לשרוף את הקלוריות וגם את הדיכאון: הכירו את הטיפול באמצעות ריצה

גלית (שם בדוי, אבל מקרה אמיתי לחלוטין), רווקה בשנות העשרים לחייה, עברה פגיעה מינית בעברה, אשר השפיעה על כל מהלך חייה. היא הבינה שכדי לצאת ממצבה, היא חייבת לטפל בעצמה, וחיפשה טיפול שיעזור לה להימנע מצלילה אל דיכאון, אותו נהגה לחוות במיוחד בתקופת החורף. היא זכרה שבגיל צעיר יותר ספורט עזר לה בתקופות קשות ומשהו בתוכה ביקש לרוץ. החלום שלה היה לרוץ חצי שעה ברציפות. החיבור הזה של אהבה לריצה ומצב נפשי ירוד, הוביל את גלית לחפש פתרון בטיפול באמצעות ריצה.

טיפול בריצה משתמש בפעולת הריצה כדי לקדם ולעודד תהליכי שינוי נפשיים ורגשיים. המטרה המרכזית כאן היא טיפול בנפש. בתקופה האחרונה, מאז אירועי 7 באוקטובר חלה עלייה משמעותית בצורך שלנו בטיפולים רגשיים או פסיכולוגיים ובאופן כללי, ברצון עז לפרוק עול. הטיפול בריצה עשוי לעזור במגוון רחב של מצבים, ביניהם דיכאון, חרדה, טראומה, קשיי קשב וריכוז, דימוי עצמי נמוך ומצבי משבר או טראומה.

הטיפול מתבצע באמצעות עבודה דיאדית (מטפל ומטופל) בשלושה מישורים:

• במישור הגופני: הטיפול מבקש להתבונן במצבו הפיזי־בריאותי של המטופל, כדי להבין לעומק מהן יכולותיו, מגבלותיו ורמת כושרו הגופני.
• במישור הבין־אישי: הטיפול מתבונן בקשרים החברתיים של המטופל, בדפוסי ההתקשרות שלו וביכולתו לשמר קשרים קיימים וליצור קשרים חדשים עם הסביבה.
• במישור הרוחני־נפשי: הטיפול מתמקד בעולמו הפנימי של המטופל ושואף לבחון את השקפת עולמו, אמונותיו ושאיפותיו.

העבודה הטיפולית מתבצעת דרך מוקדים אלו, כלומר, אם אחד מהמוקדים חסר בטיפול או חלש יותר בצורה משמעותית, למבנה חסרה יציבות. אחד מתפקידיו של המטפל בריצה הוא לזהות את המוקד החלש ואת המוקד החזק בכל מטופל ובהתאם לכך, לייצר מרחב שבו המטופל ילמד לאזן טוב יותר את כוחותיו.

הטיפול מתבצע תוך כדי תנועה, ובניגוד לטיפול רגיל על ספת הפסיכולוג, הוא מתקיים מחוץ לקליניקה, דבר המאפשר למטופל הזדמנות אמיתית לחולל שינוי. הריצה מעלה דפוסים רבים מחיי היומיום שלנו. לדוגמה, אנשים שבאישיותם קיימים דפוסים של חרדה, יחושו בה עם כל שינוי שיחול במהלך אימון הריצה, וזו תהיה הזדמנות טובה להתמודד עם החרדה בזמן אמת, לברר את מקורה - אם מדובר בפחד מדברים בלתי צפויים או חוסר ודאות?

בניגוד לסוגים אחרים של טיפול, שבמהלכם לוקח זמן לדברים לעלות ולצוף, בריצה אפשר ממש להבחין בבעיות ולטפל בהן כשהן עולות. כשהמטפל והמטופל רצים יחד באותו הקצב ומרגישים את הנשימות, זה דבר מחבר מאוד ומהר מאוד נוצרת פתיחות. בתוך פגישה או שתיים כבר מתחילים להרגיש בתוצאות. הדבר המיוחד בטיפול בריצה הוא שהיא באה מבפנים כלפי חוץ. נותנים פחות דגש על פרמטרים כמו ריצה בקצב מסוים והישגיות, ומתמקדים יותר במטרה, שהיא לטפל במה שכואב כאן ועכשיו.

בחזרה לגלית. בפגישות הראשונות איתה, הייתה ניכרת ההתגייסות שלה להתמודד עם קשיי הריצה, אך ניכר היה גם כי גופה נושא את עדות הפגיעה שחוותה בעבר. תחושות הכבדות, צעדי הריצה המהוססים והאיטיים, הגוף הנוקשה, ובחוץ נשמעים רק צלילי ההתנשמות ומגע כפות הרגליים עם הקרקע. בלטו אצלה במיוחד הקושי להתחיל לנוע ולדבר והצורך הברור בשקט. אלו שיקפו בחוזקה את תחושת הדיכאון והניתוק שהרגשתי שגלית נושאת בתוכה.

ביטאתי בפניה את הערכתי כלפי המאמצים הגדולים שהיא עושה כדי לרוץ. אמרתי לה שאני מרגישה שהמאמץ שלה מול הריצה הוא כמו אדם שרץ עם משקולות על רגליו. בתגובה היא הנהנה ולא אמרה דבר, דמעות כיסו את עיניה.

את הנחישות הגדולה של גלית לרוץ, חוויתי גם כמשאלה חזקה לחוויה של לכידות עצמית. בעוד הפגיעה הטראומטית מייצרת שסעים וניתוקים באדם, הרי שהריצה, כאשר כל הגוף מתגייס לתנועה בקצב אחיד ומאורגן, מייצרת חיבורים שמקדמים את הלכידות העצמית.

ניסיתי לייצר עבור גלית חוויה מחזיקה ומכילה בטיפול. שיניתי את המיקום של הריצות והתקרבנו לאזור מגוריה. איחרתי את שעת המפגשים שלנו, לבקשתה, המתנתי כשאיחרה וניסיתי לשרוד את חוסר ההתמסרות שלה. הקשיים האלו מולה, היו מראה מדויקת של החיים שלה. עכשיו היה גם קל יותר לדבר איתה על קשיים אלו ולמצוא פתרונות. 

אני וגלית קיימנו 40 מפגשים, אשר במבט לאחור נדמים לי כמו 40 שבועות של הריון ולידה מחדש. את המושג "לידה מחדש" ביטאה גלית עצמה, כשהטיפול הסתיים. עבורי, כמטפלת, זו היתה המחמאה הגדולה ביותר שיכולתי לקבל.

לעצם הטיפול בזמן ריצה יש גם יתרונות פיזיולוגים טבעיים. בזמן ריצה האורכת 20 דקות לפחות (עד שעה) מופרשים אנדורפינים, המכונים גם "ההרואין הטבעי של המוח", אשר משפרים את מצב הרוח ויש להם אפקט נוגד חרדה. מוליכים עצביים נוספים המופרשים בזמן ריצה הם סרוטונין ודופמין. סרוטונין מייצב את מצב הרוח, מסייע בפעילות יתר ובתגובת יציאה משליטה. דופמין תומך בקשב וריכוז, מעלה את מצב הרוח וחיוני לתנועה. הוא גם מעורר מוטיבציה ומשרה תחושה של אופטימיות והנאה.

אנשים המתמידים בריצה לאורך שנים נהנים מעלייה בחומרים אלו. ריצה לאורך זמן משמשת גם כהגנה על חלקים במוח כמו הקורטקס וההיפוקמפוס ובעת פעילות גופנית, במיוחד בזמן ריצה המערבת סיבולת לב ריאה, מזרימה דם עשיר בחמצן לשרירים ולמוח המעודדים ייצור כלי דם חדשים. כמו כן, ההיפוקמפוס מייצר נוירונים חדשים שמגדילים את נפח הזיכרון לטווח ארוך.

לסיכום, הטיפול בריצה מעודד אותנו להפוך את הריצה לחלק בלתי נפרד משגרת החיים, ככלי לוויסות ולהתמודדות עם קושי ולשיפור תחושת המסוגלות, דבר שלרבים מאיתנו עשוי להוות יציאה משמעותית מאזור הנוחות והתנסות באתגרים חדשים בריצה ואף ריצת מרתון, שמלבד היותה אתגר גופני משמעותי מאוד, היא מהווה ניצחון סמלי פנימי והאדם חש כי הוא נולד מחדש. ואם הזכרנו מרתונים, לקראת עונת המרתונים שבפתח, מרתון Winner ירושלים, יתקיים השנה מחר, יום שישי ה-8 במרץ.

הכותבת היא רכזת ויזמית הקורס לטיפול באמצעות ריצה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט