כ-3,200 ישראלים מאובחנים מדי שנה עם סרטן המעי הגס, מה שהופך את סוג הסרטן הזה, למחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל (במקום הראשון נמצאים סרטן השד בנשים וסרטן הערמונית בגברים). גידולים ממאירים במעי הגס שכיחים יותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת, ומרבית החולים מעל גיל 60. יחד עם זאת, בעשור האחרון קיימות עדויות לירידה בגיל הופעת המחלה ומומלץ להתחיל לבצע בדיקות סקר תקופתיות החל מגיל 50, ובקבוצות סיכון אף מוקדם יותר. שיעורי התמותה מסרטן המעי הגס נחשבים לגבוהים יחסית (גורם התמותה השני בקרב גברים והשלישי בקרב נשים). השלב הראשוני באבחון המחלה מתחיל בבדיקות הכוללות בדיקות הדמיה וביופסיה עליה מבוצעת בדיקה פתולוגית של הגידול ביחד כל אלה יקבעו את שלב המחלה ומאפייניו של הגידול. בהתאם לממצאים, מוצע לחולים טיפול ייעודי.
"חשבתי שירדתי במשקל בגלל מתח ולחצים"
"הכול התחיל מירידה בלתי מוסברת במשקל", מספרת צילה בת 64 מהדרום שאובחנה עם סרטן המעי הגס. "בסוף חודש אוקטובר אשתקד, החלטתי לאחר המון שכנועים ולחצים מבני המשפחה, לעשות בדיקת דם סמוי בצואה. זה קרה נוכח ירידה מצטברת של 12 קילוגרם בתוך שנה אחת בלבד. למען האמת לא נלחצתי מזה באופן אישי והאמנתי שהירידה נגרמה מלחץ, אבל השכנועים מצד בני המשפחה עשו את שלהם, והחלטתי לבצע את הבדיקה" היא מספרת.
"לאחר מספר ימים קיבלתי תשובה מהרופאה שאותר דם סמוי ושכעת עליי לבצע בדיקה אבחנתית באמצעות קולונוסקופיה במטרה להבין האם מקור הדימום הינו פוליפ או גידול ממאיר במעי הגס. חודש לאחר מכן ביצעתי את הבדיקה, ושעתיים בלבד לאחר שזו הסתיימה, קיבלתי טלפון מבית החולים בו התבקשתי לעשות בדיקה נוספת למחרת היום במחלקה הכירורגית בבית החולים סורוקה", נזכרת צילה.
מה התגלה בבדיקה הזו?
"מצאו גוש במעי הגס שהיה דבוק לאחת השחלות, ולכן נקבע ניתוח דחוף להסרת הגידול. בתהליך הפרוצדורה הכירורגית נשלחה דגימה למעבדה הפתולוגית ולאחר כשלושה שבועות הגיעו הממצאים שבישרו שהממצא ממאיר", משחזרת צילה.
בעוד שבעבר לא מעט חולים עם סרטן מעי הגס הופנו לאחר הניתוח לטיפול כימותרפיים, הרי שהיום בזכות בדיקות גנומיות חדשניות ניתן בחלק מהמקרים למנוע את הצורך בטיפול הזה. במקרה של צילה דגימה מרקמת הגידול שהוסרה בניתוח נשלחה לבדיקת "אונקוטייפ קולון" של אונקוטסט. הבדיקה מספקת מידע על המאפיינים הביולוגיים הייחודיים של הגידול בכך שהיא מודדת את ביטויים של מספר גנים ברקמת הגידול שנמצאו ככאלו הקשורים לסרטן המעי הגס. תוצאות הבדיקה מספקת נתונים על הסיכוי להישנות הסרטן בעתיד. הבדיקה מבוצעת על רקמה מהגידול שהוסרה במהלך הניתוח והתוצאה מתקבלת כערך מספרי מ 0-100 הנקרא מדד ההישנות (Recurrence Score). מדד הישנות עם ערך גבוה, מעיד על סיכוי גבוה יותר להישנות מחלה לאחר ניתוח ואילו מדד הישנות נמוך, מעיד על סיכוי נמוך יותר להישנות המחלה.
צילה ביצעה גם את בדיקת Guardant Reveal (מבוססת דגימת דם המכונה "ביופסיה נוזלית"), במטרה לגלות האם קיימת שארית מחלה מינימלית שעלולה להפוך בעתיד לגרורות. בבדיקה הזו המשווקת גם על ידי חברת אונקוטסט בודקים את הדנ"א החופשי המופרש לזרם הדם מתאי גידול במידה ונותרו כאלה לאחר הניתוח , וזאת בכדי לאתר האם יש שארית של מחלה שלא ניתן לראות אותה באמצעות בדיקות הדמיה או בכלים אחרים.
במקרה של צילה שתי הבדיקות הצביעו על כך שגם הסיכוי להישנות המחלה נמוך מאוד וגם שאין עדות להימצאות של שאריות מהמחלה, ובכך כאמור נמנע ממנה טיפול כימותרפי קשה שעלול לגרום לתופעות לוואי לטווח הקצר והארוך. בזכות שתי הבדיקות שביצעה, צילה מסתפקת כיום רק מעקב בלבד.
"הבדיקות הגנומיות-מולקולריות החדשניות מהוות התקדמות משמעותית בטיפול בסרטן המעי הגס ובהחלטות הטיפוליות הפרטניות לכל חולה", מציין ד"ר אלכסנדר גלוזמן, רופא בכיר במערך האונקולוגי במרכז רפואי סורוקה. "אם עד לפני מספר שנים, פעלנו על פי סדר טיפולי קלאסי למחלה, הרי שכיום באמצעות הבדיקות הגנומיות אנו יכולים לבנות טיפול מוכוון אישית בהתאם למצבו האינדיבידואלי של כל חולה".
"שתי הבדיקות העיקריות הן אונקוטייפ קולון (OncotypeDX colon) וגארדנט ריביל (Guardant Reveal) בהן אנו משתמשים יותר ויותר בסרטן מעי הגס כאשר מאובחן בשלבים 2 ו-3 כשלכל אחת מטרה מוגדרת משלה", מסביר ד"ר גלוזמן. "בדיקת אונקוטייפ קולון בודקת באמצעות רקמת הגידול את הסיכוי לחזרת המחלה עם או בלי טיפול כימותרפי על בסיס חישוב רמות הביטוי של 12 גנים (7 גנים הקשורים לסרטן המעי הגס ו5 גנים לביקורת) בתאי הגידול הסרטני. הבדיקה חשובה במיוחד לחולים בשלב 2. הבדיקה נעשתה עד היום בקרב אלפי חולים והיא הצליחה לזהות ברמות דיוק גבוהות את סיכויי הישנות המחלה. למעשה בדיקה זו עוזרת לנו לא רק להימנע מטיפול כימותרפי מיותר בקרב חולים עם סיכויי חזרה נמוכים, אלא גם להבין לאילו חולים טיפול זה יועיל במיוחד, מה שעשוי לאפשר תוחלת חיים ארוכה יותר".
"בדיקת הגארדנט ריביל מבוצעת באמצעות ביופסיה נוזלית שהיא למעשה בדיקת דם פשוטה, כך שאין צורך בביופסיה פולשנית", מוסיף ד"ר גלוזמן. "בדיקה מהירה זו שתוצאותיה מתקבלות בתוך שבועיים בלבד, מאתרת שארית מינימלית של המחלה על ידי איתור של הדנ"א החופשי המופרש מתאי הגידול לזרם הדם. במידה וקיימת שארית מינימלית של המחלה בקרב חולי שלב 2, הרי שקיימת הצדקה לטיפול כימותרפי. אנו עושים שימוש בבדיקה גם בקרב חולים בשלב 3 - שלב מתקדם יותר אשר כבר מקבלים טיפול כימותרפי. הבדיקה מתבצעת בתום הטיפול על מנת לגלות האם קיימת הישארות מינימלית של המחלה הדורשת קווי טיפול נוספים".
"למעשה מדובר על שתי בדיקות שונות אך משלימות", מסכם ד"ר גלוזמן. "האחת בודקת האם ישנן שאריות מולקולריות של המחלה, והשנייה בודקת האם סיכויי חזרת המחלה גבוהים או נמוכים. בדיקות אלו מהוות בשורה עצומה בטיפול בסרטן המעי הגס, ועל כן היקף השימוש בהן הולך ועולה".