בתחילת השבוע נודע שלוחם צה"ל, שנפצע קשה לפני כשבועיים, נפטר כתוצאה מהידבקות בפטרייה, שמקורה ככל הנראה באדמת עזה.
הלוחם הגיע לבית החולים אסותא באשדוד עם פציעה קשה בגפיים, שם גם זיהו הרופאים את הזיהום הפטרייתי. אלא שלמרות מאמצי הצוותים הרפואיים, הטיפול בפטרייה כשל והחייל נפטר.
עד כמה זיהום פטרייתי שכיח, והאם יש לחיילי צה"ל הנלחמים כעת בעזה סיבה לדאגה? פרופ' מרים (מירי) וינברגר, מומחית למחלות זיהומיות, יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות היוצאת ולשעבר מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), שם היא מתנדבת בימים אלו, מסבירה:
מהו זיהום פטרייתי?
"האדמה רוויה בחיידקים, נבגים של פטריות ועובשים. הם קיימים בכל מקום - באדמה, על הדשא, אפילו בארגז החול שהילדים שלנו משחקים בו. אלא שאדם בריא, עם מערכת חיסון תקינה, לא יידבק בפטריות האלו. הזיהומים היותר נפוצים הם חיידקיים. רק 10% מכלל הזיהומים הם פטרייתיים".
באילו מקרים נוצר זיהום פטרייתי?
"אם אנחנו מדברים על פציעה אזרחית, אנחנו רואים זיהומים כאלו אצל אנשים שהיו מעורבים בתאונת דרכים קשה. היה מקרה של מיניבוס שהתהפך והנוסעים נזרקו מהחלונות על כר דשא. בגלל הפציעות שלהם, היו שם מקרים של זיהומים פטרייתיים. זה קורה גם בתאונות שמעורבים בהם רוכבי אופניים או הולכי רגל שנגררו על הכביש כתוצאה מפגיעת כלי רכב; שוב, בגלל אופי הפציעה והחשיפה הממושכת לקרקע, שתמיד מלאה בפטריות".
מה לגבי פציעות בשדה הקרב?
"גם כאן אם יש זיהום, לרוב הוא יהיה חיידקי ולא פטרייתי. בשני המקרים, הזיהום תלוי באופי הפציעה. אם כתוצאה מהפציעה שכבות ההגנה של הגוף נפגעות - העור, הרקמות, השרירים וכלי הדם, אם אלו חשופים, הסיכוי לזיהום עולה. יש גם את תנאי השטח. פצוע קרב, לרוב מוטל על האדמה לפרק זמן מה, מה שמגביר את הסיכוי לזיהום. יש גם את אלמנט זמן הפינוי שלרוב ארוך יותר מפצוע תאונת דרכים למשל, ואז הטיפול מעט מתעכב. ישנם שלושה סוגים עיקריים של פטריות עובש שיכולות לגרום לזיהומים בפצעים בשדה הקרב - פטריות מקבוצות MUCOR, מקבוצת ASPERGILLUS ופטריות מסוג FUSARIUM. הסוג הראשון והשלישי קשים יותר לטיפול".
כלומר, מי שנמצא בשדה הקרב ולא נפצע, הסיכוי שלו לסבול מזיהום קטן?
"בהחלט. הגוף שלנו יודע איך להתמודד עם זיהומים וחיידקים. כולנו באים איתם במגע כל יום ולא קורה לנו כלום, אפילו בבית אנחנו נוגעים במזהמים חיידקים כל הזמן. אבל כשאין הגנה - זה כבר סיפור אחר".
וכשמדברים ספציפית על עזה, כשהביוב במקרים רבים זורם ברחובות, הסיכוי לזיהומים עולה?
"אדם שאינו פצוע, הגוף שלו יודע להתמודד עם כל מפגע שכזה, גם ביוב שזורם ברחוב. וממילא, אם יהיו זיהום ליד ביוב הוא לרוב יהיה חיידקי ולא פטרייתי. לא הוכח קשר בין מי ביוב לזיהומים פטרייתיים".
מה ההבדל בטיפול בין זיהום חיידקי לזיהום פטרייתי?
"זיהום חיידקי, שמהווה כ-90% מכלל זיהומי הטראומה, הרבה יותר קל לטיפול. אם לפני עידן האנטיביוטיקה אנשים היו מתים מכל זיהום קטן, היום המצב שונה והאנטיביוטיקות עושות עבודה מעולה. זיהום פטרייתי יותר מסובך לטיפול והתרופות שיש לנו פחות יעילות מהתרופות לזיהומים חיידקיים. בישראל גם אין את התרופות המתקדמות לזיהום פטרייתי. אם יש צורך דחוף, צה"ל יודע להטיס לנו את הטיפול המתאים או שמקבלים אותו דרך חברות התרופות כטיפול חמלה".
למה קשה יותר לטפל בזיהום פטרייתי?
"אם הזיהום הפטרייתי קיים בפצע מסויים, אפשר לנקות אותו ולהתגבר על הזיהום עם טיפול אנטי-פטרייתי ולרוב זה מספיק. אבל אם מדובר בפצוע קשה, שנכנס לטיפול נמרץ עם מספר מערכות שלא עובדות, כמו ריאות או כליות, הגוף שלו נמצא במצב של דיכוי חיסוני כי הוא בטראומה קשה וחלק מהמערכות קורסות. במצב כזה, קשה לו להתמודד עם כל זיהום - לרבות פטרייתי. סיכויי ההישרדות של הפצוע תלויים בכמה קשה החבלה".
איך מאבחנים זיהומים עם הגעת הפצוע לבית החולים?
"זיהום חיידקי הרבה יותר קל לזיהוי בבדיקת דם. זיהום פטרייתי לעיתים אי אפשר לאבחן מיד, אלא כעבור מספר ימים. פטרייה גדלה לאט ולעיתים לא נכנסת לזרם הדם. זה גורם נוסף שמקשה על הטיפול המיידי בזיהומים מסוג זה".
זיהומים מדבקים?
"ממש לא".