עד כחצי מהאוכלוסיה סוחבת את החיידק הזה במעי - והוא עלול לגרום לדמנציה

מחלת האלצהיימר היא מחלה קשה הפוגעת בכ-40 מיליון אנשים ברחבי העולם, וכרגע היא נחשבת למחלה ללא מרפא. מדובר על מחלה ניוונית שפוגעת במוח האדם וגורמת לבעיות בזיכרון, בחשיבה ובהתנהגות, ומחמירה לאורך הזמן.

בשנים האחרונות מתבצעים מחקרים רבים לגבי הגורמים למחלה. מחקר חדש ופורץ דרך שפורסם לאחרונה במגזין הרפואי Alzheimer's and Dementia מצביע על קשר אפשרי בין זיהום נפוץ בקיבה בחיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) - חיידק שכיח מאוד במערכת העיכול - ובין הסיכון לפתח מחלת אלצהיימר.

המחקר נועד לבדוק האם לאנשים שסבלו מזיהום בקיבה בחיידק הליקובקטר פילורי היה סיכון מוגבר לפתח מחלת אלצהיימר. החוקרים בחנו קבוצה גדולה של נבדקים תוך התבססות על נתונים רפואיים של אוכלוסייה בבריטניה, הכוללת למעלה מ-4 מיליון נבדקים בני 50 ומעלה.

בקרב 4,262,092 הנבדקים ללא דמנציה בתחילת תקופת המעקב, 40,455 פיתחו מחלת אלצהיימר לאחר מעקב ממוצע של 11 שנים. חשוב לציין כי זיהום בקיבה בחיידק הליקובטר פילורי היה קשור בסיכון מוגבר של 11% לפתח מחלת אלצהיימר בקרב אנשים בני 50 ומעלה. סיכון זה הגיע לשיא של 24% בערך, עשור לאחר הופעת הזיהום בקיבה בחיידק.

באופן מסקרן, השימוש בזיהום של סלמונלה כבקרה שלילית לחשיפה לזיהום, לא הראה סיכון מוגבר למחלת אלצהיימר, מה שמספק אמינות לממצאים העיקריים של המחקר.

ממצאי המחקר תואמים לרמזים קודמים שהתקבלו במחקרים תצפיתניים שהראו שמזהמים שונים, כולל החיידק הליקובקטר פילורי, עלולים למלא תפקיד בהתפתחות מחלת אלצהיימר. המזהמים הללו עשויים להגיע למוח דרך נתיבים שונים, מה שעלול להוביל לדלקת של תאי עצב, לנזק עצבי, ובסופו של דבר לתהליך של ניוון עצבי.

בהתחשב במגבלות המחקרים הקודמים, כולל גדלי מדגם קטנים ובעיות נוספות בשיטות המחקר, המחקר הנוכחי נועד להשלים את פערי הידע שהיו חסרים. המחקר הנוכחי הדגים עליה מתונה ועם זאת מובהקת סטטיסטית בסיכון לפתח מחלת אלצהיימר הקשור לזיהום בחיידק הליקובקטר פילורי.

המחקר הנוכחי לא רק מספק תובנות חשובות לגבי הקשר האפשרי בין זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי לבין מחלת האלצהיימר אלא גם נותן כיוון אפשרי למחקרים עתידיים ולהתערבויות אפשריות. המחקר מראה שהליקובקטר פילורי יכול להיות גורם סיכון למחלת אלצהיימר הניתן לשינוי.

בהסתכלות קדימה, המחקר סולל את הדרך למחקרים שיבחנו את ההשפעה והעלות-תועלת של התערבויות מכוונות, כמו תוכניות טיפול אישיות להכחדת זיהום בקיבה על ידי חיידק הליקובקטר פילורי. דבר זה יכול לפתוח ערוץ נוסף ליכולת המניעה והטיפול שלנו במחלת האלצהיימר, ולתת תקווה למיליוני אנשים ברחבי העולם.

המחקר התבסס על נתונים קליניים של אוכלוסיה באנגליה ללא דמנציה בגיל 50 ומעלה ועקב אחריהם מ-1988 עד 2017. בנוסף, נעשה שימוש בשיטות מחקר קפדניות ביותר.

חוזקו של המחקר נובע מגודל המדגם שכלל מעל ארבעה מיליון נבדקים, ומכך שנלקחו בחשבון גורמים היכולים לערפל את תוצאות המחקר. ניתוחי רגישות נוספים תמכו עוד יותר בחוזקם של הממצאים הראשוניים של המחקר.

לסיכום, המחקר מדגים קשר משמעותי בין זיהום קליני בחיידק הליקובקטר פילורי לבין סיכון מוגבר למחלת אלצהיימר. הממצא הזה פותח אפשרות של התערבויות עתידיות שייתכן ויוכלו להפחית את הסיכון לפתח מחלת אלצהיימר. המחקר מאיר את החשיבות של המשך בחינה של קשר בין מצבים רפואיים שנראים לכאורה לא קשורים, כמו במקרה הזה שבו נבחן הקשר בין זיהום על ידי חיידק בקיבה לבין התפתחות של מחלת אלצהיימר. מציאת קשרים כאלה בין מצבים רפואיים שונים תאפשר לנו מניעה וטיפול טובים יותר במחלות שעד כה לא היה להן טיפול יעיל.

ד"ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה ורפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית