשל בקרב עובדי משמרות), הפרעה במערכת הסירקדיאנית ("השעון הביולוגי"), נרקולפסיה (נרדמות) ונטילת תרופות כמו אנטי היסטמינים שעלולות לגרום לישנוניות.

זוג צעיר עם כלב תחש מנמנם על הספה מול הטלוויזיה. ShutterStock
ישנם מספר כלים סובייקטיביים ואובייקטיביים לבדיקה ואיתור של ישנוניות יתר יומית/ShutterStock

"חשוב מאוד לזהות את ישנוניות היתר"

ישנוניות יתר בשעות היום (Excessive Daytime Sleepiness) היא אחת מבעיות השינה הנפוצות ביותר בקרב המין האנושי, והיא נותנת את אותותיה לפי האגודה הלאומית לשינה בארה"ב, על כ-30% מהאוכלוסייה הבוגרת מספר ימים בחודש, ועל כ-20% מספר ימים בשבוע. "חשוב מאוד לזהות את ישנוניות היתר שקלה יחסית לזיהוי, כי יתכן שהיא גורמת לדברים אחרים שלא ניתן לראותם כמו הסיכון להתקף לב והסיכון ללחץ דם גבוה", עומד פרופ' אביב גולדברט, מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי סורוקה ומטפל בהפרעות שינה, על החשיבות שבאבחון התופעה.

ישנוניות יתר עלולה, לדברי גולדברט, להופיע כבר בשנותיו הראשונות של האדם, בצורה למשל של נרקולפסיה, מחלה הנחשבת לנדירה ועוד יותר נדירה בישראל מסיבות גנטיות. גולדברט מציין שתופעת הישנוניות הכי נפוצה בקרב בני הגיל השלישי ומעלה.

הסיבות השכיחות לתופעת העייפות יתר ביום בישראל הן עודף והתמכרות למסכים, תזונה לקויה ועודף משקל. אנשים שמתמודדים עם ישנוניות יתר סובלים לדברי טאומן מירידה מתמשכת בריכוז ובעירנות, ולכן "נמצאים בסיכון מוגבר למעורבות בתאונות דרכים ותאונות עבודה, נתונים לשינויים תמידיים במצב הרוח וסובלים מפגיעה באיכות העבודה, בקשרים החברתיים ובאיכות החיים שלהם".

בחור צעיר מנמנם במשרד. ShutterStock
אחת הסיבות השכיחות לישנוניות יתר יומית היא דום נשימה בשינה, קרי הפסקות נשימה במהלך השינה עקב חסימה בדרכי הנשימה העליונות/ShutterStock

כיצד מטפלים בישנוניות יתר?

ישנם מספר כלים סובייקטיביים ואובייקטיביים לבדיקה ואיתור של ישנוניות יתר יומית. הכלי הראשון והנפוץ ביותר בעבודה הקלינית ובמחקר הוא מדד/שאלון הישנוניות של אפוורת' (Epworth Sleepiness Scale). הנבדק מתבקש לענות ב"לא, אולי וכן" על סיכויו להירדם בשמונה מצבים נפוצים כמו: קריאה בישיבה, צפייה בטלוויזיה, בנסיעה הן כנוסע והן כנהג ועוד. "השאלון אשר זמין באינטרנט, מאוד פשוט ומבוסס ניקוד (0= שום סיכוי להירדם ועד 3=סיכוי גבוה להירדם). אם הציון שלך הוא 10 סימן שאתה ישנוני ואם הוא מעל 18 הרי שאתה סובל מתסמיני ישנוניות יומית חמורים", מסביר גולדברט. במקרים הקלים לדבריו, ניתן להסתפק בכדורים ואילו הנבדקים מעוררי הדאגה נשלחים למעבדות שינה לטובת בדיקות MSLT ו-MWT.

בניגוד ל'אפוורת' שנחשב לכלי סובייקטיבי, בדיקת זמן חביוני שינה (=MSLT Multiple Sleep Latency Test), היא אובייקטיבית להערכת ישנוניות יתר יומית. לאחר שנת לילה במעבדת שינה, הנבדק מקבל כל שעתיים, חמש הזדמנויות לנמנום תחת ניטור פוליסומנוגרפי מקובל.

MWT (Maintenance of Wakefulness Test), בודקת את מידת העירנות (להבדיל מישנוניות) ומיועדת לרוב לנהגים במטרה להעריך את יכולתו של הנבדק לשמור על ערנות בתנאים מונוטוניים.

המקרים הקלים יחסית של ישנוניות יתר מטופלים באמצעות ניסיון לשנות את הרגלי השינה הפוגמים באיכותה. כלומר, הורדת זמן המסכים, הימנעות מקפאין לפני השינה, גמילה מעישון, תרגילי הרפיה, הורדת מפלס הדאגה, שינוי התזונה (בעיקר אכילה לפני השינה), הורדה במשקל ועוד.

מדוע השכיחות של הפרעות שינה עולה עם השנים?

אחת הסיבות השכיחות לישנוניות יתר יומית היא דום נשימה בשינה, קרי הפסקות נשימה במהלך השינה עקב חסימה בדרכי הנשימה העליונות. הפסקות אלה גורמות לירידת החמצן בדם ויקיצות מרובות. השכיחות של הפרעת שינה זו עולה לדברי טאומן עם השנים, בעיקר בשל מגפת ההשמנה ושכיחותה היא 9% בקרב נשים ו-17% בגברים.

גורמים נוספים לדום נשימה בשינה הם מבנה הפנים והלסת התחתונה וחסימות דרכי אוויר באף, והיא מתאפיינת בנחירות, יובש בפה, נוקטוריה (הטלת שתן בשינה), שינה מקוטעת, הפסקות נשימה, כאבי ראש, שינה לא מרעננת וישנוניות יומית. ההפרעה מגבירה את הסיכון לחלות ביתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת, הפרעות בריכוז, הפרעות בתפקוד המיני, ירידה בזיכרון, ירידה קוגניטיבית, חרדה ודיכאון.

אישה שדעתה מוסחת. ShutterStock
"הטיפולים הקיימים בישנוניות יתר הם סימפטומטיים ומקלים על התסמינים אולם אינם מרפאים"/ShutterStock

בתום אבחון הכולל גם בדיקה במעבדת שינה, הרופא המומחה ממליץ על טיפול מתאים בדום נשימה בהתאם למצבו של החולה. הטיפול היעיל והמומלץ ביותר הוא באמצעות סיפאפ (CPAP), מסכה מיוחדת שחובשים בעת השינה ומחוברת למכונה שמזרימה אוויר בלחץ קבוע במטרה להשאיר את נתיבי האוויר פתוחים, ובכך משפרת את השינה ואת איכות חיי המטופל. עם זאת, פרופ' טאומן מדגישה כי 5%-15% מהאוכלוסייה נידונה להמשיך לסבול מישנוניות יומית למרות הטיפול בסיפאפ. חולים אלה יטופלו באמצעות תרופות המגבירות את העירנות והריכוז.

"הטיפולים הקיימים בישנוניות יתר הם סימפטומטיים ומקלים על התסמינים אולם אינם מרפאים", מדגיש פרופ' גיורא פילר, מנהל מערך רפואת השינה במחוז חיפה וגליל מערבי של שירותי בריאות כללית, ומוסיף כי קיימות תרופות מעוררות רבות בשוק שבסך הכל מתגברות על הבעיה.

תרופות אלה ששתיים מהן אגב נכנסו השנה לסל הבריאות, טובות למרבית חלקי האוכלוסייה והן חייבות במרשם. "מדובר בתרופות שלוקחים אותן פעם ביום על הבוקר, והן מגבירות את הערנות של המטופל ונותנות לו אנרגיה למרבית היום. משך ההשפעה של רוב התרופות האלה הוא 12-16 שעות ובכוונה, כי אחרת הן היו פוגעות ביכולת להירדם של הנוטלים אותן", מבהיר פרופ' פילר.

קיימות שתי משפחות עיקריות של תרופות מעוררות/ממריצות. המשפחה הראשונה מתבססת על נוירוטרנסימוטורים (מוליכים עצביים, א.א) מעוררים, כלומר תרופות אשר מעלות אדרנלין או דופמין במוח ו/או גם וגם במטרה לגרום לערנות יומית. המשפחה השנייה של תרופות עובדת על המערכת ההיסטמינרגית, כלומר העלאת מפלס הערנות באמצעות היסטמין.

קיימת קבוצה של תרופות לישנוניות יתר והיא הסטימולנטיות. תרופות אלה ניתנות בעיקר לסובלים מבעיות קשב וריכוז."אלו הן תרופות ממריצות, מפעילות את כל המוח ולא חלקים ממנו באופן סלקטיבי כמו התרופות המעוררות", אומר פרופ' פילר.

"ישנוניות יתר נותנת את אותותיה על התפקוד היומיומי ובריאות המין האנושי ומעלה את הסיכון למעורבות בתאונות דרכים, תאונות עבודה ועוד. למזלה של החברה האנושית ככל שהשנים חולפות והטכנולוגיה מתקדמת. התרופות הולכות ומשתפרות. הן הופכות ליעילות יותר ועם פחות תופעות לוואי. מה גם שכבר כיום ניתן לשלב בין מנגנונים שונים של תרופות ומן הסתם גם השילובים הללו יהפכו לטובים יותר", מסכם פרופ' פילר.

בשיתוף ניאופרם
  • עוד באותו נושא:
  • עייפות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully