לאחר שבועות של לחימה ברצועת עזה והובלת פעולות מבצעיות רבות, נתקל הכוח של תמיר בהתמודדות קשה - כמעט בלתי אפשרית, במהלך משימה בשטח. "נכנסנו למבנה והסמל שלי זיהה חוליה של מחבלים מהמבנה הצמוד אלינו שהחלה לזרוק עלינו רימונים".
תמיר הבין שהמשימה הראשונית שלהם היא קודם כל לנטרל את המחבלים שנמצאים ממש במבנה הסמוך אליהם. הוא חילק את הכוח כאשר חצי מהלוחמים נותרו בקומה העליונה של המבנה וחלקם ירדו לקומה התחתונה, במטרה לעבור למבנה בו נמצאים המחבלים, כשהוא עומד בראש הכוח: "בתור מפקד, ברגע של התקלות אתה מרגיש שאתה זה שצריך לעמוד ראשון. אין תחליף לזה". הלוחמים של גדוד הנח"ל, ביחד עם לוחמים מיחידת עוקץ, החלו במתקפה על המבנה בו שהו המחבלים: "זה רגע שאנחנו הלוחמים מסתכלים אחד על השני ומבינים שאנחנו נלחמים עד הסוף. אני מסתכל אחורה על הלוחמים שלי, מוודא שהם בסדר ונותן פקודות ומתקדמים".
הלוחמים הגיעו למבנה והחלו לירות פגזים ולזרוק רימונים לפתח הדלת כאשר לאחר כמה רגעים נזרק אליהם רימון ונפל ממש במקום בו הם עמדו. "הרימון נפל ממש בין הרגליים שלנו ואז גם החל ירי מתוך הבית לעברנו". מספר שניות לפני פיצוץ הרימון, הלוחמים השיבו באש והצליחו לנטרל את המחבל היורה כשבמקביל נזרקים רימונים נוספים לעברם מתוך המבנה. "זו הייתה חוליה עם מספר רב של מחבלים. לאחר שהצלחנו לנטרל את המחבל, נפלתי אחורה מההדף של פיצוץ הרימון ואז הבנתי שנפצעתי".
כשהוא שכוב על הרצפה, תמיר הבין שהוא נורה ברגלו השמאלית ושידיו פצועות. "ניסיתי לתפוס את הנשק כדי להשיב באש ולא הצלחתי. הידיים שלי נפגעו מרסיסים והיו מלאות בדם". בהכרה מלאה וכשהוא סובל מכאבים עזים, הלוחמים החלו לחלץ את תמיר לאחור כשתוך כדי מניחים על רגלו חוסם עורקים: "אני בהכרה ומחלצים אותי תחת אש. כל הזמן הזה יורים עלינו והכדורים עוברים מעליי. הרגשתי שאני עומד למות כי אם ברגע הזה המחבל היה מחליט לזרוק רימון נוסף כנראה שלא הייתי פה".
תמיר פונה במסוק אל בית החולים הדסה עין כרם שם הוא עבר ניתוחים בידו וברגלו ולאחר התאוששות הוא עבר אל מרכז השיקום על שם גנדל בבית החולים הדסה הר הצופים.
בימים אלא כשהוא פועל בנחישות על מנת להשיב לעצמו את היכולות שאיבד עקב הפציעה, ליבו ומחשבותיו נמצאים הרחק - בדרום, עם החיילים שלו.
"אין ספק שבכל זמן השהות שלי כאן בהדסה אני מתחזק, מתאמן וחושב על החיילים שלי בלי הפסקה. הצוות השיקומי בהדסה מדהים. הם נותנים לי את כל הכלים והתמיכה כדי להגיע למטרה שלי - לחזור ולהילחם ביחד עם הלוחמים שלי".
מיכל אבל, פיזיותרפיסטית במרכז השיקום בהדסה הר הצופים, שמטפלת בתמיר, מספרת כי "תמיר הגיע אלינו לשיקום לאחר שנפצע מקליע בכף היד ומרסיסים בירך. בטיפולי הפיזיותרפיה אנחנו עובדים על חיזוק השרירים ומבצעים תרגולים לכף היד ולהתמודדות עם כאב. בתחילת התהליך תמיר היה על כיסא גלגלים, היום הוא כבר מתהלך על קביים. יש לו מוטיבציה מאוד גבוהה לשיקום ובזכות זה אני בטוחה שהוא יגיע לתפקוד גבוהה".