בעשרים השנים האחרונות התפתח בתחום הרפואה מושג שנקרא אונקולוגיה אינטגרטיבית, תהליך של שילוב של אמצעים מתחום הרפואה המשלימה עם הטיפול האונקולוגי המקובל והמסורתי. בישראל, תחום זה הולך ומתפתח וכיום בשניים עשר מבתי החולים בארץ ישנן יחידות שמשלבות רפואה משלימה בתוך המערך של מחלת הסרטן. בבית החולים רמב"ם שבחיפה נפתחה בימים אלה מרפאה חדשה "מרכז טל רמב"ם- בית מאיר, רפואה אונקולוגית אינטגרטיבית'. במסגרת שירות אינטגרטיבי זה קיים צוות של 12 מטפלים ומטפלות שנותנים שירות תומך לחולים האונקולוגים שנמצאים ומטופלים בביה"ח.
כאשר אנחנו מדברים על אונקולוגיה אינטגרטיבית, חשוב להבין שמדובר ברפואה אינטגרטיבית ולא אלטרנטיבית. אלטרנטיבי זה שאנחנו מחפשים משהו במקום, משהו אחר, פה אנחנו מחפשים משהו שאנחנו רוצים לשלב. אנחנו רוצים לראות איך אנחנו יכולים לשלב חלק מהדברים שנמצאים ברפואה המשלימה והטבעית, ממנה המטופלים יוכלו להפיק תועלת מבחינת שיפור איכות חיים והפחתת תופעות הלוואי.
יש הרבה טיפולים ברפואה המשלימה והאינטגרטיבית, שעיקרם סביב תזונה, שינויים באורח חיים, פעילות גופנית, שינה, ושילוב אמצעים אחרים כמו דיקור, רפלקסולוגיה, יוגה תרפיה, הומאופתיה ואמצעים שקשורים לגוף נפש ורוח - אלה האמצעים שבדרך כלל נמצאים בתוך היחידות האינטגרטיביות של בתי החולים. ויש גם טיפול בפטריות.
"מדובר על נושא מורכב וכמו כל תרופה או טיפול, יש לכלול את מצבו הכללי של אותו מטופל, את מחלות הרקע , טיפולים שמקבל , אינטראקציות חיוביות ושליליות עם הטיפולים וכדומה", מסביר פרופ' פרנקל. "כך שהחלטה על שילוב היא לא תמיד פשוטה וקלה ויש לשקול טוב לפני שמחליטים על טיפול כזה או אחר. צריך להכיר את הפטריות טוב טוב כדי לדעת כיצד להשתמש בהן בצורה נכונה".
הנה כל מה שצריך לדעת
מה כל כך מיוחד בפטריות שגורם למדענים לחקור אותן לגבי טיפול בסרטן?
יש בעולם קרוב למאה אלף סוגים של פטריות, מתוכם רק אלפיים הם סוגים אכילים. באסיה ובעיקר בסין וביפן, השתמשו בפטריות כמקור מזון ובשנים האחרונות השימוש הזה הולך ומתרחב בעולם. ישנם מספר מחקרים שבדקו את נושא צריכת פטריות אכילות אצל אנשים שלא אוכלים כלל פטריות בהשוואה לכאלה שצרכו את הפטריות באופן שגרתי כאוכל, במחקרים אלה שחלקם נמשכו שנים רבות, מצאו שהפטריות בשימוש כמזון מפחיתות את הסיכון לסרטן שד ואת הסיכון לתמותה באופן כללי.
בפטריות יש חומרים פעילים, כמו בטא גלוקן, סלניום, וחומרים אחרים שיכולים לגרות חלקים מסוימים במערכת החיסון (הם גם נוגדי חמצון, שאנחנו יודעים שיש להם תפקיד בהורדת סיכון למחלות מסוימות), ויש להם כנראה גם השפעה על הפחתת תמותה. הבטא גלוקן, החומר הפעיל שנמצא בתאי הפטרייה, משפיע על מערכת החיסון ומוביל לשורה של אירועים שמגבילים את התפתחות תאי הסרטן במצבים מסוימים. על פי המחקרים, אצל אוכלוסיות שבאמת צורכות פטריות בכמות גדולה, רואים שהסיכון להופעה של סוגי סרטן מסוימים, פוחת.
זה נכון שבטא גלוקן נמצא גם בשיבולת שועל ושעורה, אבל האפקט שלו שונה כשהוא מגיע מפטריות מסוימות. בשעורה ובשיבולת שועל, האפקט שלו משפיע על תגובות בעור, הורדת כולסטרול, השפעה על האינסולין וכו'. כשהוא מגיע מפטריות מרפא יש לו אפקט נוגד דלקת והוא גורם להגברת הפעולה של מערכת החיסון, האטה בהתקדמות תאי הסרטן, מוריד את הסיכון לגרורות ואולי מוריד את הסיכון מהמחלה. באופן עקרוני כשאנחנו מסתכלים על המחקרים שנעשו לגבי סיכון למחלת הסרטן ושימוש או צריכה של פטריות במזון, ראו שיש קשר בין צריכה גבוהה של פטריות במזון להורדת הסיכון לפתח מחלות סרטן מסוימות".
איזה מהפטריות ניתן לשלב בטיפול בחולי סרטן?
כל מטופל הוא אינדיבידואל ולא כל מה שמתאים למטופל אחד יתאים לאחר. כשמטופל מגיע אליי אני רוצה לעבור איתו על מספר רב של נתונים, לדבר על תזונה, על אורח החיים שלו, על הקשר של גוף נפש וגם על אמצעים מתחום הרפואה המשלימה שיוכלו לסייע לו. להכנת תוכנית טיפול מלאה יש הרבה מרכיבים שיש להם משמעות מבחינת שרידות ויכולת המטופל להתמודד עם המחלה ולכן, בדיוק כמו שמחליטים על תרופה כזו או אחרת, באותה יסודיות יש להחליט על תוספים כאלה ואחרים, על מנת לוודא שקודם כל לא נזיק למטופל ובהמשך גם נסייע לו להחלים.
לעיתים ניתן להיעזר בחלק מהפטריות בהסתמך על מחקרים שכבר נעשו ומעלים רמזים לגבי יתרון מסוים של פטריות מסוימות.
הנה מספר דוגמאות:
פטריית המאייטקה: פטריית מאכל שכיחה, שהמרכיב הפעיל בה הוא אותו בטא גלוקן ונוגדי חימצון. במחקרי מעבדה נצפתה פעילות אנטי דלקתית ופעילות שמעכבת התפתחות תאי גידול ממאיר כמו כן במחקרים על בעלי חיים נמצאו רמזים שתרכיז הפטרייה מוריד את הטוקסיות של תרופה כמותרפויטית שכיחה בשם DOXORUBICIN. כמו כן במחקרים אחרים על בעלי חיים, תרכיזי פטריות גרמו להבשלה של תאי דם לבנים והחלמה מהירה יותר לאחר פגיעה במח עצם ע"י כימותרפיה.
יש לשים לב, מטופלים הסובלים גם מסכרת צריך לשים לב יותר על איזון הסוכר שלהם מכיוון שלפטריה זו יש אפקט שמוריד קצת את ריכוז הסוכר בדם.
פטריית השיטאקה: גם היא פטריית מאכל ומשמשת בדרך כלל לבישול, אבל מחזיקה בתוכה מספר גדול של יתרונות טיפוליים. מכילה חומר בשם לנטינן, פוליסכריד שהתגלה כמעורר של מערכת החיסון, מעכב את צמיחתם של תאים סרטניים ומסייע גם הוא בהפחתת תופעות הלוואי של הכימותרפיה. בנוסף, נמצאו בפטריית השיטאקה תכונות אנטי דלקתיות ונוגדות חימצון שעשויות להיות מועילות מאוד בתזונה של חולי סרטן. ביפן למשל משתמשים בתכשיר שמופק מפטרייה זו באופן שגרתי להוריד את התופעות לוואי של הכימותרפיה.
פטריית ריישי: פטרייה שכיחה מאד בסין, יפן קוריאה ומדינות אסיאתיות נוספות. הפטרייה בעלת אפקט נוגד דלקת, משפרת תחושת אנרגיה כללית מקלה על בחילות מכימותרפיה, ובעלת אפקט שמגן על הכליות. אחת ההשפעות החשובות ביותר של פטרייה זו היא חיזוק מערכת החיסון.
פטריות מהוות תוספים לתזונה שגורמים לעניין וסקרנות רבה בקהילייה המדעית, אבל יש עוד צורך רב במחקרים נוספים כדי להכניס אותן לשימוש שגרתי. אם כי, במקרים מסוימים כאשר הייעוץ ניתן ע"י אנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון בנושא, ניתן לשקול שימוש בהן ולהתאים שימוש זה בהתאם לנתונים האישיים של כל מטופל ומטופל.
פרופ' משה פרנקל משמש כאחראי תחום רפואה משלימה ואינטגרטיבית במערך האונקולוגי במרכז הרפואי רמב"ם. הוא בעל ניסיון של למעלה מ-30 שנה בשילוב הרפואה המשלימה והאינטגרטיבית עם הרפואה המקובלת, והינו מומחה בעל מוניטין בינלאומי בתחום שילוב הרפואה המשלימה והטיפול בסרטן. הוא ירצה ביום חמישי הקרוב (29/2) בכנס 'צומחים קדימה -פטריות המרפא' של ברא צמחים וידון בהרצאתו בשאלות ולבטים הקשורים בשימוש בפטריות אצל מטופלים אונקולוגיים.