הסצנה הזכורה של דסטין הופמן על כיסא רופא השיניים בסרט האייקוני "איש המרתון", כשהרופא המפלצתי (שמתברר כנאצי, אותו משחק לורנס אוליביה) קודח בשיניו ללא רחם, והופמן שואל בתמימות - "זה בטוח?" והרופא-נאצי עונה: "אתה לא מבין עד כמה" אולי מבטאה יותר מכל דבר אחר את הפחד המובנה שיש כמעט לכל אחד מאיתנו מרופא השיניים.
זו הסיבה שמדי פעם אנשים שמגיעים למרפאה ורואים את כיסא הטיפולים והמקדחים שלצידו - מתעלפים. בבתי הספר לרפואת שיניים מלמדים את הרופאים לעתיד מה לעשות במקרים אלו. מרימים את הרגליים לכיוון הראש, ותוך שניות לא רבות המתעלף חוזר לעצמו.
אצלי למרפאה הגיעה אישה מבוגרת לטיפול, וקצת לפני שהתחלנו, כנראה בגלל החרדה, היא הרגישה לחצים בחזה. תוך דקות אמבולנס פינה אותו לבירור דחוף בבית החולים. ברוב המקרים מסוג זה מדובר בחרדות שלא מטופלות.
אבל יש מקרים פחות שכיחים כמו אלרגיות לחומרים בהם רופא השיניים משתמש בזמן הטיפול. מקרים אלו יותר מסוכנים, ובטיפול לא נכון או חוסר טיפול - עלולים להסתיים גם במוות.
במקרה של אלרגיה קשה, יש נפילה בלחץ הדם. הטיפול הנכון במקרה זה הוא הזרקת מידית של אדרנלין. אצלי מקרה כזה מעולם לא קרה, אבל יש לי תמיד בהישג יד מזרק אדרנלין - על כל מקרה שלא יהיה. לכן גם חשוב מאוד להיות בקשר עין עם המטופל לאורך כל הטיפול ולא לנתק ממנו את המבט.
אנשים מסוימים רגישים לאדרנלין, שנמצא בחומר האלחוש, שתפקידו לכווץ כלי דם באזור המטופל ולהאריך את משך האלחוש. במקרים כאלו אותם אנשים יגיבו עם דופק מואץ, שעלול להיות מסוכן.
קיימת גם אלרגיה לחומרים מסוימים איתם אנחנו עובדים, כמו למשל החומר האקרילי ממנו עשוי כתר זמני. חשוב תמיד לוודא רגישויות אלו לפני תחילת הטיפול ולהשתמש בחומרים חלופיים אם צריך.
יש גם מקרים שלפתע, במהלך טיפול המטופל חווה ירידה ברמות הסוכר, ככל הנראה כתוצאה מפחד וחרדה. תמיד יש לי במגירה תמיסות גלוקוז מוכנות לשימוש. ברגע שהמטופל נוטל אותן, הוא חוזר לעצמו מיידית.
כשמטופל בולע בטעות מחט
מקרים מלחיצים נוספים עלולים לקרות בשל חוסר זהירות של הרופא המטפל. בטיפולי שורש או במהלך טיפול שתלים, אנחנו עובדים עם לא מעט מכשירים חדים וקטנים, שבקלות יכולים לגלוש לגרון, ואז אל תוך הגוף.
זו הסיבה שרופאים משתמשים בטיפולים אלו בסכר גומי, יריעת גומי שנמתחת על הלסת התחתונה, ומפרידה בין אזור הטיפול לחלל הפה ואזור הבליעה. כך, במקרה שנופל במהלך הטיפול מכשיר או חלק כזה או אחר, הוא לא מגיע לגרון ואפשר להרימו מיריעת הגומי.
שמעתי על לא מעט מקרים של רופאים שלא השתמשו בסכר גומי, והמטופל בלע חלקי מתכת קטנים, חלקי שן או במקרים אחרים גם מחטים דקות וארוכות, בהן אנחנו משתמשים בטיפולי שורש. בליעת מחטים, מן הסתם, מסוכנת ומקרים כאלו לעיתים דורשים ניתוח פולשני להוצאתן.
אבל תנו לי להרגיע אתכם. המקרים שתוארו כאן קרו בעבר וסביר שיקרו גם בעתיד, אבל הם נדירים. בטיפול שיניים אצל רופא מוסמך ובעל ניסיון, אתם לא אמורים לחוות אף לא אחד ממקרים אלו. וגם אם קרה משהו - לכל בעיה יש תמיד פתרון, אז בלי לחץ, אה?
ד"ר אבי אייל הוא רופא שיניים המתמחה בטיפולי שיקום פה ואסתטיקה דנטלית