"חלק הגיעו לטיפול נמרץ": עבודות הרכבת הקלה גרמו לעלייה במחלה הזו

עלייה דרמטית במספר החולים במחלת "טיפוס העכברים" ("רִיקֶצְיָה"), כשהסיבה להערכת הצוותים הרפואיים - עבודות הבנייה וחפירת הרכבת הקלה בתל אביב, הגורמת לחולדות ועכברים רבים לצאת על פני השטח ולהסתובב ברחובות העיר - דבר שגורם, כך נראה, לעלייה בתחלואה.

לפי נתונים מבית החולים וולפסון, בין השנים 2016 ל-2021, נרשם מקרה יחיד של חולה במחלה, בעוד שב-2022 וב-2023, השנים בהן החלו עבודות החפירות באזור, נרשמו 16 מקרי תחלואה. גם בבית החולים איכילוב מזהים מגמה דומה ומדווחים כי בשנה וחצי האחרונה ראו לפחות ארבעה מקרים של תחלואה שהגורם הישיר שלה הוא כנראה מחולדות ועכברים.

ד''ר יעל פארן, מומחית לרפואה פנימית ולמחלות זיהומיות, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות וסגנית מנהל מערך זיהומיות באיכילוב מסבירה כי מדובר בעלייה משמעותית, שכן בהסתכלות על השנים האחרונות, יכולה להיות שנה ללא מקרה אחד בכלל ולעיתים רק מקרה אחד בשנה.

"אני מניחה שמה שאנחנו בבית החולים רואים, זה רק את המקרים הקשים. זו מחלה עם מנעד רחב - ממחלה ללא תסמינים, דרך מחלת חום שיכולה לחלוף מעצמה ועד מחלה קשה שיכולה לגרום לאשפוז ואפילו הגעה לטיפול נמרץ עקב כשל מערכתי. אני משוכנעת שבקהילה יש מקרים שחולפים מעצמם או כאלה שחלפו אחרי טיפול ללא שנעשתה אבחנה", אומרת לוואלה! ד"ר פארן.

ד"ר פארן מבהירה כי "הדבר החשוב הוא שרופאים צריכים לקחת את המחלה בחשבון, שכן יש עלייה בה בתל-אביב רבתי וגם בבני ברק, ויקחו את הבדיקות הנכונות שיאבחנו אותה בזמן. בנוסף, גם משרד התברואה והבריאות והעיריות המקומיות צריכות לעשות מאמצי הדברה".

בבית החולים וולפסון כן מצאו קשר בין תוואי העבודה של הרכבת ובין כתובות החולים שהגיעו אליהם.

"בשנתיים האחרונות הגיעו לבית החולים 16 חולים כאשר חמש שנים לפני כן נרשם רק מקרה אחד. זה לא עניין של תשומת לב או בדיקות מיוחדות, אבל פתאום המחלה הפכה להיות נפוצה וזו עלייה דרמטית", מסבירה פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים וולפסון. מבחינת החומרה לא כל החולים שהגיעו לבית החולים היו חולים קשים, אבל חלק מהם הגיעו לטיפול נמרץ.

"אנחנו מרגישים שיש המון חולדות באזור תל-אביב, חולון ובת ים - כי פשוט נתקלים בהן. ואני יודעת שגם בבני ברק יש עלייה ושם גם היה צבר מקרים. אז חשבנו מה השתנה בתקופה הזו. ד"ר איריס זוהר, רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות, העלתה את המחשבה שיש קשר לבניית תוואי הרכבת הקלה, ובאמת ראינו שאנשים עם המחלה הזו גרים בסמיכות לחפירות הרכבת. זה לא הוכחה חד משמעית אבל זו אסוציאציה שנשמעת סך הכל הגיונית".

לדבריה, "חצי מהאנשים שהגיעו עם המחלה לבית החולים דיווחו שהיו במגע ישיר או עקיף עם חולדות או עכברים - ראו בבית או בחצר הבית, וחצי מהם לא. אבל זה הגיוני כי חלק מהפרעושים עוברים לדשא וקופצים על מי שעובר".

"כך או אחרת, אנחנו יודעים שחולדות מעבירות מחלות נוספות כמו עכברת, ויש מקרים של אנשים שננשכים מחולדות, אז אין ספק שצריך להגביר את מאמצי ההדברה ולהוריד את כמות החולדות", היא מסכמת.

המחלה היא מחלה חיידקית שנגרמת על ידי חיידק ממשפחת ה"רִיקֶצְיָה" (rickettsia) שמועברת לבני אדם על ידי חרקים, בעיקר דרך עקיצת פרעושים או קרציות. תהליך ההדבקה עובד כך שהקרציה מוצצת דם של בעל חיים נגוע, ואז כאשר היא מוצצת דם של אדם, היא מעבירה את החיידקים גם אליו ומדביקה אותו.

התסמינים של המחלה נעים בין מחלה קלה שחולפת ללא טיפול, עד מחלה קשה שעלולה להוביל לסיבוכים כמו פגיעה רב מערכתית ואף לתמותה. התסמינים העיקריים הם שילוב של חום גבוה, כאבי ראש ולאחר מספר ימים הופעה של פריחה. הפריחה הטיפוסית מופיעה על גבי כפות הרגליים וכפות הידיים.

תסמיני המחלה יכולים להופיע לעיתים שבועות ספורים לאחר העקיצה, ולכן לעיתים קשה לזהות את הקשר בין העקיצה לבין המחלה. האבחון מתבצע בהתבסס על שילוב של התסמינים וכן בדיקות דם כולל ספירת דם ובדיקות סרולוגיות (נוגדנים), אבל כאשר קיים חשד קליני גבוה ניתן טיפול אנטיביוטי מכוון לשם מניעת סיבוכים.

הטיפול במחלה פשוט למדי וכולל אנטיביוטיקה, בדרך כלל בתרופת המרשם האנטיביוטית דוקסילין, בה החומר הפעיל הוא דוקסיציקלין. היא משמשת לטיפול בזיהומים שמקורם בחיידקים ובמיקרואורגניזמים אחרים.