המתח והחרדה בהם אנחנו מצויים מאז ה-7 באוקטובר, לצד השינויים הדרמטיים באורחות החיים, מקשים לשמור על השגרה גם מבחינת הרגלי הבריאות. מנתונים שמגיעים מבתי החולים שערי צדק ואיכילוב עולה כי להזנחה הזו יש מחיר כבר עכשיו, והוא צפוי אף לעלות.
מנתוני מחקר של היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי שערי צדק עולה כי חלה עלייה של כ-35% במספר התקפי הלב הדחופים בשלושת חודשי המלחמה הראשונים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה.
מהמחקר עולה כי הייתה עלייה משמעותית במספר אירועי הלב הדחופים בקרב האוכלוסייה, בגברים ובנשים, לעומת ירידה במספר המאושפזים בקרב האוכלוסייה הערבית. קרוב למאה מקרים של התקפי לב דחופים טופלו בחודשי המלחמה לעומת 63 בלבד בתקופה המקבילה אשתקד.
"אנחנו רואים באופן מובהק את השפעות תקופת המלחמה על הציבור", אומר פרופ' אלעד אשר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בשערי צדק. "לחץ, דאגה, מתח וחרדה, כפי שכולנו חווינו וחווים עד היום, הם גורמים משמעותיים בהתפתחות אירועים לבביים משמעותיים.
לנתונים מדאיגים אלו מצטרפים נתונים נוספים של סקר שנערך בבית החולים איכילוב בו נטלו חלק למעלה מ-200 משיבים בוגרים מעל גיל 18. נתוני הסקר מראים כי למרות שחלפו כבר למעלה מארבעה חודשים מאז תחילת המלחמה, 44% מהמשיבים דיווחו על ירידה בפעילות הגופנית לעומת התקופה שלפני המלחמה, 49% ציינו שהם אוכלים פחות אוכל בריא ובקרב אלו שמעשנים - 65% הודו שמאז תחילת המלחמה, הם מעשנים יותר.
"כאשר הדאגה מאיום חיצוני גדולה, כאשר העצב והחרדה גדולים, אנשים דואגים הרבה פחות לבריאות שלהם. זה עלול להביא בטווח הארוך לעלייה בתחלואה בסרטן ובמחלות אחרות. ואת זה חייבים לתקן", אומר פרופ' עידו וולף, ראש המערך האונקולוגי באיכילוב. "החובה שלנו, צוותי הרפואה, היא להעביר את המסר לכולם. גם עכשיו, דווקא עכשיו, חייבים לשמור על הבריאות".
"אורחות חיים הן דבר שמשפיע על מחלות כמו סרטן, אבל גם כמובן על מחלות אחרות", מוסיף פרופ' וולף. "אני מדבר על הטווח הארוך - אם במשך מספר חודשים אנחנו מזניחים את הרגלי הבריאות, סיכוי גדול מאוד שניתקע בהרגלי בריאות לא טובים, וזה אומר שנראה יותר השמנה, יותר עישון, פחות פעילות גופנית.
"השאלה החשובה היא כמה מהר נצליח לחזור להרגלים הבריאים שהיו. לחזור להרגלים בריאים הרבה יותר קשה אחרי שכבר נטשת אותם. לכן לתקן את כל זה תהיה משימה לגמרי לא קלה. אנחנו מרגישים את זה באווירה הכללית, לא רק בבית החולים. דווקא ההשפעה על האנשים הבריאים היא קריטית.
"הסיפור הגדול הוא איך אנחנו פותרים את הבעיה עכשיו. ואת זה עושים דבר ראשון באמצעות מודעות, לזכור שהמלחמה עדיין כאן, אבל היא תיגמר, והבריאות שלנו נשארת. חייבים להסתכל לטווח הארוך ולחזור להרגלים הרגילים והבריאים שאחוזים גדולים מאיתנו נטשו".
לנתונים אלו מצטרפים גם נתוני סקר נוסף שנערך על-ידי "מכבי" כחודשיים מפרוץ המלחמה לפיו: 30% מהחולים במחלות כרוניות העידו כי הם מרגישים החמרה במחלתם; 36% דחו או ביטלו תור לבדיקה רפואית על רקע המצב; 48% דיווחו על שינוי לרעה במצבם הנפשי; 63% העידו שהם סובלים מבעיות שינה; 36% דיווחו כי עלו במשקל; 62% הפחיתו או הפסיקו לחלוטין לעשות ספורט; 56% מהמעשנים דיווחו שהגבירו את צריכת הסיגריות.
נתונים מדאיגים אלו עוסקים בפן הפיזי של הבריאות. אין ספק שבפן הנפשי צפויים ישראלים רבים לשלם מחיר כבד. בעיקר כשמדובר באנשים שחוו את התופת של ה-7 באוקטובר על בשרם ובאנשי המילואים הרבים שהיו שם ושנלחמים כעת בעזה ובצפון.