וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פרננדו ולואיס שוחררו מהשבי אחרי 129 ימים. כך יראה השיקום שלהם

עודכן לאחרונה: 12.2.2024 / 11:44

כאשר מדובר בשיקום של פדויי שבי יש הרבה מאוד אלמנטים שצריכים להלקח בחשבון. כאשר מדובר במבוגרים שעברו ארבעה חודשים בישיבה, ללא אור ועם מיעוט של אוכל - השיקום מאתגר יותר

עדכון מהמרכז הרפואי שיב"א על שחרור החטופים/דוברות המרכז הרפואי שיב"א

מדינת ישראל קמה הבוקר מרוגשת למשמע החדשות על שחרורם של שני החטופים, פרננדו מרמן בן ה-60 ולואיס הר בן ה-70 בפעולה שתוכננה תקופה ארוכה. תחת ירי ללא פוסק ועם חיפוי של חיל האוויר, חילצו כוחות ימ"מ, שב"כ ושייטת 13 את השניים שנישאו על ידיהם של כוחות הצבא עד למסוק החילוץ שחיכה להם. יחד עם השמחה הרבה, ברור שהשניים יזדקקו לשיקום ארוך מהטראומה הנפשית והגופנית של ישיבה ממושכת בשבי של 129 ימים.

פרופ' איתי פסח, מנהל בית החולים ספרא לילדים, שהיה בין האחראים על קליטת החטופים אמר כי "זה בוקר נורא מרגש. הם בסך הכול בסדר, המצב הרפואי יציב. יש לנו עוד דרך לעשות איתם. הימים שלהם שם לא היו בסביבה טובה אבל יחסית למה שחששנו ממנו המצב שלהם יציב". במקביל קרובי המשפחה של השניים אמרו הבוקר כי "נראה שאיכשהו ההישרדות והכוח האנושי גדולים מהכול והצליחו לשמור על עצמם שם. הם מחייכים, קצת ירדו במשקל, קצת חיוורים מחוסר שמש. קשה לי להאמין שהנפש כמו שהייתה לפני, יש עוד זמן לשיקום".

אז איזה שיקום צפוי לשני החטופים המבוגרים אחרי שימיהם עברו בישיבה, ללא אור, בלי הרבה תזוזה ועם תזונה חסרה?

פרננדו מרמן ולואיס הר לאחר השחרור עם בני משפחתם. תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים
התמונה המרגשת של האיחוד בין החטופים למשפחתם/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

"חשוב להגיד בראש ובראשונה שאין לי פרטים רפואיים על מצבם של השניים, אבל כן יש דברים שצריכים להיות לנגד עינינו", אומר לוואלה! בריאות ד"ר צאקי זיו נר מנהל המחלקה השיקומית בשיבא וראש אגף השיקום לשעבר וכיום מנהל בית החולים השיקומי "עדי נגב - נחלת ערן". "בין החטופים ששבו יש גברים, צעירים, נשים וילדים שישבו במשך זמנים שונים בשבי, לכן הטיפול בהם אינו דומה".

לדבריו, הציר המרכזי ואולי החשוב ביותר בטיפול בחוזרים מהשבי הוא להחזיר להם שליטה. "עצם זה שהם נלקחו בשבי, הם מאבדים שליטה על חייהם ומישהו מחליט מתי הם יאכלו או לא יאכלו או מתי הם יעשו צרכים. לכן הדבר המרכזי הוא לתת להם הרגשה שיש להם שליטה על החיים שלהם ועל התהליכים שהם יעברו. וגם זה לא קורה ביום אחד".

"החזרת השליטה", אומר זיו נר, "היא לא רק להסביר לסביבה איך לנהוג כלפיהם ולתת להם לקחת את המושכות לידיים. זו שאלה של אמון - כי גם היה שבר של אמון בזמן שהם נחטפו, אז יש צורך לבנות אמון מחדש ולגשר על הפערים אפילו ברמת המידע שיש בידיהם על המדינה והקהילה.

"יש כמובן צורך בליווי פסיכולוגים שיקומיים ועובדים סוציאלים שיחליטו איתם ביחד מתי נכון להם לפגוש מישהו או להיחשף לתקשורת. וכמובן, לווסת כמות החשיפה לאנשים ולהגדיל אותה בהדרגה לפי רצונם".

ד"ר זיו נר מבהיר כי "היום מדינת ישראל ערוכה לזה יותר מאי פעם ובכל בתי החולים שקלטו פדויי שבי הקימו צוותים שערוכים לקבלתם. חשוב להבין שכל אדם הוא שונה ולכן השיקום הוא מאוד אינדיבידואלי והוא נערך לפי הכוחות של המטופלים, הפיזיים והנפשיים, ולפי המערכת התומכת שלהם. נדרשים הרבה סבלנות ואורח רוח בליווי הזה".

עוד בוואלה

המהפכה של וואלה Fiber שתחסוך לכם בעלויות הטלוויזיה והאינטרנט

לכתבה המלאה

איך משקמים את המצב הפיזי?

כאמור לפי המטפלים של השניים וקרובי המשפחה הם הגיעו לאחר שירדו במשקל מחוסר תזונה וחיוורים, זאת לאחר שישבו בחדר בבית ללא תזוזה רבה.

באשר לאי החשיפה לשמש, מסביר ד"ר זיו נר כי "ויטמין D הוא ויטמין מאוד חשוב כדי לווסת את ההורמונים שמשפיעים על בניית עצם - רקמה שמפרקת ובונה את עצמה - אז בשבי היא פירקה את עצמה ולא בנתה וזה מוביל לאוסטאופורוזיס. גם אם היה בדיאטה שלהם ויטמין די מספק, ואין ספק שזה לא קרה, כי הוא מצוי במזונות מעטים, הוא היה צריך שפעול - ואת זה השמש עושה.

חשוב להבין שעצם מגיבה לעומסים שמפעילים עליה וכנראה שבשבי השניים לא יכלו לעשות פעילות גופנית. כשאתה לא בתנועה, בטח בגיל מבוגר, זה משפיע על ההומאוסטזיס - תהליכי הוויסות של לחץ הדם, הדופק, הפרשות הורמונליות וכל מה ששומר בעצם על פעילות סבירה של הגוף. בה בעת מדללת מסת השרירים בעקבות חוסר במזון וחוסר בפעילות. החזרה לתזונה נכונה היא חשובה גם לבניית העצם. זה לא סידן לבדו, אלא יש קשר להורמונים שנמצאים ברמה נמוכה יותר אצל מבוגרים. לאט צריך להחזיר אותם לפעילות מתונה".

לדבריו של ד"ר זיו נר יש פעילויות בונות עצם שמתאימות למצבם. "הידרותרפיה למשל בבריכה - שמאפשרת תנועה מבלי להעמיס על עצמות ולעבוד על התנגדות במים היא פעילות טובה וחשובה. טווח מיימי ככלל הוא סביבה טובה שיכולה להוריד מעמסה בייחוד אחרי שמסת השריר התדלדלה ואין תמיכה לעמוד השדרה והמפרקים.

"באשר לתזונה, אחד מהדברים שלמדו אחרי מלחמת העולם השנייה, כשהוציאו את המוזלמנים במשקל של 30 ק"ג ממחנות הריכוז, היה חזרה לתזונה באופן הדרגתי ומבוקר. לכן הדיאטניות חשובות במיוחד בתהליך השיקום. הן יבדקו כמה החטופים איבדו במשקל וכמה במסת הגוף ויחשבו להם טבלת מזון שצריכה לכלול את כל אבות המזון, ובהדרגה לשנות את המרכיבים ואת הכמות. חשוב לדעת שאנשים שהרבה זמן לא אכלו, אין להם צורך באוכל ואפילו התיאבון נפגע".

"אנחנו לא יודעים אילו מחלות רקע יש לשניים. הם קרוב לוודאי לא לקחו תרופות, וגם אם כן לא ברורים המינונים או התוצרת של הכדורים, וצריך להחזיר אותם לטיפול תרופתי מבוקר לאחר ניטור וזו הסיבה שהם בבית חולים, והם ישארו שם עד שיאזנו אותם", מסכם ד"ר זיו נר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully