שוב עדות לנזק שמסכים יכולים לעשות לילדים ולפעוטות: מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מצא כי מתן מכשיר אייפד לפעוט רק שעה ביום יכול לפגוע ביכולתו להבין את העולם הסובב אותו.
חוקרים מאוניברסיטת דרקסל בפילדלפיה מצאו שכל כמות זמן מסך החל מגיל שנה הייתה קשורה לסיכון מוגבר פי שניים להתנהגויות חושיות חריגות, כמו חוסר יכולת להגיב לקריאת שמם. בנוסף, כל שעה נוספת של זמן מסך הכפילה את הסיכונים לבעיות התנהגות חושית מאוחרות יותר בהשוואה לילדים שלא נחשפו למדיה דיגיטלית.
ילדים עם הפרעת עיבוד חושי, שלעתים קרובות הולכת יד ביד עם הפרעת קשב וריכוז והפרעות על הספקטרום האוטיסטי (ASD), עשויים להיות רגישים ביותר לאור ולרעשים חזקים, או שהם עשויים לחפש גירוי נוסף בדרכים אחרות. ממצאי המחקר מוסיפים עיבוד חושי חריג לרשימת ההשפעות החמורות שעלולות להיות בשל בילוי זמן רב מדי מול מסכים, כולל עיכובים בשפה, תפקוד קוגניטיבי לקוי והתפתחות אוטיזם.
כמה זה בסדר?
למרות הנזקים הידועים של בילוי מופרז מול הטלוויזיה, האייפד ומכשירים אלקטרוניים אחרים, ילדים מבלים היום זמן רב מול מסכים. נכון לשנת 2014, ילדים אמריקאים בני שנתיים ומטה בילו בממוצע יותר משלוש שעות ביום מול מסך, זאת לעומת שעה ו-19 דקות ביום ב-1997. רק כדי להדגיש - ההמלצה היא שעד גיל שנתיים לא כדאי לחשוף ילדים למסכים כלל. עד גיל שש, מומלצת שעת צפייה ביום ומעל גיל שש - שעתיים. וכן, מדובר על כלל המסכים.
במחקר הנוכחי הרופאים של אוניברסיטת דרקסל ניתחו נתונים על כמעט 1,500 ילדים שנלקחו בין 2011 ל-2014. הורים נשאלו לגבי רמות החשיפה של ילדיהם לטלוויזיה ולסרטים בגילאי 12 חודשים, 18 חודשים ו-24 חודשים.
כ-11% מההורים אמרו שילדם לא צפה בטלוויזיה או ב-DVD בגיל 18 חודשים. כ-48 אחוזים מהם אמרו שילדיהם צופים בכחצי שעה ביום, 18 אחוזים אמרו שילדיהם צפו שעתיים ביום, ושמונה אחוזים דיווחו שילדיהם צופים שלוש עד חמש שעות ביום.
לאחר 12 חודשים, כל חשיפה למסכים הייתה קשורה לסבירות גבוהה יותר ב-105 אחוזים להפגין התנהגויות חושיות 'גבוהות' הקשורות לאי תגובה נאותה לגירויים בסביבתם בגיל 33 חודשים בהשוואה לילדים שלא בילו מול מסכים כלל.
בגיל 18 חודשים, כל שעה נוספת של זמן מסך יומי הגדילה את הסיכויים להתנהגויות חושיות 'גבוהות' הקשורות להימנעות מתחושה ורישום נמוך של גירויים חיצוניים כמו מענה לשמם שנקרא ב-23 אחוזים. לאחר 24 חודשים, כל שעה נוספת של זמן מסך הייתה קשורה בסבירות מוגברת של 20 אחוז לסיכויים 'גבוהים' לחיפוש תחושה, רגישות חושית והימנעות מתחושה לאחר 33 חודשים.
ד"ר קארן הפלר, העורכת הראשית של המחקר מהחוג לפסיכיאטריה במכללת דרקסל לרפואה, אמרה: "בהתחשב בקשר הזה בין זמן מסך גבוה לרשימה הולכת וגדלה של בעיות התפתחותיות והתנהגותיות, עשוי להיות מועיל לפעוטות המפגינים תסמינים אלה לעבור תקופה של הפחתת זמן מסך, יחד עם שיטות עיבוד חושי המועברות על ידי מרפאים בעיסוק".
חיפוש תחושה יכול להיראות כמו בהייה באורות בהירים, צפייה במאווררי תקרה מסתובבים או נגיעה מתמדת בחפצים והאזנה לרעשים חזקים. תחושת הימנעות לעומת זאת היא לדוגמה ילד שמנסה באופן פעיל להימלט מגירוי יתר בצורה של צלילים חזקים ואורות בהירים או טעמים או ריחות לא נעימים.
משפיע על איזורי מוח חשובים
המחקר לא מצא קשר ישיר של סיבה ותוצאה בין הפרעות תחושתיות וזמן מסך מוגזם בתחילת החיים. ובכל זאת, הממצאים מצביעים על כך שצפייה מוגזמת במסכים עלולה להעצים את הקשרים בין אזורי המוח האחראים על עיבוד גירויים חושיים, כגון ריחות וקולות, הנראים בדרך כלל אצל אנשים על הספקטרום האוטיסטי.
"במידה שזמן מסך גבוה עשוי להגביר את הסיכון לתסמיני הספקטרום האוטיסטי, הממצאים מעלים את האפשרות שזמן המסך עשוי לעשות זאת על ידי השפעה על ההתפתחות החושית", הוסיפו החוקרים.
המחקר התמקד במיוחד בצפייה בטלוויזיה וב-DVD ולא בשימוש בטאבלטים ובסמארטפונים הנמצאים בכל מקום. אבל למרות ההבדלים הטכנולוגיים הקלים בין מסך טלוויזיה לזה של אייפד, ההשפעות ככל הנראה זהות, אם לא מאוד דומות.