בעולם המערבי, מחלות לב הן גורם התמותה הראשי. בישראל, מחלות הסרטן פותחות את הרשימה ואחריהן מחלות לב. בחודשים האחרונים, מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל", מדווחים בבתי החולים על עלייה במקרים של מחלות לב. המצב הביטחוני, הלחץ והחרדה, כמו גם אכילה רגשית ועלייה במדדי הכולסטרול והלחץ דם, הם חלק מההסברים לעלייה הזו. "החודשים האחרונים היו מאוד משמעותיים, לא רק בעקבות המצב הביטחוני. במצבי דחק אישי או לאומי, אנשים נוטים להזניח ולהתעלם ממחלות כרוניות. זה נדמה להם זניח ביחס למצב וגם יש פחד אמיתי להגיע לבתי החולים בימים של אזעקות וחדשות רעות וחשש להעמיס על המערכת", אומר פרופ' רונן דורסט, קרדיולוג בכיר מבית החולים הדסה עין כרם. "הפעם, באופן ייחודי, בוודאי ביחס לימים של תחילת מגפת הקורונה, קופות החולים ובתי החולים התאימו את עצמם מהר מאוד ובאופן יסודי. עשרות אלפים עזבו את בתיהם ואת מרפאת האם ומוקדי שירותי הבריאות נערכו בהתאם. המצב דומה לקורונה, למרות שאין סגר ובית החולים לא נחשב סכנה, אבל קיים מצב לאומי שגורם לדברים אישיים להידחק. חשוב לי להדגיש שאסור להזניח טיפולים כרוניים. אנשים שמפסיקים לקחת תרופות נקלעים לסיבוכים".
עד כמה המצב הביטחוני וחוסר הוודאות תורמים להחרפת סימפטומים שקשורים במחלות לב?
"יש מצבים שאנחנו רואים עלייה בהם, כמו למשל תסמונת 'הלב השבור'. בתי החולים בארץ דיווחו על מספר רב יותר של אנשים שהגיעו לאשפוז ואובחנו עם התסמונת. ככלל, לפי מחקרים של איגודים רפואיים בינלאומיים המתמחים במחלות לב, סטרס ממושך גורם לתחלואה לבבית. יתכן מאוד שבעוד כמה חודשים, נראה עלייה במספר חולי הלב, בעיקר מצד אנשים שהיו במצבי סטרס קיצוניים".
האם רצף הטיפולים התרופתי נפגע כתוצאה ממצב המלחמה? עשרות אלפי אנשים פונו מבתיהם ויש להניח שיש לכך השפעה על ההתנהלות היומיומית.
"גם בתקופות של משבר, חשוב להקפיד על טיפול תרופתי בהתאם להנחיות הרופא. לא רק בקרדיולוגיה. חשוב גם לוודא שלחץ הדם ומדדי הכולסטרול והסוכר מאוזנים. לנושאים האלה יש השלכות ואי הקפדה עליהם יכולה לגרום לנזק לאורך שנים. עדיף לקבל טיפול מונע מאשר להתחיל טיפול לאחר שהמחלה התפרצה".
מהן הנורות האדומות שבעקבותיהן יש לפנות לבירור לגבי חשש למחלת לב?
"אם מישהו חש בכאבים בחזה, שנמשכים יותר מדקה-שתיים או שמופיעים לראשונה בזמן מנוחה, יש לפנות לבית חולים. יש אוכלוסיות עם סימפטומים של קוצר נשימה וצרבות ויש הבדל בין נשים וגברים. הביטוי הקליני בנשים שונה מהסימנים המקדימים אצל גברים. באופן עקרוני, בניגוד למה שנהוג לחשוב, יש מחלות לב גם בקרב נשים. התפישה שהן מוגנות היא שגויה. אם יש תחושה של צרבת, כאבים בלסת או בגב, חשוב לפנות לבירור רפואי".
מהם גורמי הסיכון המרכזיים במחלות לב?
"בראש ובראשונה, כולסטרול גבוה. זה אחד מגורמי הסיכון שאנחנו מעודדים אנשים לאבחן בהקדם את פרופיל השומנים בדם. הכולסטרול 'הרע', כפי שהוא מכונה, עלול לגרום לקרישיות וחסימת עורקים. בנוסף, אם יש רקע משפחתי של מחלות לב, בעיקר בגיל צעיר או סוכרת ולחץ דם גבוה ברקע, פירושו של דבר שאותו אדם נמצא בקבוצת סיכון. כמובן, גם מעשנים ואנשים שסובלים ממשקל עודף שייכים לקבוצה הזו, שאנחנו ממליצים לה לפנות להערכת סיכון. עדיף לקבל בגיל 40 טיפול מונע מאשר טיפול תרופתי בגיל 50".
מה ההמלצות לאנשים שבקבוצות הסיכון הללו?
"בראש וראשונה, חשוב להקפיד על פעילות גופנית, ירידה במשקל ואיזון הלחץ דם. לתזונה נכונה יש גם משמעות רבה. במקביל, לא מספיק להרבות בפעילות גופנית ובדיאטות במטרה למנוע מחלות לב. רמות כולסטרול יכולות להיות מופחתות רק ב-5-10 אחוזים בעקבות דיאטה. ככלל, אנחנו ממליצים לבצע פעילות גופנית מתונה, 150 דקות בשבוע או 75 דקות לפחות של פעילות פחות מתונה, כמו רכיבה על אופניים, כשמשך הזמן מחולק על פני כמה ימים. מבחינת התזונה, ההמלצה הנחרצת של מרבית המומחים בתחום היא דיאטה ים תיכונית, כלומר שומן מן הצומח, הרבה ירקות ופירות טריים וחומרי גלם טבעיים עם מינימום מזונות מעובדים".
כיצד עוד ניתן לסייע בטיפול או במניעת מחלות לב?
"לרוב, מדובר בתרופות הפועלות לסילוק הכולסטרול הרע מהדם. מה שחשוב הוא שאנשים יקפידו למלא את המרשמים וליטול תרופות כסדרן. כל הפסקה, גם של כמה שבועות או חודשים, עלולה לגרום למחלה אקוטית או להחמרת המצב. המשק וחברות התרופות בארץ ערוכים להמשך טיפול תרופתי סדיר. ישנן תרופות הניתנות במרווחים גדולים יותר, יש כאלה שניתנות אחת לשבועיים ויש אפילו תרופות שיש לקחת אחת לחצי שנה, אבל זה בדרך כלל מקביל לטיפול יומי כזה או אחר. התדירות היא נושא חשוב למטפלים, אבל זה לא השיקול היחיד. לגבי הרצף הטיפולי, אני ממליץ למטופלים שלנו על שירות תזכורות שיש כיום לחברות התרופות והוא שירות מבורך".
לסיכום, איך אתה רואה את עתיד המחקר בתחום?
"יש שני כיוונים מקבילים במחקר הרפואי, שהראשון בהם הוא לשפר את הטיפול ההתערבותי או התרופתי במחלה קיימת, אי ספיקת לב וכו'. הכיוון שני הוא יכולת זיהוי מוקדמת באמצעות בדיקות מעבדה, בדיקות גנטיות או הדמיה, שנועדו לזהות אנשים בסיכון גבוה ולהתחיל טיפול מונע שידחה את המחלה בשנים רבות. יש כיום פריצת דרך בזיהוי מוקדם במחלות כמו סוכרת או כולסטרול גבוה ואני מעריך שבעתיד הקרוב, יהיו בדיקות מבוססות שיסייעו בזיהוי גורמי סיכון למחלות לב, כמו נטייה גנטית, מוטציות שגורמות לנטייה לפגיעה בכלי דם ולטרשת עורקים מוקדמת, או שינויים במוח העצם בקרב מבוגרים. בשנים הקרובות נתחיל לסרוק אוכלוסיות מבוגרות גם לזה. קרדיולוגיה היא מקצוע אופטימי, כי יש לנו כלים מפותחים למנוע מחלה ולהציל חיים וזה לא מובן מאליו".
ד"ר ברוריה רקח, רוקחת קלינית במערך הלב, הדסה עין כרם, חברת ארגון הרוקחות בישראל, מוסיפה:
"בניגוד לטיפול בכאב או בזיהום, ההיענות לטיפול תרופתי שמטרתו מניעת מחלות כגון מחלה לבבית הוא מאתגר, כיוון שבתרחיש ה'טוב', המטופל אינו מרגיש הטבה בנטילת הטיפול ובתרחיש ה'רע' הוא אף משלם מחיר בדמות תופעות לוואי. במחקר שבוצע בקרב אלפי חולים לאחר אוטם בשריר הלב, נמצא כי מסיבות שונות כ-20% מהחולים הפסיקו את נטילת התרופות מספר חודשים לאחר האוטם. בהשוואה לקבוצת המטופלים שהתמידה בטיפול, נמצא כי התמותה בקרב מפסיקי הטיפול הייתה גבוהה בכ-80%! למרות המציאות היומית של חוסר ודאות וחששות, חשוב לזכור כי מניעה היא הדרך הטובה ביותר לשיפור איכות ותוחלת חיים".
בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם, בהתייעצות עם המטופל.
המידע נכון לינואר 2024. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור בחסות חברת מדיסון וארגון הרוקחות בישראל ללא מעורבות בתכנים.