כולנו מכירים את מחלת הסרטן ושמענו על השלכותיה החמורות. אך בעוד שישנם סוגי גידולי סרטן מוכרים ונפוצים כמו סרטן השד, סרטן הערמונית, סרטן הריאה או סרטן המעי הגס, ישנם סוגי סרטן פחות "מפורסמים", שאחד מהם הוא סרטן הקיבה. במקרים רבים האבחון של מחלה זו מתבצע רק כשהחולה כבר בשלב מתקדם, והגידול שלח גרורות לאיברים נוספים.
"בכל שנה מאובחנים בישראל כ-800 מקרים בלבד של סרטן קיבה, וזו אחת הסיבות לחוסר המודעות הציבורית לסרטן זה. לכן במרבית המקרים כשמופיעים תסמינים בשלב הראשון לא משייכים אותם למחלה זו", מסבירה פרופ' אילה הוברט, מנהלת היחידה לגידולי מערכת העיכול בביה"ח הדסה.
לדבריה, "כאן המקום להבהיר כי בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה אין בדיקת סקר לסרטן קיבה, הרי שבמדינות בעלות שכיחות גבוהה של מחלה זו, מבוצעות בדיקות אנדוסקופיה כבדיקת סקר באוכלוסייה הרחבה. בדיקה זו מבוצעת גם בישראל, אך לא כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן הקיבה בשל השכיחות הנמוכה. מטופלים יופנו לבדיקה על ידי רופא המשפחה או הגסטרואנטרולוג באם יש חשד לפי תלונות המטופל לכיב קיבה דלקת הוושט או לסרטן וושט או קיבה . לכן חשוב להכיר את הסימפטומים המהווים נורות אזהרה לסרטן קיבה ובמידת הצורך לפנות לרופא על מנת לערוך בירור מקיף".
מי נמצא בסיכון מוגבר למחלה?
"מעשנים, צורכי אלכוהול כרוניים ובעלי עודף משקל נחשבים לקבוצת סיכון לתחלואה בסרטן הקיבה, בדומה לסוגי סרטן נוספים כמובן. מלבדם קיימים גם גורמי סיכון נוספים שעלולים להגביר את הסיכון כמו אנשים הסובלים מדלקת כרונית של הקיבה (גסטריטיס), אנשים הסובלים מכיב בקיבה כרוני וכן אנשים בעלי זיהום כרוני של החיידק הליקובקטר פילורי בקיבה", מסבירה פרופ' הוברט. "בנוסף ישנם אנשים בעלי סיכון גנטי להתפתחות המחלה. כל אלו יופנו לאנדוסקופיה במידה ויש חשד למחלה אצלם".
מהם הסימפטומים שעלולים להוות נורת אזהרה לסוג סרטן זה?
"מטופלים הסובלים מגידולים במערכת העיכול מגיעים פעמים רבות עם רקע של אנמיה, חסר בברזל משני לדימום", מסבירה פרופ' הוברט. "כשמטופל מזוהה כסובל מאנמיה על רקע חסר ברזל אנו מפנים אותו לבדיקות נוספות לאיתור או שלילת סרטן הקיבה או סרטן מעי גס . מעבר לכך ישנם סימפטומים נוספים המחשידים לבעיה במערכת העיכול העליונה שהביטוי הנפוץ שלהם הוא קושי בבליעה או תחושת מלאות מוקדמת גם לאחר אכילת כמות מועטה של מזון היות והגידול ממלא חלק מנפח הקיבה או גורם לחסימת מוצא הקיבה. כתופעות משנה לאלו מופיעות בחילות, צרבות, הקאות וכאבים בבטן העליונה, בעיקר כאמור אחרי האוכל".
כיצד מאבחנים סרטן קיבה?
"בכל אחד משלבי האבחון השונים יפגשו המטופלים פונקציות רפואיות שונות. לרוב, הגורם הראשון שיפגוש בחולים המתלוננים על עייפות עם זיהוי של אנמיה על רקע חסר בברזל יהיה רופא המשפחה. כאשר הרופא חושד להימצאות של מחלה ממארת בקיבה, הוא יפנה את המטופל לרופא גסטרואנטרולוג (מומחה בתחום מחלות מערכת העיכול) לביצוע בדיקת גסטרוסקופיה. מדובר על בדיקה אנדוסקופית פולשנית של מערכת העיכול העליונה, שבה מוחדר אנדוסקופ (משקף) ובקצהו מצלמה, דרך הפה, בעזרתו יכול הרופא לראות את דרכי העיכול העליונות ולבחון אותן".
"במקרים בהם התגלו בביופסיה ממצאים שמעידים על תחלואה בסרטן קיבה, המטופל יופנה לכירורג על מנת להעריך האם יש נוכחות של הגידול בקיבה בלבד או שהוא כבר התפשט ביתר מערכות הגוף. במידה והגידול הסרטני מוגבל לקיבה תבוצע כריתה חלקית או מלאה של הקיבה אך אם המחלה בעלת גרורות, המטופל יעבור לטיפולו של אונקולוג".
לדברי פרופ' הוברט, "האונקולוגיה של היום מנסה להיות מדויקת ולכן במידה ויש חזרת מחלה או הופעה של מחלה גרורתית (כלומר סרטן שאינו נתיח) קיימים מספר סוגים של טיפולים. במסגרת התרופות הקיימות ניתן למצוא תרופות כימותרפיות, תרופות אימונותרפיות (תרופות שמפעילות את מערכת החיסון של הגוף להילחם בגידול) ותרופות ביולוגיות ממוקדות מטרה לטיפול בסרטן הקיבה. הטיפול יכול להינתן כתרופה בודדת או כשילוב של מספר תרופות יחד".
"בין היתר ישנם מספר טיפולים ביולוגים לחולים בסרטן קיבה מתקדם במידה ויש ביטוי של רמות גבוהות של חלבון בשם HER2 בגידול. חולים אלו יקבלו במקביל לכימותרפיה גם תרופות ממוקדות מטרה כנגד החלבון HER2. התרופות הללו נקשרות לחלבוני HER2 שעל התאים הסרטניים ומעכבות את חלוקת התאים הסרטניים. כיום ישנן תרופות מדויקות מאוד שמכילות נוגדן המכוון ספציפית לחלבון HER2 והן נחשבות ליעילות מאוד. בנוסף, בשנים האחרונות התגלה כי בדיקת PDL1 בגידול עשויה לזהות חולים בהם שילוב של אימונותרפיה עם הטיפול הכימי עשוי לשפר את תוצאות הטיפול".
"לשמחתנו, כלל הטיפולים החדשניים האלו עוזרים לנו להאריך את חייהם של החולים הגרורתיים ובמקרים מסוימים אף להקטין גידולים שבעבר הוכרו כלא נתיחים, כך שלאחר הקטנתם המשמעותית ניתן להפוך את הגידול לנתיח ולהציל את חיי החולה", היא מסכמת.
למידע נוסף באתר האגודה למלחמה בסרטן - לחצו כאן
להצטרפות לקהילת המתמודדים עם סרטן קיבה - לחצו כאן