וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כיצד לנהל שיח רגשי עם ילד שעבר חוויה לא נעימה?

נגה הילה מותנה, בשיתוף JAMA

עודכן לאחרונה: 30.1.2024 / 9:08

נגה הילה מותנה נותנת כמה עצות מעשיות שמנחות כיצד לנהל את השיח הרגשי עם ילדכם בדרך יעילה ומקרבת

אבא ואמא מדברים עם ילד. ShutterStock
מה שהכי חשוב הוא לעבוד עם הילד שלנו - לחזק אותו, להיות איתו ולהעניק לו כלים/ShutterStock

הילד שלך חזר מבית הספר כועס, עצבני ועם דמעות בעיניים, בעקבות מקרה לא נעים שקרה לו במהלך היום. הילד חווה בתוכו רגשות רבים, מעורבבים ובעוצמות גבוהות. וכל מה שאתם רוצה לעשות זה לעזור לו - אבל לא תמיד אנחנו יודעים איך.

כשהילד שלנו חווה בתוכו עוצמות גבוהות של רגשות לא נעימים, כל מה שאנחנו רוצים כהורים זה לקחת את זה ממנו כדי להקל עליו. אנו מוכנים אפילו להרגיש את הרגשות האלו במקומו, העיקר- שלא יכאב לו.

וזאת כי כמבוגרים - אנחנו יכולים ביתר קלות להכיל את הקושי שלנו, אבל להכיל את הקושי של הילדים שלנו? זה כבר סיפור אחר. יש בנו תחושה של חוסר אונים אשר מוביל את רובנו באופן טבעי- לחפש פתרונות חיצוניים. כלומר - לנסות "לתקן" את המצב או לטפל בגורם החיצוני שגרם לדעתנו לאירוע. אבל יש להכיר בכך שבתור הורים לילדנו - אין לנו יותר מדי מה לעשות עם ילד או ילדה אחרים, אבל מצד שני - יש לנו הרבה מה לעשות עם הילד שלנו. יש כאן גם מסר חשוב שאומר שאנחנו לוקחים אחריות על מה שבשליטתנו ומרפים ממה שלא בשליטתנו. המיקוד במה שיש ביכולתנו לשנות, מקרב אותנו אל העוצמות שלנו ומסייע לנו לפתח חוסן פנימי.

נכון שחשוב לשתף את המורה (או הגננת) ולעיתים אף לעודד את הילד שלנו לדבר עם אותו ילד או ילדה עימם הייתה לו את התקרית. אבל - מה שהכי חשוב הוא לעבוד עם הילד שלנו - לחזק אותו, להיות איתו ולהעניק לו כלים להתמודד עם אירוע דומה בפעם הבאה - בכוחות עצמו.

מה אנחנו כהורים יכולים לעשות עבור הילדים שלנו כשהם נמצאים במצב של סערת רגשות?

1. להקשיב לסיפור של הילד שלנו. כן, ככה פשוט. להסתכל לו בעיניים, לשים את הנייד בצד ורק להיות איתו בקשב אמיתי, מבלי לשפוט ומבלי לבקר. לא לשאול - "למה אמרת את הדברים האלו?" או "למה לא פעלת באופן כזה?" - כי מדובר בסיפור שקרה שאין ביכולתנו לשנותו עכשיו. נותר לנו רק להיות איתו ולקבל את הסיפור שקרה כעובדה קיימת. עלינו להיכנס למצב של הקשבה ולא למצב של חקירה ופענוח "פשע". רצוי להמעיט בשאלות עמוקות, אלא רק בשאלות מנחות שמרחיבות את התמונה ומסייעות לילדכם ללקט עוד מידע מהמצב באופן שמקדם את הסיפור ומעמיק אותו.

2. לחזור על מה שילדך סיפר. החזרתיות נותנת תוקף לסיפור ומשקפת לילד שלך שהקשבת לו. כשהילד שומע ממך את מה שהוא אמר, זה גם נשמע לו קצת אחרת, אולי פתאום הוא יבין דברים שלא היו מובנים לו ברגע האמת וגם - זה מעניק לו לגיטימציה שהדברים שהוא שיתף איתך הם הגיוניים ומובנים (כי חזרנו עליהם). לדוגמא: "אני שומעת שאתה מספר שהילדה דיברה אליך לא יפה וזה ממש פגע בך, נכון?"

3. הצטרפות לנקודת המבט של ילדכם - לאחר ששמעתם את הסיפור, תמצאו את החלק בתוככם שמתחבר באופן אותנטי לחוויה הרגשית שלו, על מנת להזדהות איתו בכנות ולא רק לדקלם "אני מבינה אותך" כמנטרה ריקה מתוכן (מה שקורה לפעמים). ממש "היכנסו לנעליו" ותראו את הדברים מנקודת מבטו הילדית, ולא מתוך נקודת המבט הנוכחית שלכם, ההורית - הבוגרת.

4. תשקפו לו את מה שאתם רואים בו ומרגישים עליו. לדוגמא: "אני שומעת שזה מאוד הכעיס אותך"; "אני רואה שאתה עדיין מאוד פגוע מזה"- ככל שתשתמשו בחושים שלכם ותתארו את מה שאתם חווים מתוך ההקשבה לסיפור, הילד שלכם ירגיש שמקשיבים לו, שרואים אותו ושהוא מובן גם לכם - ואפילו יותר מובן לעצמו. בתוך השיקוף יש שיום של רגשות, הכלה ללא שיפוטיות - קבלה של המצב שמשתקף ולגיטימציה רגשית להרגיש ככה. אלו מסרים משמעותיים עבור הילד שלכם - להרגיש מובן, נורמלי ואהוב בדיוק כפי שהוא.

5. הובלה אמפטית - בכל תהליך ההקשבה הזה, הקשבתם הקשבה פעילה ונוכחת, הזדהיתם איתו, הענקתם לו לגיטימציה ונרמלתם את החוויה של ילדכם. עכשיו הגיעה העת לעזור לו לצאת משם ולהוביל אותו החוצה. האמפתיה היא החלק בתוכנו שמצליח לראות את המצב מעיניו של האחר ובמקביל לתת לו מענה מתוך ארסנל הכלים שצברנו עם השנים, מתוך הניסיון האישי שלנו - הכוונה והובלה שמטרתה לצאת מתוך "מרחב הבעיה" לעבר "מרחב הפתרון". ההובלה מתקיימת מתוך חיבור אותנטי שלכם לעצמכם ומשם לילד שלכם, מה שקורה באופן טבעי כאשר אתם מסכימים לחזור להיות לרגע ילדים ולהיכנס לנקודת המבט של ילדכם בלי שיפוטיות ועם המון הכלה, שזה אומר- להיות נוכחים בתוך הרגש, לשהות בו ולאפשר לו רגע להיות מבלי להדוף או לבטל אותו, גם ובעיקר אם לא כל כך נוח לנו להיות בו.

לסיכום: רבים מאיתנו מאמינים שלכל בעיה צריך לתת פתרון ורצוי שיהיה מיידי. זה נובע בעיקר כי אנחנו חשים מועקה ואי שקט בתוכנו כאשר יש לילד שלנו בעיה, והדרך שלנו להפיג את התחושה הזאת היא לתת לו פתרון. אבל לפעמים הפתרון האמיתי הוא פשוט להקשיב להם, להיות נוכחים איתם בחוויה הרגשית שלהם, להעניק להם לגיטימציה למה שהם מרגישים, שהם ידעו שזה בסדר, שהם בסדר. הפתרונות, העצות, ותובנות החיים שלנו, אלה שכל כך חשוב לנו לתת לילדים שלנו- יבואו לידי ביטוי, אבל רק לאחר שנצטרף אליהם, שנראה אותם, שנרגיש אותם. רק אז- הם יוכלו לסמוך עלינו שנוכל להוביל אותם לעבר הפתרון המדויק עבורם, ולהעניק להם כוחות להתמודד עם משברים רגשיים כאלו בעתיד בכוחות עצמם.

אימא ובת מסתכלות מהחלון. Natalia Bostan, ShutterStock
לפעמים הפתרון האמיתי הוא פשוט להקשיב להם/ShutterStock, Natalia Bostan

אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.

אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.

חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/

נגה הילה מותנה, בשיתוף JAMA

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully