לקראת הבחירות בארה"ב הצפויות בנובמבר הקרוב אנו רואים שעולה שוב ושוב נושא גילם המבוגר של המתמודדים לנשיאות בהקשר ישיר למצב כשירותם לתפקיד. על הקשר השגוי בין זקנה לחוסר כשירות ראוי לכתוב טור מיוחד, אך נראה שבימים האחרונים נעשה חיבור שגוי נוסף ובעייתי שמשליך באופן אוטומטי מבעיות זיכרון שלכאורה נראו אצל הנשיא ביידן לאבחנה שלו כאדם שסובל מדמנציה.
חשוב להדגיש שהזקנה אמנם מביאה איתה הרבה אתגרים, כשאחד מהם הוא ירידה בתפקודי הזיכרון, אך עלינו לזכור שלא כל ירידה בזיכרון משמעותה דמנציה.
מהי דמנציה?
דמנציה היא שם כולל לקבוצת מחלות המתאפיינות בפגיעה בתפקודי המוח, בשינויים בהתנהגות ובירידה בתפקוד. על מנת שאדם יאובחן כסובל מאחת ממחלות הדמנציה חייב להופיע מרכיב של ירידה בתפקוד. אדם יכול לחוות שינויים קלים בזיכרון, אך לא יהיו לכך השלכות על תפקודו היומיומי. אנשים רבים בגיל זקנה מאובחנים עם ירידה קוגניטיבית קלה (Mild Cognitive Impairment). בשלב זה מופיעים שינויים בזיכרון ובתפקודי החשיבה, אך אלו אינם משפיעים על התפקוד היומיומי. חשוב לזכור שרוב האנשים שמאובחנים עם M.C.I לא יפתחו דמנציה. תפקודי העצמאות יישארו יציבים ולכן לא יקבלו אבחנה של דמנציה.
הערכה היא שבמדינת ישראל חיים כ-150.000 איש עם דמנציה. בעולם כולו ישנם כ-50 מיליון אנשים מאובחנים עם דמנציה. ככל שתוחלת החיים עולה, כך שכיחות המחלה עולה. בקרב גילאי ה-85 כשליש מאובחנים עם דמנציה, בקרב גילאי ה-90 כשני שליש מאובחנים עם דמנציה. הסוג הנפוץ ביותר הינו מחלת האלצהיימר (60% מבין חולי הדמנציה מאובחנים עם אלצהיימר).
סימנים מעידים
האבחון עשוי להיות מאתגר בשל העובדה שהפתולוגיה במוח מתחילה שנים רבות לפני שנראה ביטוי קליני למחלה. לעיתים מופיעים סימנים התנהגותיים לפני הסימנים הקוגניטיביים (אי שקט, חרדה, דיכאון) ואז עלולים לפספס את האבחנה של דמנציה מאחר והסימפטומים הראשונים אינם קוגניטיביים. הדבר החשוב ביותר הוא להקשיב למטופל, למה שנאמר וגם למה שלא נאמר.
ישנם מספר סימנים היכולים להעיד על דמנציה: אובדן הזיכרון לטווח הקצר, קושי במילוי מטלות מוכרות, בעיות שפה ותקשורת, חוסר התמצאות בזמן ובמקום, שיפוט לקוי, בעיות בחשיבה מופשטת, שינויים במצב הרוח ובהתנהגות, שינויים באישיות ואובדן יוזמה. עם זאת, חשוב להדגיש - לא כל הסימנים חייבים להופיע על מנת שתתקבל אבחנה של דמנציה.
גורמי סיכון
בשנת 2019 ארגון הבריאות העולמי פרסם שנים עשר גורמי סיכון לדמנציה שהינם בעלי פוטנציאל להיות הפיכים. אם נטפל בגורמי הסיכון נוכל לדחות כ-40% ממקרי הדמנציה. גורמי הסיכון הינם: חוסר בפעילות גופנית, צריכה מופרזת של אלכוהול, עישון, תזונה לא מאוזנת, אובדן שמיעה, בידוד חברתי, חוסר בפעילות מנטלית, סוכרת, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, השמנת יתר ודיכאון. אנו למדים מכך עד כמה משמעותי וחיוני לשמור על אורח חיים בריא לאורך זמן.
ישנה חשיבות רבה לסדר יום ותעסוקה לכל אדם, וגם לאדם המאובחן עם דמנציה. העיקרון המנחה הוא לאפשר לאדם עם דמנציה לתפקד כמיטב יכולתו (בהתאם לשלב של הדמנציה) תוך עזרה /תמיכה באופן מושכל כך שמחד האדם ימשיך להרגיש פעיל ומאידך לא יסכן את עצמו. במידה והאדם מגלה קושי בביצוע משימה כלשהי, כדאי לנסות להקל עליו את הביצוע ולא לשלול ממנו את העשייה. כחלק מסדר יום מומלץ ביותר להשתמש במוזיקה כמרחב של קשר ותקשורת.
מוטלת עלינו החובה והזכות להתייחס לחולי הדמנציה בכבוד, בחמלה וברגישות. עלינו לזכור שמחלת הדמנציה הינה רק חלק מהאדם בנקודת הזמן הזו של חייו.
כלנית שורר היא עובדת סוציאלית, מנהלת מרכז "ציפורה פריד", מרכז תמיכה לחולי דמנציה ובני משפחותיהם בעמותת עזר מציון