מחקרים רבים מצביעים על אורח חיים בריא עם התמקדות בתזונה מזינה, פעילות גופנית סדירה, צריכת אלכוהול מינימלית והרגלים בריאים אחרים כתורמים לחדות המוח בגיל המבוגר. אבל מה לגבי אלו שכבר הראו סימנים של אלצהיימר ופתולוגיות מוח אחרות? האם אורח חיים בריא עדיין יגן עליהם מפני ירידה קוגניטיבית?
על פי מחקר תצפיתי שבדק את מוחותיהם של 586 אנשים במהלך נתיחות שלאחר המוות והשווה את הממצאים עם עד 24 שנות נתונים על אורחות חייהם - התשובה היא כן.
"מצאנו שהקשר בין אורח חיים לבין קוגניציה היה בלתי תלוי בעומס הפתולוגי של מחלת האלצהיימר, מה שמרמז על כך שאורח חיים בריא עשוי לספק יתרונות קוגניטיביים אפילו לאנשים שהחלו לצבור פתולוגיות הקשורות לדמנציה במוחם", טוענת החוקרת הראשית של המחקר, קלודין דהנה, עוזרת פרופסור לגריאטריה ורפואה פליאטיבית במכון Rush for Healthy Aging בשיקגו.
במילים אחרות, המחקר מצא שלמרות נוכחות של אלצהיימר או הפרעה נוירולוגית אחרת באותם האנשים שנבדקו במחקר, שינויים לטובה שביצעו באורח החיים שלהם, סיפקו את חוסן המוח כנגד כמה מהגורמים השכיחים ביותר לדמנציה", הוסיף ד"ר ריצ'רד אייזקסון, שניהל את המחקר.
חמשת ההרגלים הבריאים שעשויים לחולל את השינוי
לצורך המחקר, בוצעו נתיחות שלאחר המוות על 586 אנשים המתגוררים בקהילות של אנשים שפרשו לגמלאות, בדיורים מוגנים של קשישים וגם בקרב אנשים שהתגוררו לבדם - כולם מאזור שיקגו. המחקר נערך בין השנים 1997 ל-2022. המשתתפים, שחיו עד גיל ממוצע של 91, עברו בדיקות קוגניטיביות ופיזיות קבועות ומילאו שאלונים שנתיים על אורחות חייהם במשך למעלה משני עשורים לפני מותם.
אנשים במחקר סווגו כבעלי סיכון נמוך או אורח חיים בריא אם הם השיגו ציונים גבוהים בחמש קטגוריות שונות: הם לא עישנו; הם עשו פעילות גופנית מתונה עד נמרצת לפחות 150 דקות בשבוע; הם שמרו על צריכת האלכוהול על משקה אחד ביום לנשים ושניים לגברים; והם עוררו את המוח שלהם באופן קבוע על ידי קריאה, ביקור במוזיאונים ומשחקים כמו קלפים, דמקה, תשבצים או פאזלים.
הקטגוריה החמישית מדדה את סוג התזונה של אותם אנשים, כאשר הדיאטה הים תיכונית, שכוללת פירות, ירקות, דגנים מלאים, שעועית, זרעים, אגוזים והרבה שמן זית, היוותה את סמן בריאותי חיובי עבורם.
לאחר מכן, צוות המחקר השווה את נתוני אורח החיים למדדים שונים שנמצאו במוחם שכאמור נותח לאחר מותם, שמצביעים על דמנציה או התחלה שלה. בין השאר נבדקו רמות בטא-עמילואיד וסימנים לנזק מוחי בכלי הדם, או פגיעה בכלי הדם הקטנים במוח הנובעים מלחץ דם גבוה, מחלות לב וסוכרת. יש לציין שלא כל מי שיש לו סימנים של אלצהיימר או דמנציה וסקולרית ממשיך לפתח בעיות קוגניטיביות, אבל רבים כן.
החוקרים גם מדדו סמנים של שלוש מחלות מוח אחרות, כולל אפילפסיה עמידה לתרופות, ניוון פרונטו-טמפורלי ודמנציה של הגוף, הפרעה נוירולוגית שעלולה ליצור בעיות בהתנהגות, במצב הרוח, בתנועה ובקוגניציה.
המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת JAMA Neurology, "הוא אחד הראשונים לרתום את הפתולוגיה של המוח מנתיחות שלאחר המוות כדי לחקור את הקשר בין גורמי סיכון הניתנים לשינוי לבין ירידה קוגניטיבית", כתבו פרופ' יו לאנג ופרופ' קריסטין יפה במאמר מערכת נלווה. יפה, שלא הייתה מעורבת במחקר, היא פרופסור לפסיכיאטריה, נוירולוגיה ואפידמיולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, מכון סן פרנסיסקו וייל למדעי המוח. לאנג, שגם הוא לא היה מעורב במחקר, הוא פרופסור חבר לפסיכיאטריה באותו מוסד.
על כל עלייה של נקודה אחת בציון אורח החיים הבריא שנעשה בו שימוש במחקר, היו 0.120 יחידות פחות עומס בטא עמילואיד במוח, וציון סטנדרטי של 0.22 יחידות גבוה יותר בביצועים קוגניטיביים, שנמדד על ידי מבחן של כ-30 סעיפים, שבדק קשב, זיכרון, שפה ומיומנויות ויזואליות מרחביות.
היתרונות הקוגניטיביים נותרו ללא קשר לקיומו של כל אחד מחמשת סוגי המצבים הנוירולוגיים שנמצאו במוחם של אותם אנשים לאחר מותם. למעשה, "ציון גבוה יותר של אורח חיים בריא היה קשור לקוגניציה טובה יותר, גם לאחר שלקחו בחשבון את הימצאות פתולוגיות מוחיות", הסבירו במאמרם שני החוקרים.
למעשה, אורח חיים בריא השפיע על יותר מ-88% מהציון הקוגניטיבי של כל נחקר, גם אם בדיעבד הסתבר שנמצאו בגופו פתולוגיות מוחיות שמלמדות על דמנציה או התחלה שלה. רק 12% מהציון הקוגניטיבי הושפע ממצבו הפיזי של אותו אדם.
כמחקר תצפיתי, לא ניתן להוכיח סיבה ותוצאה ישירה, אמרו יפה ולאנג. עם זאת, המחקר מהווה צעד חשוב בהבנת הדרכים שבהן אנשים יכולים לשנות את חייהם כדי להפחית את הסיכון למחלת האלצהיימר וסוגים אחרים של דמנציה.