האם נערה בת 18 הפכה לשבר כלי כתוצאה מחיסוני הקורונה? כך לפחות טוענת עו"ד מורן אברהמי יום טוב, שהגישה בשמה של הנערה תביעה לקרן המדינה 'ענבל', להכרה במצבה ולפיצויים בסך מיליון שקלים.
לדבריה, בקרב החוקרים קיים קונצנזוס נרחב, לפיו חיסונים נגד מחלות שונות מועילים למרבית האוכלוסייה, אך גם בהם קיימות, כמו בכל טיפול רפואי, תופעות לוואי, אשר אמנם פוגעות לרוב באוכלוסייה מצומצמת, אך עלולות לגרום לאותם נפגעים נזקים בריאותיים שונים, ולעיתים אף לנכות משמעותית.
המדינה נטלה על עצמה לפצות אזרחים שנפגעו מחיסונים שונים, וזאת במסגרת החוק ביטוח לנפגעי חיסון, התש"ן-1989. במסגרת החוק נקבע כי המדינה תפצה, באמצעות קרן 'ענבל', את נפגעי החיסון בסך מקסימלי של מיליון שקלים לתובע, במקרה ויוכח כי הוא נפגע ממתן חיסון כלשהו.
"מתן חיסוני הקורונה לכלל הציבור בישראל נעשתה באופן מזורז, בשל תנאי החירום שהונהגו באותה עת", נאמר בכתב התביעה. "התהליך המזורז הקשה על זיהוי נפגעי החיסון בזמן אמת, ורק כיום, בשוך המגפה, מבשיל המחקר העולמי, ומתברר גם היקפן האמיתי של תופעות הלוואי ממתן החיסונים".
איבודי הכרה חוזרים ונשנים
במכתב הדרישה מקרן ענבל, נטען כי התובעת, בת 18 ובריאה לחלוטין בעת מתן החיסונים, קיבלה את מנת החיסון השנייה במרץ 2021, וחמישה ימים לאחר מכן, בעת שעברה ניקוב אוזניים לעגילים, חשה חולשה והתעלפה לראשונה בחייה.
על פי הנטען, חצי שנה לאחר מכן, בספטמבר 2021, חוסנה הנערה במנת החיסון השלישית וכ-10 דקות לאחר מכן התמוטטה ברחוב והובהלה בניידת מד"א לבית החולים 'קפלן' ברחובות להמשך בירור רפואי.
לדברי עורכת הדין, מאותו אירוע החלה הנערה לסבול מדופק מהיר, חולשה בשרירים וסחרחורות, שהובילו אותה לאיבודי הכרה חוזרים ונשנים. במסמכים הרפואיים שצורפו לתביעה מציינת רופאת המשפחה, כי מאז מתן החיסון השלישי הנערה סובלת מדפיקות לב במנוחה, חולשה ותיאבון ירוד.
בעקבות ההידרדרות במצבה הבריאותי, נאלצה התובעת להפסיק את לימודיה ובהמשך אובחנה כסובלת מדיסאוטונומיה, מצב בריאותי המאפיין בין השאר חולי פרקינסון, איידס ומחלות אוטו-אימוניות, שמתבטא בפגיעה במערכת העצבים האוטונומית. על פי המחקר, דיסאוטונומיה עלולה להשפיע לרעה על תפקוד כלי הדם, הלב, המעיים, שלפוחית השתן, בלוטות הזיעה ועוד.
"מתקשה בהליכה, נזקקה לכיסא גלגלים"
בינואר 2022 נדבקה הנערה בקורונה, מה שגרם להחמרת התסמינים מהם סבלה, ובהם עלייה בתדירות ההתעלפויות. מומחה למחלות פנימיות במחלקת הפוסט-קורונה במרכז הרפואי שמיר, אשר בדק את הנערה, ציין בחוות דעתו כי הוא מתרשם שהנערה סובלת מתסמונת הנובעת מחיסון נגד קורונה, והיא הופנתה לשיקום.
רופאת המשפחה של הנערה, על פי כתב התביעה, ציינה ברישומיה הרפואיים כי מדובר ב"תמונה קלינית של חולשה ועייפות שרירים, (ועל כן) יש לכוון את הבירור לבירור מחלת שרירים, אשר התפתחה בסבירות גבוהה אחרי סדרת חיסונים נגד מחלת הקורונה במהלך שנה וחצי האחרונות".
רופאת המשפחה מתארת גם את ההידרדרות במצבה הבריאותי של הנערה: "מתקשה בהליכה, נזקקה לכיסא גלגלים לצורך הגעה לבדיקות וטיפולים רפואיים". עוד מציינת הרופאה, כי הצעירה החלה תהליך שיקומי בבית החולים 'רעות' וכי היא זקוקה לתמיכה והשגחה צמודה ברוב שעות היממה.
על פי הנטען, למרות שעברו מספר שנים מהמקרה, הצעירה עדיין סובלת מתסמיני דיסאוטונומיה הבאים לידי ביטוי בחולשת שרירים, חוסר סיבולת לחום, קושי בעמידה והליכה ממושכים, קושי בביצוע מאמצים, קוצר נשימה ועילפון.
למכתב הדרישה לפיצויים צורף מאמר סקירה חדש, שהתפרסם בכתב העת המדעי הנחשב "Nature", שבו נקבע כי 'תסמונת פוטס' (סחרחורות וחוסר יציבות בהתרוממות לעמידה) ודיסאוטונומיה עלולות להתפרץ גם בעקבות החיסון נגד מחלת הקורונה.
במאמר מתוארים תסמינים נלווים רבים, ובהם כאבים לא מוסברים בחזה, ערפול מוחי, הפרעות בשינה, חולשת שרירים ומיגרנות, תסמינים שמרבים מהם סובלת התובעת.
לאור ממצאים אלו, תובעת הנערה מקרן ענבל הכרה בקשר הסיבתי שבין מתן החיסונים לבין נכותה הקשה, ותובעת, כאמור, סכום של מיליון שקל.