שוב התפרסם מקרה על פסיכולוג שפגע מינית במטופלת, הפעם ילדה בת 12. זה מתסכל ומקומם להתבשר על עוד מטפל רגשי שמנצל את הקשר הטיפולי לפגיעה מינית במטופליו. כשמדובר בילד או ילדה, אפשר רק לדמיין את עוצמת הסערה שחווים ההורים. מעבר לתסכול, לכעס ולחרדות אפשר להניח שקיימת בהם גם תחושה קשה של אשמה וחוסר אונים.
ההורים שהפקידו בידי הפסיכולוג את היקר להם מכל, מצאו עצמם נבגדים, וצריכים להתמודד עם העובדה שהם אלה ששלחו את ביתם לאדם שפגע בה מינית. למרבה הכאב, זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו, כמטופל או כהורה.
חשוב לזכור שאין אפוטרופוס על העריות. פוגע מינית יכול להיות אדם שלכאורה נראה נחמד, משכיל ומכובד. למעשה, רוב הפגיעות המיניות מתבצעות על ידי אדם שהקורבן מכיר היטב ובוטח בו.
אז איך תדעו ששלחתם את ילדיכם למטפל הנכון?
1. לפני הכל, חשוב להסביר לילד מהם האיברים הפרטיים בגוף האדם ולחדד את זה שלאף אחד אסור לגעת בהם, או לבקש ממנו לגעת באיבריו הפרטיים של מישהו אחר. (זה חשוב באופן כללי, לא רק בהקשר של הטיפול). חשוב עוד יותר לומר לו שאם זה קרה, הוא יכול לספר לכם, ואתם מבטיחים לא לכעוס ולא להאשים אותו.
2. הפגישה הראשונה עם המטפל צריכה להיות רק עם ההורים. הוא צריך להכיר אתכם ואת המקרה. אבל גם אתם צריכים להכיר אותו ולהתרשם ממנו.
3. המטפל מכוון כולו רק לטובת הילד וההורים. אם זה לא מרגיש ככה לכם או לילד, כנראה שמשהו לא בסדר.
4. כל מגע בעל אופי מיני בין מטפל למטופל אסור על פי החוק ועל פי קוד האתיקה המקצועית. לא משנה איך המטפל יסביר זאת. יחסים כאלה תמיד מסתיימים כפגיעה מינית ונפשית קשה וטראומתית במטופלים.
5. זכותכם המלאה כהורים לשאול את המטפל כל שאלה לגבי הטיפול, וחובתו לספק תשובות שמניחות את הדעת.
6. בפגישה הראשונה עם ההורים אני אומר להם שכדי שהטיפול יצליח חשוב שהילד ירגיש נוח לדבר איתי גם על דברים שהוא לא רוצה שהם ידעו. לכן, אל תשאלו אותו "על מה דיברת עם זוהר?". עם זאת, חשוב מאוד לשאול אותו שאלות כמו "איך זוהר לדעתך? האם הוא נחמד? האם אתה מרגיש איתו בנוח?"
7. הטיפול הוא לא חקירה משטרתית. הילד ואתם לא חייבים לענות על שאלות שלא נוחות לכם.
8. אסור למטפל לדרוש מהילדים לשמור דברים בסוד מההורים. חובת הסודיות חלה על המטפל, לא על המטופל.
9. הילד לא צריך לרצות את המטפל, ואסור למטפל להביע אכזבה אישית מהילד או לבטא צרכים כל שהם ממנו. חשוב לזכור, המטפל כאן עבור הילד וההורים, לא להפך.
10. תהיו ערניים ורגישים לשינויים שהילד עובר במהלך הטיפול. בעיקר מצבי רוח, תפקוד והתנהגות. לשים לב במיוחד לפני הפגישות ואחריהן.
מפלים פוגעים הם מיעוט
חשוב לזכור שלצד הפחד והזהירות, ה"מטפלים" שמחללים את ערכי המקצוע ופוגעים מינית במטופלים הם מיעוט שבמיעוט. מדינת ישראל התברכה בעשרות אלפי מטפלים רגשיים מוכשרים, מסורים ומחויבים לכם ולילדים שלכם. מטפלים שעושים עבודת קודש יומיומית לעיתים בתנאים לא הולמים, בלשון המעטה.
איש מהם לא יעלה על דעתו לפגוע באדם אחר, בטח לא במטופל. אנחנו המטפלים מזועזעים מכל מקרה כזה ומרגישים נבגדים על ידי אדם שהתיימר להיות עמית למקצוע. אותו אדם לא ראוי לקרא מטפל, ולא משנה איזו תעודה תלויה לו על הקיר. אסור שעבריין כזה ימנע מילד והורה שזקוקים לעזרה מלקבל אותה ולייצר בו פגיעה נוספת.
זוהר גורן אהרון הוא עו"ס קליני, פסיכותרפיסט ומומחה לטיפול בטראומה, מנהל ברשת "עוצמות - פסיכותרפיה רב תחומית".