לא הרבה יודעים, אבל אחרי המטבח, חדר השירותים נחשב לחדר השני הכי מסוכן בבית. כ-30 אחוזים מהאירועים הלבביים מחוץ לבתי החולים קורים בחדר המקלחת והשירותים. בעולם בו בעיות לב הוא הגורם התמותה מספר אחת בארה"ב ובאירופה, 1 מתוך 10 אירועים לבבים המתרחש בחדר זה - נגמר במוות.
"הכל התחיל לפני כמה שנים בשיאה של משמרת התנדבות במד"א", מספר אביב אליהו, חובש לשעבר במגן דוד אדום וסטודנט לתואר שני במסלול האקדמי המכללה למינהל שבדק את הנושא. "קיבלנו טלפון של נער בן 14 שמצא את אביו ללא רוח חיים במקלחת וניסה לעשות עליו החייאה. הילד עזב את אביו בבוקר שהיה בריא ושלם וכשחזר הביתה מבית הספר ראה את הנורא מכל. לצערי היינו חייבים לקבוע את מותו של האב במקום". לדבריו של אליהו, מסתבר שלא מדובר בצירוף מקרים: "התופעה הזו סקרנה אותי - זאת לא הייתה הפעם הראשונה בה הגענו לטפל באירועים לבביים שהתרחשו בבית השימוש. הלכנו לרופא הראשי של מגן דוד אדום, ד"ר אלי יפה ומסתבר שישנם הרבה מקרים של החייאות בחדר השירותים".
אליהו חקר את הנושא וגילה שיש עצב בשם "וגוס" שנמתח בין הגולגולת למעיים. כאשר העצב הזה מגורה בעקבות פעילות מעיים עולה ההסתברות להתקף לב בעקבות ירידה בקצב הלב. לכן, בפעילות מעיים עצימה לאחר אוכל או בפעילות עצימה בבית השימוש, התקף לב יכול להתקיים - דווקא במקום בו אנשים נמצאים עם דלת סגורה, ללא נוכחות אחרים.
באופן דומה - הסיכון קיים גם בחדר המקלחת. מחקרים מראים כי מקלחת במים קרים מדי (טמפרטורת המים מתחת ל-21 מעלות) או חמים מדי (טמפרטורת המים מעל ל-44 מעלות) יכולה להשפיע גם היא במהירות על קצב הלב. מכיוון שטמפרטורת הגוף מתכווננת במהירות במקלחת, זה עלול להפעיל לחץ על העורקים והנימים. מעבר לכך, רחצה במים הפוגשים את הגוף מעל אזור הכתפיים או שחמים משמעותית מטמפרטורת החדר עשויה להוות סיכון גם כן עבור אנשים הסובלים ממצבים קרדיולוגיים קודמים כגון לחץ דם גבוה או מחלות לב.
על פי אליהו, המשתתף בימים אלה באקסלרטור החדשנות של המכללה במטרה למצוא פתרון לתופעה "ישנם מספר הרגלים שניתן לאמץ במטרה לצמצם את הסכנות: הימנעות מטבילה במים מעל גובה החזה, הימנעות מאמבטיה חמה לאחר צריכת כדורים מעודדי שינה, הנחת הטלפון הנייד בהשיג יד על הדלפק למקרה ויהיה צורך להזעיק סיוע ותיאום צפיות עם בן משפחה או שותף לדירה לפרק זמן נורמטיבי למקלחת, שאם הזמן עובר - יבואו לבדוק לשלומך".
אליהו יזם בימים אלה מערכת טכנולוגית, Jessi, שיכולה גם היא לתת מענה לבעיה: "כדי לשמור על פרטיות המשתמשים, אנחנו עושים שימוש בסנסורRF אשר מהווה מעין מכ"ם שסוקר את החדר ויודע לזהות נפילות, למדוד דופק וקצב נשימות. במקרי קיצון, החיישן שפועל באמצעות טכנולוגיה של בינה מלאכותית ידווח לבני הבית ולכוחות ההצלה על נפילה ויאפשר מענה מידי - מרכיב קריטי לטיפול באירועים לבביים".
כך או אחרת, הספרות המחקרית היום מסמנת מי היא האוכלוסייה שצריכה להזהר במיוחד: אנשים בלי לחץ דם גבוה, חולי סוכרת, אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של מחלות לב ובני 65 ומעלה. "העלאת המודעות לתופעה, היא צעד לא פחות חשוב בפתרונה" מסכם אליהו.