מצבים רגשיים קיצוניים כמו אלה אותם אחנו חווים בחודשםי האחרונים גוזלים משאבים רבים מהתפקוד הגופני שלנו, ובכך פוגעים ישירות בחוסן הכללי ובמערכת החיסון בפרט.
מערכת העצבים בדוף מחולקת לשתי מערכות: מערכת סימפתטית ומערכת פרא-סימפתטית. המערכת הסימפתטית, מיועדת להציל אותנו כשאנחנו במצבי מסכני חיים - 'לברוח מהנמר בג'ונגל', וכשהיא מופעלת כל משאבי הגוף מתרכזים אך ורק בהישרדות, ולכן יופעלו רק מערכות גוף שהינן הכרחיות למצבים כאלה - הלב, המוח, כלי הדם, השרירים והנשימה. מערכת העצבים הפרא-סימפתטית, מופעלת כשאנחנו במצבי רגיעה ונחת, והיא מאפשרת את פעילותן של יתר מערכות הגוף כמו חיסון, עיכול, שיער, עור - כל מה שהוא פחות קריטי לנו להישרדות המידית.
מערכת העצבים הסימפתית אינה יודעת להבחין בין מצב מסכן חיים באמת לבין מצב של סטרס קיצוני - ללא סכנה מוחשית לחיינו. אורח החיים המודרני והמהיר, ותקופות של סטרס וחרדה מוגברים כמו התקופה הנוכחית, אינם מאפשרים זמני רגיעה ונחת מספקים; מה שלא מאפשר למערכת העצבים הפרא סימפתית לתפקד בצורה אופטימלית וכפועל יוצא מכך, לא מאפשר את תפקודן המיטבי של מערכות גוף רבות, ביניהן מערכת החיסון, ומכאן חלה ירידה בחוסן הגופני שלנו.
בנוסף, עונת החורף הקרה, מאתגרת את מערכת החיסון שלנו שאוהבת חום (לכן אנחנו מעלים חום בזמני מחלה), והמציאות הקיימת והלא פשוטה של ימינו יוצרים יחד אתגר חיסוני משמעותי. אז נכון שלא הכל בשליטתנו, אבל יש הרבה דברים שכן נוכל לעשות על מנת לתמוך בחוסן שלנו בימים אלו, ולייצר לנו שגרה יומית הכוללת בה מרכיבים שיעזרו לגופינו להתמודד ולהתחזק.
1. נשלב בשגרת היומיום שלנו צמחי המרפא אדפטוגנים, המשפרים את ההתמודדות של הגוף עם מצבי סטרס, על ידי כך שתומכים בפעילות בלוטת האדרנל. הצמחים האדפטוגנים הינם בעלי השפעה נרחבת על הגוף והם מעניקים תמיכה רחבה וכוללת ולכן מומלצים מאוד בתקופות מורכבות:
• ויתניה משכרת - בעלת השפעה על מערכת העצבים ועל מערכת החיסון. הויתניה מפחיתה את התנודות העצביות, מפחיתה את העוררות העצבית ונותנת למערכת העצבים לתפקד בקור רוח. ייחודה של הויתניה הוא בשילוב בין חיזוק הגוף מצד אחד והענקת רגיעה ותחושה של מסוגלות. הויתניה מעניקה קרקע יציבה הן ברמה הרגשית והן ברמה הפיזיולוגית.
• פטריית הריישי המגיעה אלינו מרפואות המזרח הרחוק. מכילה את החומר הפעיל הידוע והנחקר בטא גלוקן המשויך בעיקר לחיזוק פעילות מערכת החיסון במנגנוני פעילות שונים, ומספר רב של חומרים מקבוצת הפוליסכרידים שידועים בתכונותיהם נוגדות החמצון. פטריית הריישי מביאה איתה את חוכמת האדמה ומעלה את רמות האנרגיה וכך תומכת המספר רב מאוד של תפקודים פיזיולוגים ועצביים.
2. נאפשר זמני רגיעה במהלך היום. נרצה לוודא שמהלך היום שלנו מכיל זמני רגיעה משמעותיים, רגעים שאנחנו יכולים לאפשר למערכת הפרא-סימפתטית לתפוס פיקוד ולאפשר פעילות של מערכות גוף כמו מערכת החיסון. אצל כל אחד ואחת משתנה סוג המנוחה או הפעילות שיהיה לו קל ליישם על מנת להגביר את הפעילות הפרא-סימפתטית, זה יכול להיות לשכב על הספה בשקט ולקרוא ספר, עד לתרגול יוגה ו/או מדיטציה או נשימות - כל דבר שיאפשר לנו להיכנס לאיזשהו שקט ולהפחית את העוררות העצבית. הצמחים שיכולים לתמוך בזה, הם הצמחים המרגיעים כמו: ולריאן, קמומיל, מליסה - צמחים נפוצים שכל אחד בדרכו מביא לרגיעה. ניתן לצרוך אותם בחליטת תה, או בתמצית.
3. נדאג לשינה איכותית ככל הניתן: בזמן השינה הכל מתחדש, כל המידע שספגנו במהלך היום מעובד, מה שצריך נזרק לפח ומה שצריך מאוחסן, סינון הדם בכבד מוגבר, ויש התחדשות הרמות רבות. זהו זמן קריטי לפעילות הפרא סימפתטית. ישנם צמחים רבים התומכים בשינה, אך 3 מהם נחקרו רבות - כל אחד בנפרד וגם יחדיו צמחים: הומלוס לופלוס שזה הכשותית המוכרת לכולנו מתעשיית הבירה. עלי פסיפלורה - אותו שיח הנפוץ בחצרות רבות בארץ, והולריאן שהינו מצמחי המרפא הידועים ביותר להרגעה והשקטה עצבית. שילוב של שלושתם יחד נחקר ונמצא יעיל לאיכות השינה, לזמן ההירדמות, לעומק השינה, החלומות וכו'. בנוסף, חליטת מליסה או קמומיל לפני השינה יתרמו לשינה רגועה יותר, יסייעו בהרפיית עוויתות שרירים ויקלו על תהליך ההרפיה הנדרש על מנת לשקוע בשינה ויפחיתו כאבי שרירים או בטן שיכולים להפריע לשינה.
בנוסף לצמחים, מומלץ לשים לב לצריכת הסוכר והקפאין בשעות הערב, להימנע מפעילויות מעוררות כמו ספורט ומפגשים או שיחות לא מיטיבות ולהיכנס למיטה רק כאשר רוצים ללכת לישון ובשעה סבירה (עד 22:00) על מנת "לכייל" את המוח לכך שכשנכנסים למיטה זה הזמן בו מאפשרים הרפיה ושינה איכותית.
4. תמיכה במערכת החיסון: שני הצמחים המובילים בקטגוריה זו הם אכינצאה ואסטרגלוס. אכינצאה הוא הצמח הכי נחקר וידוע לתמיכה חיסונית. ניתן לקחת אותו באופן יום יומי למניעה ומומלץ להתחיל ולקחת אותו או להגביר מינון ברגע שמרגישים שמתחילים להיות חולים, ועד כמה ימים לאחר שמחלימים. צמח האכינצאה מפחית את עצמת המחלה ומקצר את משכה. האסטרוגולוס גם הוא נחשב לאדפטוגן, מעלה את רמות האנרגיה של הגוף, ומשפיע על מערכות גוף רבות. תמיכה זאת, המפחיתה את ההתמודדות הגוף ומאפשרת לו לתפקד באופן אופטימלי, בנוסף להשפעה ישירה על תפקוד מערכת החיסון, כפי שהוכח מחקרית, הופכת את האסטרגלוס לצמח מאוד יעיל במצבים של חולשה כללית המשפיעה על מערכת החיסון.
5. נפחית את עומסי הזיהומים שמערכת החיסון מתמודדת איתם: צמחים מחטאים ונוגדי דלקת מספקים תמיכה עקיפה במערכת החיסון. ברגע שאנחנו מחטאים ומפחיתים את רמות הדלקת הכללית בגוף, אנחנו תומכים בפעילות הטבעית של מערכת החיסון ומסייעים לה לעשות את עבודתה בצורה האופטימלית ביותר.
כדאי לשלב בשגרת היום שלנו שמן אורגנו, כורכומין, תמצית זרעי אשכוליות - אשר הוכחו הן מחקרית וגם נמצאים בשימוש מסורתי ארוך שנים כמחטאים ונוגדי דלקת. שמן אורגנו יתאים כאשר ישנם זיהומים שונים במערכת הנשימה או העיכול, תמצית זרעי אשכוליות תתאים לטיפול ומניעה של זיהומים במערכת עיכול והכורכומין הוא נוגד דלקת וחמצון רב מערכתי, המתאים ללקיחה יומיומית לתמיכה וכן במצבים המצריכים עבודה נוגדת דלקת משמעותית .
רוני כהן שרייבר היא נטורופתית והרבליסטית קלינית ברא צמחים