מאז נכנסה הקורונה אל חיינו בסערה, חוקרים ניסו לפענח את מהלך המחלה - ובעיקר את התופעה הקרויה קוביד ארוך (long COVID). כעת, דוח חדש מאוניברסיטת קיימברידג' הצליח לקשר בין רמות ברזל נמוכות שתרמו לדלקת ולאנמיה שעצרה את ייצור תאי הדם האדומים הבריאים בחולים, שבועיים בלבד לאחר שאובחנו עם COVID-19. המחקר פורסם ב-Nature Immunology.
על פי משרד הבריאות הישראלי התופעות השכיחות של קוביד ארוך כוללות "עייפות רבה, קוצר נשימה, בעיות בריכוז ובזיכרון, אובדן או שינוי של חוש הטעם והריח, כאבי שרירים, כאבי מפרקים ובעיות שינה, אך יש גם תסמינים אחרים נדירים יותר".
על פי הנתונים העדכניים ביותר כשלושה מתוך 10 אנשים שנדבקו בקורונה היו בסיכון לקוביד ארוך, כך על על פי האוניברסיטה. "כאשר לגוף יש זיהום, הוא מגיב על ידי הוצאת ברזל מזרם הדם. זה מגן עלינו מפני חיידקים בעלי פוטנציאל קטלני הלוכדים את הברזל בזרם הדם וגדלים במהירות", אמרו מחברי המחקר. "זו תגובה אבולוציונית שמפיצה מחדש ברזל בגוף, ופלסמת הדם הופכת בינתיים לנטולת ברזל". הם הוסיפו שכאשר זה קורה לאורך זמן, המחסור בברזל מביא לכך שהחמצן מועבר בצורה פחות יעילה בכל הגוף, והוא משאיר השפעות שליליות על חילוף החומרים וייצור האנרגיה.
על פי המחקר, שניתח דגימות דם במשך שנה, אלו עם מקרי קורונה חמורים ומתונים הראו דפוסים דומים בדמם. "למרות שראינו ראיות לכך שהגוף ניסה לתקן זמינות נמוכה של ברזל ואת האנמיה שנוצרה על ידי ייצור יותר כדוריות דם אדומות, הוא לא עשה עבודה טובה במיוחד מול הדלקת המתמשכת", אמרה החוקרת הראשית, ד"ר איימי הנסון.
"רמות הברזל, והדרך בה הגוף מווסת את הברזל, הופסקו בשלב מוקדם במהלך זיהום [קוביד], ולקח הרבה מאוד זמן להתאושש, במיוחד אצל אותם אנשים שהמשיכו לדווח על קורונה חודשים ארוכים לאחר מכן". הנסון אמרה שגישה פשוטה יותר - כמו מתן תוספי ברזל לחולים - לא בטוח תעזור. "זה לא בהכרח שלאנשים אין מספיק ברזל בגוף, זה פשוט לכוד במקום הלא נכון", אמרה הנסון. "מה שאנחנו צריכים זה דרך לגייס מחדש את הברזל ולמשוך אותו חזרה לזרם הדם, שם הוא הופך שימושי יותר לתאי הדם האדומים".