נתחיל בשאלה: איזה אדם מבין השניים הבאים יהיה בריא יותר בהגיעו לגיל 65: אדם שעשה פעילות גופנית כל חייו אך הפסיק אותה בגיל 50 או אדם שעד גיל 50 לא עסק בפעילות גופנית אך כן עוסק בה מאז ועד הגיעו לגיל הנוכחי?
"יש שיחשבו שדווקא הסוג הראשון יהיה בריא יותר שכן מערכות גופו היו חזקות ותקינות במשך שנים ארוכות אך התשובה היא שדווקא הסוג השני יגיע לגיל השלישי עם מוכנות גופנית גבוהה יותר, שכן אצל האדם הראשון חלה התנוונות כללית עקב העדר הפעילות הגופנית במשך זמן ממושך מאוד", מציין רופא המשפחה פרופ' אמנון להד, חבר כוח המשימה שחיבר את דו"ח "קידום בריאות ורפואה מונעת", בשם איגוד רופאי המשפחה בישראל. לדבריו, "בארץ קיימת תופעה בולטת של גברים ונשים שמגיעים לגיל המבוגר ואומרים לעצמם עכשיו אני יכול להרשות לעצמי הכל. כתוצאה מכך הם לא מקפידים על תזונה נכונה ולא מבצעים פעילות גופנית סדירה וכך חושפים את עצמם למחלות וסיבוכים רפואיים".
אז מה הפתרון?
"הקפדה על רפואה מונעת. זה נכון לכל שכבות הגיל, וזה נכון במיוחד לגיל השלישי בו מערכות גופנו מתחילות לאבד מיעילותן והמערכת החיסונית נחלשת".
כאשר פרופ' להד מתייחס לרפואה מונעת (בשונה מרפואה מטפלת), הוא מחלק אותה לשני סוגים עיקריים: רפואה מונעת ראשונית למניעת תחלואה הכוללת שמירה על אורח חיים בריא (פעילות גופנית ותזונה איכותית) וקבלת חיסונים, ורפואה מונעת שניונית הכוללת גילוי מוקדם של מחלות או טיפול בגורמי סיכון להתפרצות מחלות - כמו למשל טיפול ביתר לחץ דם, ערכי סוכר גבוהים בדם, יתר כולסטרול, ביצוע בדיקות ממוגרפיה לסרטן השד, וכיו"ב.
בהיבט הפעילות הגופנית הוא ממליץ על קיום ההנחיה התקפה למעשה לכלל האוכלוסייה - ביצוע של 150 דקות פעילות אירובית בשבוע וכן ביצוע תרגילי כח. "לא צריך משקולות של חדר כושר עם משקלים של 20 או 30 קילו, מספיק לעשות חזרות בבית עם משקולות של 2-3 קילו למניעת התנוונות השרירים", הוא אומר.
מה בנוגע לתזונה, היית ממליץ לאנשים מבוגרים לשמור על גזרת גוף רזה?
"גם כאן, לא מדובר על הנחיות שונות משאר האוכלוסייה אלא על הקפדה יתירה יותר של צריכת מזונות שאינם מעובדים או סוכרים פשוטים. לגבי המשקל, בגיל השלישי מומלץ שאנשים לא יהיו שמנים ולא רזים. למעשה אפשר להיות עם מלאות קלה כי גם כי רזון משמעותי לא בריא בגיל המבוגר".
המלצה נוספת אותה הוא מעניק היא להפסיק עישון, גם בקרב אנשים שמעשנים עשרות שנים, וחשים שאין זה משנה כבר כאשר הגיעו לגיל 65. "אנחנו מצפים מאדם בגיל 65 לעוד 17-18 שנות חיות טובה ולכן יש טעם להשקיע ולהפסיק לעשן ובכך לשמור על עצמנו מפני מחלות קשות", הוא קובע.
ומסתבר ששיש עוד גורם שמאוד מאפיין את הישראלים וחשוב במיוחד בגיל המבוגר - השינה שלנו: מחקרים מצאו קשר ישיר בין שינה לתחלואה ומי שלא ישן מספיק, פשוט יותר חולה כאשר מספר השעות הרצוי הוא בין 6-8 שעות בלילה. לדברי פרופ' להד, "מי שאומר שהוא יכול להסתדר עם פחות שעות שינה עושה שקר בנפשו כיוון שהשינה המועטה משפיעה על היכולות שלו".
בגיל השלישי אנו חשופים יותר למחלות וזיהומים ועל כן ממליצה מערכת הבריאות על קיום בדיקות סקר שונות החל מגיל 65. על אלו ניתן למנות בדיקת דם סמוי בצואה פעם בשנה (לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס) ובדיקת ממוגרפיה לנשים בסיכון לסרטן השד. שתיהן מומלצות כבר מגיל 50. מרבית הבדיקות מומלצות עד גיל 75 בלבד ולדברי פרופ' להד אין מדובר על אפליה כנגד המבוגרים יותר באוכלוסיה. "בסופו של יום הדברים האלו יוצרים נזקים בטווח קצר מול תועלת בזמן יותר מאוחר. כך אם למשל ביצענו ממוגרפיה והוצאנו בעקבותיה גידול קטן, הרי שחשפנו את אותה בת 75 פלוס, לסיכון של ניתוח מורכב או קרינה. אצל אנשים צעירים יותר זה עדיין כדאי, אבל בגיל 75 זה כדאי קצת פחות. אפשר לומר שיש כאן בחינת תועלת מול נזקים".
בדיקות נוספות המומלצות בכל גיל וגם בגיל המבוגר הן איתור כולסטרול גבוה ויתר לחץ דם ובשנים האחרונות ישנה המלצה לבדיקת גודל אבי העורקים הבטני בקרב מעשנים או מעשנים בעברם שכן ישנם מקרים בהם הוא מתרחב ומתפוצץ ועלול לגרום למות האדם. בדיקה חדשה נוספת קשורה גם היא למעשנים, וביתר פירוט לאנשים בעלי 20 שנות קופסא לפחות ובטווח הגיל של בין 50 ועד 80. לאלו מומלץ לבצע בדיקת סיטי במינון נמוך לגילוי של סרטן ריאה שכן מחקרים מראים שטיפול בזמן מאריך את החיות בתוך זמן קצר.
עוד בדיקה חשובה לדברי פרופ' להד היא בדיקת צפיפות עצם לאיתור אוסטאופורוזיס (בריחת סידן) - מחלה שבה העצמות מאבדות מצפיפותן ונוטות להישבר בקלות רבה יותר לעומת עצמות בריאות. "בארץ אנחנו מבצעים את הבדיקה הזו בעיקר אצל נשים מגיל 60-65 [הבדיקה קיימת בסל מגיל 60 וההמלצה ברוב העולם היא לבצעה מגיל 65 אם אין גורמי סיכון משמעותיים) ואצל גברים מגיל 70. "באופן כללי על מנת למנוע נפילות ושברים בגיל המבוגר, אנו ממליצים על התאמת הסביבה הביתית בהתאם כמו למשל הסרת שטיחים או משטחים מחליקים", הוא מבהיר.
הרפואה המונעת הראשונית כוללת כאמור גם חיסונים ובין החשובים שבהם מונה פרופ' להד את החיסון המומלץ לשפעת מדי תחילת חורף, חיסון נגד טטנוס- דיפתריה, חיסון מפני דלקת ריאות וחיסון למחלה המכאיבה שלבקת חוגרת. "המערכת החיסונית שלנו נחלשת עם השנים כך שחיסונים אלו ואחרים מעניקים לנו מעטה הגנה מפני סיבוכים רפואיים שונים".
אבל הטיפול במבוגר לא מסתכם רק בתופעות פיזיולוגיות ואחת התופעות שלא זוכות למספיק חשיפה אודות הגיל המבוגר היא התפתחות מצבי דיכאון. מדובר על בעיה שכיחה יחסית באוכלוסיית הקשישים, והיא עשויה ללוות מצבים רפואיים אחרים. מחקרים מראים כי שיעורי האובדנות באוכלוסייה עולים עם הגיל, והם מגיעים לשיעור הגבוה ביותר בגברים בני 75. "לאור כך מומלץ לבצע סקירה לדיכאון במבוגרים, לרבות בקשישים" מעיד להד.
לסיכום, האם כתוצאה מעליית תוחלת החיים בארץ ובעולם יש כיום התעמקות רבה יותר של הממסד הרפואי בתופעות הרפואיות המאפיינות את בני הגיל השלישי ובחקר מחלות הזקנה?
"בהחלט כן. תחום הגריאטריה והגרנוטולוגיה (מחקר הזיקנה) מתפתח מאוד בעולם ובמיוחד בישראל, מדינה שהחברה שבה מאופיינת כמשפחתית (צעירים ומבוגרים נפגשים יחד בטווחי זמן קרובים, כמו מדי שישי- שבת) כך שקשיי ואתגרי הגיל המבוגר מוכרים לכולנו. למעשה נתח אוכלוסייה זה הולך וגדל עם השנים ואיתו גם ההבנה שהאזרחים המבוגרים זקוקים הן לטיפולים ולבדיקות הרפואיות הקיימות והן להתייחסות פרטנית וחדשה יותר הנובעת מהשינויים החברתיים- טכנולוגיים המתחוללים תכופות בעידן הנוכחי".