מהו הרגע בו הבנת שאתה רוצה להיות רופא?
"יש אנשים שגדלים עם הרגשת שייכות לקבוצה מסוימת, למקצוע מסוים, אנשים שמרגישים שהחיים מכוונים אותם לייעוד כלשהו. מקצוע הרפואה הוא כזה מבחינתי. חונכתי בבית על ערכים של סיוע לאחרים, וההורים שלי כיוונו אותי למקצוע הרפואה. להיות רופא, זה מבחינתי הרבה יותר מלתת מענה רפואי נקודתי, מרשם, הפניה לבדיקה, המלצה לטיפול, ואם אתה לא משלב הרבה חמלה ואנושיות במקצוע, אתה בעצם חוטא למטרה. אני חושב שהיום מבינים את זה הרבה יותר, משלבים בלימודי הרפואה גם קורסים שעוסקים בהיבטים הבינאישיים של המקצוע, ואני זוכר שבמהלך לימודי הרפואה לימדו אותנו איך לגשת למטופל, איך לפנות אליו עוד לפני שהוא מתחיל לספר לך מה הסיבה שהוא הגיע אליך למרפאה. הכלים שקיבלתי במהלך הלימודים מלווים אותי עד היום בכל מפגש במרפאה, וחשוב לי להיות שם בשביל המטופלים שלי".
מה צריך לשפר במערכת הבריאות?
"בתי החולים בישראל מצוינים, אבל העומס עליהם הוא עצום, ויעיד על כך כל מי שאושפז במסדרון או בילה לילה שלם בחדר מיון. לכן, אני חושב שדווקא רפואת הקהילה, כלומר קופות החולים, צריכות ויכולות לתת מענה מסוים לעומסים האלה, בין אם באמצעות אשפוז בית או באמצעות מרכזים לרפואה דחופה שנותנות מענה למקרים דחופים גם בשעות שהמרפאה סגורה וחוסכות ביקור במיון. לאחרונה פתחנו מספר מלר"דים כאלה, ואפילו אנחנו הופתענו מהביקוש העצום. יש צורך אמיתי של אנשים לקבל מענה רפואי מיידי, זמין, מהיר, מקצועי, ואם מערכת הבריאות תצליח להמשיך לפתח את השירות הזה במסגרת הרפואה בקהילה, נוכל להוריד עומסים על חדרי המיון ולתת מענה רפואי טוב יותר - גם למי שמגיע למיון וגם למי שיכול לקבל מענה רפואי מלא, מבלי לבלות שעות בחדר מיון".
"תמיד רציתי לעזור לאנשים להיפטר מכאבים"
מהו הרגע בו הבנת שאתה רוצה להיות רופא?
"אני לא יכול להצביע על רגע ספציפי שכזה. מאז שאני זוכר את עצמי ידעתי שאני רוצה לטפל באנשים ולעזור להם להיפטר ממכאובים. הגעתי ללימודי הרפואה בטכניון ושם בחרתי להתמחות בתחום הנוירולוגיה. במהלך ההתמחות בנוירולוגיה בבלינסון, הבנתי שתחום רפואת כאב הראש הוא תחום מרתק ובעיקר מספק ביותר מבחינה רפואית כי הוא מאפשר לסייע לחולים באופן משמעותי לעומת תחומים אחרים בנוירולוגיה".
מה לדעתך צריך לשפר במערכת הבריאות?
"עבורי המילה הנגשה תהיה זו שתבטא באופן הנכון ביותר את התשובה לשאלה זו. החל מהנגשה גיאוגרפית שתספק שירותי רפואה זהים ואיכותיים גם במרכז וגם בפריפריה וכלה בהנגשת מידע לחולה והנגשת טיפולים מגוונים. כיום ישנם חידושים רבים לאלו הסובלים ממיגרנה - הן טיפולים מתקדמים המאפשרים להתמודד עם ההתקפים והן טיפולי מניעה שיכולים לחסוך ימים רבים של מכאוב ולשפר את איכות החיים באופן משמעותי. לצערי הטיפולים החדשים עדיין לא מוכרים לכולם והחולים ממשיכים להשתמש במשככי כאבים לא ספציפיים למיגרנה שעלולים בשימוש יתר להחמיר את כאבי הראש. מה שחשוב לי כנוירולוג זה שהמידע יהיה נגיש עד כמה שאפשר הן לרופאים והן לחולים, על מנת לשאוף לאבחון וטיפול מיטבי בחולים שלנו".
הפכה לרופאה בזכות סבא וסבתא
מהו הרגע בו הבנת שאת רוצה להיות רופאה?
"לאורך הילדות זכיתי לבלות זמן רב בבית סבי וסבתי. בהיותם שניהם רופאים, הוא כירורג והיא פנימאית, היה זה טבעי להתחנך על ערכים של נתינה ועזרה לזולת. בזכות הסיפורים שחלקו איתי הבנתי שמדובר בתהליך ארוך והדרגתי ולא בדחף של רגע אשר נולד מאירוע מבודד.
"התחום שבחרתי לעסוק בו, רפואת העור, מציב בפניי את האפשרות והאתגר לחולל שינוי משמעותי אצל המטופלים ולשפר את איכות חייהם. האתגר הקליני המתמיד, לצד החשיפה הבלתי פוסקת ולמידת הטיפולים רפואיים חדשים הן מהות העבודה שלי ומה שמעניק לי סיפוק. להתחיל מסע טיפולי יחד עם מטופל שמגיע עם מחלה שמשפעיה על 50-80 אחוזים משטח העור שלו, ולאחר חודשים בודדים להגיע לעור כמעט נקי או נקי לגמרי - זהו המהפך שמרגש אותי בכל פעם מחדש, ובייחוד לאור הידיעה שבכך מנעתי סיבוכים רפואיים עתידיים והחזרתי לו את השקט הפיזי והנפשי".
מה לדעתך צריך לשפר במערכת הבריאות?
"קיימות סטיגמות ומיתוסים רבים סביב מחלות עור כרוניות דלקתיות, כגון פסוריאזיס ואטופיק דרמטיטיס, אותם צריך לנפץ. פעמים רבות מגיע אליי מטופל שתופס את המחלה כמחלת עור 'בלבד' ולא מודע או לא מוכן להודות שישנה השפעה כוללנית על איכות החיים שלו. החל מחוסר בשינה או קושי לתפקד ולעבוד עקב תופעות לוואי קשות כגון גרד ויובש עזים הגורמים לסדקים, כאבים ואפילו דימום ועד כדי תעצומות נפש בשל נידוי חברתי לאור הנגעים הבולטים בעור. עם המחסום הזה אני מנסה להתמודד וכאן חשוב לציין שעמותות החולים עושות עבודה נפלאה בהקשר הזה.
"המחסום השני קיים בקרב עובדי מערכת הבריאות, רופאים ורוקחים למשל, שלא פעם מפחידים את המטופלים בכל הקשור לתופעות לוואי של משחות או כדורים שונים. הלחץ הזה מכשיל ומונע מהמטופל לקבל את הטיפול שמגיע לו. בהיותנו מקצוענים, ובייחוד בתקופה של היום בה עולם הרפואה משופע בטיפולים מתקדמים וטכנולוגיות חדשניות המאפשרות קבלת עור נקי לחלוטין, מצופה מאיתנו להיענות לאתגר ולצלוח אותו. אנחנו הרופאים המומחים יודעים בכל מקרה ומקרה לבחון ולהתאים את הטיפול למטופל הספציפי ולהגיע לאיזון תוך מינימום תופעות לוואי. בנוסף, חשוב להבין כי מחלות אלו מחייבות ראייה הוליסטית בשל הפגיעה המצטברת באיכות החיים וההתמודדות הנפשית. לא ניתן להסתפק רק בלהעניק טיפול רפואי מיטבי, החולה זקוק לתמיכה רב תחומית, לרבות המלצה על תמיכה רגשית וסיוע נפשי מקצועי".
"לשים את המטופלים ומשפחותיהם במרכז"
מהו הרגע שבו הבנת שאת רוצה להיות רופאה?
"כשסיימתי את שירותי הצבאי והתלבטתי לגבי בחירת מקצוע לחיי, הוביל אותי בעיקר הרצון לעזור לאנשים ולגרום להם להרגיש טוב. חשבתי שברפואה אוכל לעשות זאת בצורה הטובה ביותר. הבחירה שלי הייתה להתמחות ברפואת שיקום, שמאפשרת להכיר את המטופלים וחייהם על כל רבדיהם ולעזור להם להגיע לתפקוד המיטבי מכל הבחינות".
מה לדעתך צריך לשפר במערכת הבריאות?
"בעיניי הדבר החשוב ביותר בכל מערכת בריאות זו היכולת לראות את הפרט ולהתחשב בו, ברצונו ובצרכיו האישיים, גם בתוך מערכת שהיא גדולה ומורכבת. יש שינוי שכבר מתהווה במערכת הבריאות ששם את המטופלים ומשפחותיהם במרכז. זו ראייה מאוד נכונה שמתייחסת למטופלים ולא רק למחלה. היום כל רופא מתמחה בנושא ספציפי לעומקו וכך יש מענה מיטבי למחלות שונות, אבל לצד זה קריטי לשמור על היכולת להסתכל גם על התמונה הכללית והרחבה יותר, לוודא ולשאוף לקשר טוב בין הרופא המומחה בבית החולים והרופא בקהילה ולתת רצף טיפולי רב מקצועי כשהמטופלים במרכז".
הפך לרופא בזכות סבא דב
מהו הרגע בו הבנת שאתה רוצה להיות רופא?
"סבא דב, מדור המייסדים של המדינה ומדמויות המופת של חיי, היה חולה לב. לעתים גם היה מתאשפז ביחידה לטיפול נמרץ לב עם מצוקה נשימתית. הרופאה הקרדיולוגית הקבועה שלו עבדה במחלקה זו. היא הייתה ניגשת אליו בעת צרה, מרגיעה אותו, מטפלת בו בחמצן ובתרופות, ומלטפת את ראשו עד שנשימתו חזרה אליו. כבן משפחה התרשמתי עמוקות מטוב ליבה, ממסירותה, ומהאנושיות שהקרינה למטופליה. הייתי בן 16 כשאמרתי להוריי בפעם הראשונה שרופא שכזה אני רוצה להיות בעתיד. שנים לא מעטות חלפו מאז ולימים אף נהייתי לרופא בכיר באותה המחלקה".
מה לדעתך צריך לשפר במערכת הבריאות?
"מבין החשובים שבאתגרי מערכת הבריאות האיכותית שלנו הוא המחסור ההולך וגדל באנשי מקצוע. מערכת הבריאות בישראל נסמכת על הון אנושי וקיים מחסור של אלפי רופאים וצוותי פארא-רפואה כבר כעת. טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית הן בעלות פוטנציאל רב, אך אינן מהוות בינתיים תחליף מספק לתבונת המוח האנושי, לניסיון המקצועי, ובוודאי לא לחמלה ולמגע האנושי. הכשרת רופא מומחה נמשכת שנים ארוכות מדי (בין 11-15 שנים ויותר), ולכן אין מנוס מלקצר ולמקד בשלב מוקדם יותר את מסלולי הלימוד בביה"ס לרפואה ובהתמחות, מכיוון ש'תפסת מרובה, לא תפסת'".
הפציעה שהובילה את יותם ללמוד רפואה
מהו הרגע שבו הבנת שאתה רוצה להיות רופא?
"במהלך שירותי הצבאי נפצעתי והייתי זקוק לניתוח כדי לחזור לפעילות. הטיפול בי והעזרה להחלים מהפציעה גרמו לי להבין את התרומה, הסיפוק והמשמעות של להחזיר מטופל לעמוד על הרגליים. במלוא מובן המילה. אין ספק שגם התמיכה וההכוונה של הוריי עזרה לי בקבלת החלטה זו".
מה לדעתך צריך לשפר במערכת הבריאות?
"מערכת הבריאות הציבורית מורעבת במשך שנים וישנם תחומים שנפגעים מכך יותר מאחרים. הייתי שמח אם היו משקיעים יותר במקצועות מסוימים הן מבחינת חיזוק שלהם במקומות בהם יש חוסר והן מבחינת התגמול של העוסקים בהם".