חדרי הניתוח במרכז הרפואי בילינסון פועלים ללא הפסקה. בנוסף לפעילות הרגילה שנעה בין ניתוחים מורכבים ודחופים לבין ניתוחים אלקטיביים, כלומר ניתוחים שניתן לדחותם למועד מאוחר יותר, מנתחי הלב מרגישים היטב את עומסי המלחמה. "פעמים רבות חדרי הניתוח אינם פנויים, משום שחיילים שמגיעים פצועים משדה הקרב מנותחים בהם, ושם מוענק להם טיפול מציל חיים. לכן, אנחנו נאלצים, לעיתים, לדחות טיפול בחולים אחרים, אם בגלל שאנחנו מנתחים את החיילים הפצועים או מכיוון שחדרי הניתוח או מיטות טיפול הנמרץ אינם זמינים", אומר פרופ' ירון ברק, מנהל יחידת השתלות לב וריאות, בבית החולים בילינסון.
לדברי פרופ' ברק, גם בימי שגרה נכנסים ניתוחים דחופים שמובילים לדחיית ניתוחים אחרים שנקבעו, אולם בתקופה הזו, "אנחנו כל הזמן דרוכים, ועלינו להיות מוכנים למקרה של קטסטרופה שעלולה להגיע מאזורי הקרבות". עוד אומר פרופ' ברק, כי התקופה הנוכחית הובילה לעלייה בכמות ההשתלות, עקב תרומות איברים של חללי צה"ל, שמשפחותיהם בצעד הרואי תורמות את איבריהם של יקיריהם, וגם כתוצאה מהאווירה הכללית של "ביחד" שמעודדת אלטרואיזם. "לכן", אומר פרופ' ברק, "הזמינות לחלק מהניתוחים היותר מורכבים, אינה כתמול-שלשום. זה לא קורה בגלל ירידה בזמינות שלנו כמנתחים, אלא כחלק מהשלכות המלחמה".
מקוצר נשימה ועד התקף לב
את ניתוחי הלב נהוג לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות על פי דחיפות ההליך הרפואי. הסוג הראשון, כולל את הניתוחים הדחופים שנדרשים כדי להציל חיים או למנוע נזק בלתי הפיך ללב. דוגמה לניתוח דחוף הוא ניתוח מעקפים לטיפול באירוע לבבי, שנקרא בפי הציבור "התקף לב". ההתקף נגרם מחסימת כלי דם כלילי, דבר המונע מהלב לקבל מספיק דם עשיר בחמצן, ובכך גורם לנזק בלתי הפיך ללב, כשלא ניתן לתת מענה לחסימה בעורק הכלילי בצנתור, החולה מוחש לחדר ניתוח לניתוח מעקפים. הליך דחוף נוסף הוא קרע של אבי העורקים, העורק הגדול ביותר בגוף, מצב חירום רפואי שעלול להוביל למוות, ולכן הניתוח מבוצע באופן מידי.
הסוג השני הוא ניתוחים מורכבים, אלו ניתוחים שניתן לקבוע לתאריך עתידי מסוים, אך הם חייבים להתבצע תוך זמן מוגדר כדי למנוע סיבוכים או נזק חמור יותר, והם נדרשים גם לשם שיפור איכות החיים. דוגמה לניתוח מורכב הוא ניתוח לתיקון מסתם, החלפת מסתמים, ניתוח משולב מעקפים ומסתם או ניתוח לב חוזר. הניתוחים הללו נדרשים כשהמסתמים הלבביים אינם פועלים כראוי. מסתמים לא תקינים עלולים לגרום לבעיות כמו קוצר נשימה, כאבים בחזה ירידה ביכולת לבצע פעילות, ובמצב קיצון אף לאי ספיקת לב.
הקטגוריה השלישית היא אותם מצבי קיצון שמצריכים השתלת לב מתורם או השתלת לב מלאכותי עבור חולים עם מחלת לב חמורה אשר גרמה למצב של אי ספיקת לב סופנית. השתלות הן ניתוחים מצילי חיים, אלו ניתוחים מורכבים בעלי סיכונים משמעותיים, ותהליך ההתאוששות מהם ארוך מניתוח לב רגיל.
יש התפתחות טכנולוגית שמאפשרת לך לשפר את הטיפול בחולי לב?
"בוודאי, אם נסתכל על תחום החלפות ותיקוני מסתמים, אנחנו רואים התקדמות גם בשיטות התיקון וגם במסתמים להחלפה שבהם אנחנו משתמשים. לנו, כמנתחים, יש היום יותר יכולת לתקן מסתמים במקום להחליפם, בהליך שמייתר את הצורך ליטול תרופות נוגדות קרישה. כתוצאה מכך, פוחת הסיכון לתחלואה נלווית כמו דימום מוגבר, ואיכות החיים של חולים לאחר הניתוח משתפרת. בנוסף, זה מקטין את הסיכוי לניתוח חוזר לאור העובדה שמסתם טבעי מתבלה פחות ממסתם מושתל".
להיות תמיד עם היד על הדופק
ניתוחי החלפה או תיקון מסתמים הם בדרך כלל אלקטיביים, והמנתח והקרדיולוג קובעים יחד את מועד הניתוח בהתאם לרמת הדחיפות. כפי שפרופ' ברק ציין, בתקופה הזו תיתכן דחייה של ניתוח שכבר נקבע. במרבית המקרים, גם דחייה של מספר שבועות לא נחשבת קריטית, אולם עבור חלק מהמטופלים דחייה כזו עלולה לגרום להחמרה במצב המטופל אם זה פרפור פרוזדורים שבתורו יכול להוביל לאירוע מוחי או החמרה באי ספיקה מסתמית שעלולה להחמיר בגלל אירוע כזה או אחר ולגרום לקוצר נשימה ובצקת ריאות. אם הבעיה היא מסתם אאורטלי מוצר וכתוצאה מכך לא מגיע מספיק דם ללב, למוח ולאיברים אחרים, דחיית הניתוח עלולה לגרום להחמרה במצב הקיים ולמחלת לב מורכבת יותר.
"חשוב לציין כי ניתוחים לחולים שנמצאים בדרגת סיכון גבוהה להחמרה לא ידחו, אנחנו יודעים לעבוד 24/7 ולעולם לא נהיה עמוסים או עסוקים מכדי להציל נפש אחת בישראל. עם החולים האלה", אומר פרופ' ברק, "אנחנו תמיד עם היד על הדופק, פשוטו כמשמעו. מצד שני, צריך לזכור שיש חולים שמגיעים אלינו מאוחר מדי, או משום שהם התעלמו מתסמינים או מכיוון שהבעיה שלהם לא אובחנה בזמן. לא אחת קורה שמטופל קיבל הפניה מהרופא המטפל, אולם הוא חשש מהניתוח ולכן דחה את ההגעה". במקרים קיצוניים, דחיית הניתוח עלולה להוביל גם לכשל לבבי, לאי ספיקת לב ואפילו למוות.
מהן ההשלכות של דחייה כזו?
"לפעמים, גם בתסמינים שנתפסים כפשוטים כמו כאבים בחזה, אנשים נשארים בבית ולא מגיעים אלינו בזמן, באופן שעלול לגרום לתוצאות הרסניות. בטווח הקצר הדבר עלול להגיע עד כדי קריסת מערכות והם עלולים להגיע לבית החולים כבר במצב של החייאה או כמעט החייאה, אנחנו מכניסים אותם לניתוח חירום ואפילו מחברים אותם למכונת אקמו כדי להציל את חייהם. ההשלכות לטווח הארוך יכולות להיות אי-ספיקת לב משמעותית, כלומר רמת הסיכון בניתוח תהיה גבוהה יותר, ולפעמים אפילו נוציא את הניתוח הקונבנציונלי מכלל אפשרות, משום שהלב לא יכול להשתקם לאחריו, ונעבור ישר לפתרון של לב מלאכותי".
איך אפשר לדעת אם אני סתם לא בכושר או שבאמת מדובר בבעיה שדורשת בדיקה?
"אם קשה לכם לעלות במדרגות, אל תפטרו את זה באנחה ו'אני לא בכושר'. זה אולי נכון, אולם ייתכן שמדובר בבעיה בלב כמו אי ספיקת לב בדרגה מסוימת שיכולה להיגרם מסיבות שונות. אם אתם מבחינים בעייפות גדולה מהרגיל, קוצר נשימה, או כאב מדגדג בחזה כשאתם מתחילים פעילות ספורטיבית, גשו לבדיקה. מקסימום תגלו שהכל תקין, אבל אם לא - עדיף גילוי מוקדם מלהגיע אלינו כשכבר מאוחר מדי".
מי נמצא בסיכון לאחת המחלות שדיברת עליהן ולאילו תסמינים יש לשים לב?
"קבוצות הסיכון למחלות מסתמיות כוללים אנשים שסבלו ממחלה מסוימת, כולל מחלה בילדות שפגעה במסתמי הלב, וכן אנשים עם מחלות תורשתיות ומולדות של המסתמים. מחלה זיהומית בלב יכולה גם היא לגרום לפגיעה במסתמים, וגם גיל מבוגר כשלעצמו הוא גורם סיכון בחלק מהמסתמים. התסמינים תלויים באיזה מסתם התעוררה הבעיה, למשל, כשמדובר במסתם אאורטלי, התחושות יהיו כאב בחזה ואובדן הכרה, וכשמדובר במסתמים אחרים ייתכנו קוצר נשימה עקב בצקת ריאות או בצקות ברגליים".
לדברי פרופ' ברק, אנשים מעשנים, חולי סוכרת, בעלי עודף משקל, או אנשים עם רמת כולסטרול גבוהה, נמצאים בסיכון למחלה בעורקים הכליליים שמספקים דם ללב, כמו גם אנשים שקרובי משפחתם חוו אירוע לבבי. בעיה כזו ניתנת לפתרון או בצנתור או בניתוח מעקפים כתלות בעוצמת הבעיה, "שימו לב לירידה בכושר הגופני", אומר פרופ' ברק, "לכאבים בחזה לא רק בפעילות אלא גם במנוחה, וכן לקוצר נשימה".
"מנתחי הלב של היום", אומר פרופ' ברק, "אינם מוגבלים ביכולת טיפולית למחלת לב אחת, אלא יודעים לטפל בשלל מצבים. אין יותר מצב שבו רופא מבצע רק ניתוחי מעקפים או רק ניתוחי מסתמים, המשמעות היא, שרופא שיודע לתקן או להחליף מסתם יכול לבצע גם הליכים נוספים, מה שמאפשר טיפול מיטבי עבור החולים. כמו בכל מקצוע כירורגי, יש סוגים של ניתוחים שמבוצעים רק על ידי מנתחים שהתמקצעו בניתוחים אלו, ולכן כאשר מתעוררת בעיה כלשהי חשוב לפנות למומחים בתחום".
נתקלת במצבים של אנשים שסובלים מלחץ בגלל המלחמה, עד כדי כך שהם צריכים התערבות רפואית?
"ראינו בעבר מספר פרסומים על תסמונת 'הלב השבור', ואין ספק שאנשים היום נמצאים במתח מתמשך. אין לנו עדיין נתונים שעונים על השאלה אם כמות התקפי הלב עלתה עקב המתח המתמשך, אבל אני בהחלט יכול להגיד לך שאנחנו מנתחים בלי הפסקה. אם לדבר בלשון הפוכה, לחלוטין אין ירידה בתחלואה הלבבית בזמן מלחמה".