אתם רגישים ללקטוז או אלרגים לחלב? המיתוסים שהגיע הזמן לנפץ

בין אחוז אחד לשני אחוזים מהתינוקות בישראל סובלים מאלרגיה לחלב, אשר לרוב חולפת עד גיל 5. אלרגיה זו נגרמת כתוצאה מ"טעות" במערכת החיסונית, שמזהה את אחד מחלבוני החלב כמסוכן, ולכן מגיבה נגדו.

ברוב המקרים, מדובר באלרגיה לחלב פרה. אולם, יש גם שאלרגיים לחלב עיזים, כבשים, חלב באפלו או חלב נאקה. התגובה האלרגית מגיעה, בדרך כלל, בסמוך לחשיפה לחלב ותסמיני האלרגיה נעים בין קלים לחמורים ועד לכדי תגובות מסכנות חיים.

מתי נחשוד באלרגיה לחלב? אלרגיה לחלב מתבטאת בתסמינים גופניים שיכולים לכלול תפרחת מפושטת על העור, נפיחות בפנים, מחנק, צפצופים בנשימה ואפטיה. במקרים חמורים, תגובה אלרגית לחלב יכולה לכלול אובדן הכרה ואף מוות.

התגובה האלרגית תופיע לרוב באופן מידי או בדקות הספורות שלאחר החשיפה למוצר החלבי. בדרך כלל, התסמינים לאלרגיה יופיעו לראשונה באחת החשיפות הראשונות לאוכל חלבי (לרוב, לא בחשיפה ראשונה). נדיר מאוד, שאלרגיה לחלב תתפתח באדם שכבר צורך מוצרי חלב בשגרת חייו.

קיימים מיתוסים רבים לגבי צריכת חלב והסיבות להתפתחות האלרגיה לחלב שהוכחו כשגויים. לרגל יום החלב המצוין היום (חמישי), נעשה מעט סדר במידע:

גם מוצרים עליהם מצוין כי הם "פרווה", עלולים לפעמים להכיל כמות קטנה מאוד של חלב. לכן, חשוב לקרוא על גבי אריזת המוצר את רשימת המרכיבים ולהקפיד לוודא כי מצוין שהמוצר אינו מכיל מוצרי חלב.

עד היום, לא נרשם תיעוד של תגובה מסוכנת כלשהי לחשיפת העור לחלב או לריח חלב. הריח עלול לגרום לגירוי באף ובפה בקרב האלרגיים לחלב וחשיפה לדוגמא, לנשיקה משפתיים שעליהן שאריות חלב עשויה לגרום, במקרים מסוימים, להופעת אודם מקומי בלבד.

נכון, אבל רק תחת פיקוח במרכז רפואי שהתמחה בנושא (דסינסטזציה למזון). אין לבצע זאת באופן עצמאי וללא תכנית פעולה מוסדרת תחת השגחת רופא מומחה בתחום. התהליך חייב להתבצע אך ורק בפיקוח רפואי ותוך חשיפה מדורגת למינונים נמוכים של חלב.

אחוז גבוה מהאלרגיים לחלב מחלימים מהאלרגיה עד גיל 5. לכן, חשוב שילדים אלרגיים יהיו במעקב רפואי צמוד, אשר במסגרתו אפשר יהיה לנסות ולזהות מתי האלרגיה חלפה.

כדי לפתח תגובה אלרגית, נדרשת צריכה ישירה של חלב על ידי התינוק. גם אם אובחן כי הרך הנולד סובל מאלרגיה לחלב, אין זה מונע מאמו שמניקה אותו לצרוך חלב או מוצרי חלב בעצמה. כמות חלבון החלב שעובר בחלב האם הינה מזערית ואינה מסכנת בתגובות אלרגיות את התינוק היונק.

עד היום, לא נמצא קשר בין ייצור ליחה לצריכת מוצרי חלב. מכאן שמצד הרופאים, אין המלצה או התוויה להימנע מצריכת מוצרי חלב, בקרב אלו הסובלים מהצטברות ליחה.

כל מי שאלרגי למזונות כלשהם, לרבות חלב, מצוי בסיכון גבוה לפתח אסתמה, אסתמה של העור ונזלת אלרגית. עם זאת, בקרב חולי אסתמה שאינם אלרגיים לחלב ולמוצרי חלב, אין שום השפעה של צריכת החלב ומוצריו על עוצמת המחלה. חשוב לזכור כי אי צריכת מוצרי חלב גורמת לחוסרים תזונתיים כמו חסר בסידן, שעלול לגרום לירידה בצפיפות העצם ובגיל מבוגר יותר, לסיכון גבוה לאסטאופורוזיס.

לא קיימת אלרגיה ללקטוז. אלרגיה הינה תמיד לאחד החלבונים שנמצאים בחלב (קזאין, לקטאלבומין). לקטוז הינו סוכר שנמצא בחלב. ישנם אנשים, שחסר להם האנזים שמפרק את הלקטוז (לקטז). עבור אותם אנשים, צריכת מוצרי חלב תוביל לכאבי בטן, תחושת נפיחות וגזים. יש להבדיל מצב זה מאלרגיה לחלב ותגובותיה. בכדי להתגבר על הרגישות ללקטוז, אותם האנשים, יכולים לצרוך מוצרי חלב דלי לקטוז, או לקחת כדורי לקטז, המכילים את האנזים החסר, לפני צריכת מוצרי חלב.

נכון, ילדים עם אסתמה של העור או שיש להם קרובי משפחה עם אטופיה (אלרגיה למזון, אסתמה, נזלת אלרגית או אלרגיה למזון) - הינם בעלי סיכון מוגבר להתפתחות אלרגיה למזון בכלל, ואלרגיה לחלב בפרט.

הפוך. בהתאם למחקרים רבים בתחום, ישנן עדויות ההולכות ומצטברות לגבי היתרונות בחשיפה מוקדמת לחלב, בהקשר של הורדת השכיחות של אלרגיה לחלב, בעיקר בקרב תינוקות בעלי סיכון מוגבר להתפתחות האלרגיה.

בכל מקרה, ישנה חשיבות רבה לחשיפה עקבית וקבועה למוצרי חלב - מהרגע בו הוחלט לחשוף את התינוק לתחליף חלב או לחלב, יש להמשיך את החשיפה באופן עקבי, לפחות פעם ביום, בשילוב עם הנקה.

לסיכום, בכל מקרה של הופעת תסמיני אלרגיה כלשהם לאחר חשיפה למוצרי חלב, יש לפנות לרופא המשפחה או לאלרגולוג. במקרה של תגובה חמורה במיוחד, מומלץ להגיע ישירות למוקד חירום רפואי בהקדם האפשרי.

ד"ר יוסי רוסמן הוא מומחה לרפואה פנימית, אלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה קלינית בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון