בטורי המלחמה הקודמים שלי הזמנתי כל אחד מכם לפנות אלי אישית בכל שאלה הקשורה לתחום התמחותי. אני מקבל פניות רבות ולרוב עונה ישירות לפונים אלי בוואטסאפ.
אלא שהשבוע קיבלתי שאלה שהתשובה לה עשויה לעניין רבים מלוחמינו, ששבו משדה הקרב לשגרת החיים הרגילה, ובמקרים רבים ללימודים האקדמיים, ומגלים שתרופות שנטלו להפרעות קשב כבר לא יעילות כמו שהיו בתקופה שלפני המלחמה. הנה התשובה לשאלתו של חייל מילואים (ראו מעלה) שפנה אלי בנושא זה.
חייל יקר,
ראשית, אתה מלח הארץ. בזכותך ובזכות חבריך הלוחמים אנחנו חיים פה. אז קודם כל תודה על הכל ועל מי שאתה. מאז ה-7 באוקטובר, אני חי בקליניקה 24/7 ונפעם מדור הצעירים חדורי החזון, הציונות וההקרבה האישית ונדהם כל פעם מחדש מרוחם העוצמתית. אני מוקסם מהעם שלנו שהקדים את מנהיגיו ומבין, היום יותר מתמיד, שכוחנו באחדותנו.
ועכשיו לשאלתך: ראשית, זכור שלפעמים חולשה היא כוח אנושי, רגישות היא עוצמה. 110 ימי לחימה ביחידה קרבית מטביעים חותם עמוק גם על החזק בלוחמים. חברים-אחים לנשק נפצעים, אנשים שהכרת והפכו למשפחה עם ברית דמים נצחית - נהרגים.
במלחמה הזו, אתם הצעירים נחשפים למראות שלא ברא השטן. אנחנו דור 73', מלחמת יום כיפור, ותמיד קיווינו והתפללנו שלא תהיו שם. אבל הנה, אתם שם, וברמות הרבה יותר מוטרפות ממה שאנחנו חווינו.
לחזור משדה הקרב לספסל הלימודים האקדמאי זה כמעט סוויץ' בלתי אפשרי. כמו לחזור מהמוות לחיים, מהתופת לחדר ההרצאות. ניגודיות תהומית ולא פשוטה שדורשת תקופת הסתגלות מורכבת לכל אדם.
קונצרטה, כמו התרופות ממשפחת הריטלין שמכילות מתיל פנידט, הן בעלות תופעות לוואי שיכולות להתבטא בחרדה, דכדוך, כאבי בטן וראש, הפרעות שינה וירידה בתיאבון.
כשהאדם סובל מבעיה שמשפיעה עליו כמו סימפטומים של חרדה או דיכאון כתוצאה מסיטואציה אליה נחשף, אחד הדברים השכיחים שקורים היא פגיעה בריכוז. אז לעיתים, הקונצרטה שבאה לברך, יוצאת מקללת ואף יכולה להחמיר את הקושי בריכוז.
אני יכול לומר לך בבטחה שאתה נמצא נורמלי ונורמטיבי. אני זוכה לפגוש לוחמים שחזרו עם פגיעה בריכוז ותכשירים שעבדו מצויין בעבר עבורם, הפסיקו לסייע להם עכשיו.
עידן עמדי הצליח להסביר היטב, במילים שיצאו מליבו וחדרו ללב כולנו, מהו "כאב של לוחמים". מי שלא היה שם, בשדה הקרב, לא יבין לעולם.
זה משול לאנשים מבוגרים בדיכאון שמאובחנים בטעות כחולי דמנציה, כשבפועל הם סובלים מפסאודודמנציה (מחלה דמוית דמנציה), שהיא חלק מסימפטומי הדיכאון ובזה יש לטפל. כשהם מקבלים את הטיפול המתאים, מצבם הקוגניטיבי משתפר מאד. ההבדל הוא שהאדם עם דמנציה (כמו במחלת האלצהיימר), לא יתלונן על פגיעה בזיכרון ובקלות יקרא לבתו בשם אחר, אבל אדם שסובל מפסאודודמנציה כתוצאה מדיכאון-חרדה יתלונן קשות על ירידה בריכוז ובזיכרון.
דבר נוסף, לפרקים אנשים שסובלים מחרדה מסוג טורדנית-כפיתית (מה שמכונה OCD) מאובחנים לעיתים בטעות כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, כי הראש שלהם חושב כל הזמן, הם בודקים כל שורה כמה פעמים וכתוצאה מכך לא מרוכזים בעת האבחון. אבל מקור הבעיה שלהם היא בכלל חרדה.
מאידך, כדי לסבך את הדברים, פעמים רבות הפרעת קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות (ADD או ADHD) הולכת ביחד עם הפרעת חרדה בכלל והפרעה טורדנית כפייתית בפרט - ויש לטפל בשתיהן במקביל.
לגופו של ענין, אין מנוס ואתה צריך לקבוע פגישה עם רופא פסיכיאטר מומחה בהקדם. יתכן וצריך להעביר אותך לטיפול באמפטמינים, משפחה פסיכופרמקולוגית המטפלת בבעיות קשב וריכוז אך אינה מכילה מתיל פנידט. בקבוצה הזו אפשר למצוא תרופות כמו אטנט, ויואנס או אדרל, שבמינון הנכון לכל מטופל מעלות את מצב הרוח וממריצות יוזמה, בנוסף לשיפור בריכוז.
לאנשים רבים במצב שלך יש סימפטומים של לחץ, או מחשבות טורדניות שמעלות את סף הלחץ, בעיות שינה, הפרעות תיאבון, פלאשבקים מהקרבות, סף גירוי נמוך ולעיתים גם התפרצויות בלתי נשלטות. במקרים כאלו, מומלץ להתחיל בטיפול, ויפה שעה אחת קודם. היעדר ודחייה של טיפול עלול רק להחמיר את המצב.
בנוסף, אם הפרעות כאלו לא מטופלות, מתחיל להיווצר גם מעגל של לחץ כתוצאה מחוסר הריכוז, קושי בלימודים וחשש מכישלון במבחנים. אלו רק יחמירו את הקושי של הקשב.
לכן, רצוי מאוד שתבקש עזרה טיפולית מקצועית.
ד"ר אילן רבינוביץ הוא רופא פסיכיאטר מומחה ופסיכותרפיסט. כל שאלה בנושא דיכאון , חרדה ילדים , הפרעות שינה , הפרעות קשב וריכוז בתקופת מלחמה, הגיל השלישי , מידע מתווך לילדים ועוד ניתן להפנות במסרונים או ואצאפים בלבד בטלפון: 054-4693068