על פי מחקר חדש השימוש בתרופות נוגדות דיכאון, במיוחד פלואוקסטין , עלול להשפיע על התפתחות הקורטקס הפרה-פרונטלי של מוחו של התינוק, מה שעלול להעלות את הסיכון להפרעות בבריאות הנפש בשלב מאוחר יותר בחייו.
פלואוקסטין , זמין תחת שמות המותג Prozac ו-Sarafem, הוא תרופה נוגדת דיכאון שנקבעה למצבים שונים, כולל הפרעה טורדנית-קומפולסיבית, הפרעת פאניקה, בולימיה, הפרעת אכילה, הפרעה דיספורית קדם וסתית ודיכאון דו קוטבי. התרופה פועלת על ידי הגברת רמות הסרוטונין במוח, מייצב מצב רוח טבעי שהמחסור בו קשור להפרעות בבריאות הנפש.
החוקרים של המחקר האחרון מהקמפוס הרפואי של אוניברסיטת קולורדו אנשוץ העריכו את ההשפעה של שימוש בפלואוקסטין במהלך ההריון על קליפת המוח הקדם מצחית המתפתחת, החלק במוח הקשור לתפקודים קוגניטיביים ושולט בין היתר במתח, מחשבות, פעולות ורגשות. המחקר נערך בבעלי חיים.
"למרות שידוע שסרוטונין ממלא תפקיד בהתפתחות המוח, המנגנונים האחראים להשפעה זו, במיוחד בקליפת המוח הקדם-מצחית, לא היו ברורים. הקורטקס הקדם-מצחי, אזור המוח המפותח ביותר, ממלא תפקיד מרכזי בהכרה , ולכן מיקדנו את המחקר שלנו במציאת התשובה מאזור המוח הזה", אמר המחבר הראשי של המחקר וון צ'ן הו.
לצורך המחקר, החוקרים בדקו כיצד המחסור והעודף של סרוטונין השפיעו על התפתחות המוח בעכברים. לאחר מכן הם הבחינו שהמעורבות של הסרוטונין משתרעת מעבר לתפקוד הכולל של המוח. זה משפיע באופן מובהק על הדינמיקה של קשרים אינדיבידואליים בין נוירונים, וממלא תפקיד משמעותי בשיפור היכולת של המוח ללמוד ולהסתגל.
החוקרים לא רק ציינו את יכולתה של התרופה לחצות את השליה אלא גם גילו שהיא יכולה להיכנס לחלב אם. "המחקר שלנו חושף את התהליכים הספציפיים המסבירים כיצד סרוטונין תורם להתפתחות אזור המוח החשוב הזה במהלך חשיפה לפלואוקסטין בגיל מוקדם. אנחנו הראשונים לספק עדויות ניסיוניות להשפעה הישירה של הסרוטונין על קליפת המוח הקדם-מצחית המתפתחת", הוסיף הו.
לא להכנס לפאניקה
"במחקר החדש, נצפה לראשונה בבעלי חיים מהם השינויים הלא רצויים שיכולים לקרות בעקבות מנגנון הפעולה של תרופה פופולרית אותה נוטלות אלפי נשים בשגרה, בהריון ובהנקה. הרבה מחקרים בעבר בדקו את אותן תרופות בהריון ובהנקה, אך במחקר זה הראו לראשונה מה המחסור בסרטונין יכול לעשות למוח המתפתח ומה הן ההשלכות הפוטנציאליות להמשך החיים", מסביר לוואלה! ד"ר איתן לויטס, מומחה ברפואת נשים פיריון, מוסמך לאסתטיקה רפואית מתקדמת מנהל רופאי מרחב באר שבע העיר, מכבי שירותי בריאות.
"המטרה היא לא לזרוע פניקה ופחד בכל אישה הרה אשר נוטלת טיפול מסוג זה, שכבר ידוע כטיפול אפשרי בהריון וזאת על פי הניסיון הקליני העשיר ומחקרים קודמים אשר נמצאו בהם מעט מאוד הפרעות הקשורות לטיפול, אלא לעזור לקהילה המחקרית והרופאים להבין יותר טוב מה המנגנון שבו יכולה להיות פגיעה אפשרית ועל פיו להבין מה התסמינים שיכולים להיות בעקבות כך בפן הקליני", מסביר ד"ר לויטס.
"חשוב לדעת כי רוב התרופות מותרות בהריון. מעט מאוד טיפולים אינם מאושרים וכמעט הכל חוצה את השיליה מהאם אל העובר בריכוז כזה או אחר. עם זאת, השאלות שיש לשאול כשמחליטים לגבי טיפול תרופתי בהריון צריכות להיות מכוונות להאם יכול הטיפול לגרום לנזק לעובר? האם הטיפול נחוץ לאם?
מחקרים מסוג זה חשובים להבנת הבעיה והאבחון כשנדרש, אך עם זאת, הניסיון הקליני האדיר שיש בשטח מהווה מנגנון בטיחות גם הוא".